בני אברהם והפוליטקלי קורקט

4Abraham Lilien

אנשים מאמינים, שומרי תורה ומצוות, בתוכם רבנים ואישי ציבור, מצנזרים את התבטאויותיהם.
הרב אברהם וסרמן

תרח אבי אברהם יוצר פסלים היה. פעם אחת יצא לעיסוקיו והשאיר את אברהם למכור בחנותו במקומו. בא אדם, ביקש לקנות פסל, אמר לו אברהם: בן כמה אתה? אמר לו: בן חמישים. אמר לו: אוי לו לאדם שהוא בן חמישים והוא סוגד לחפץ בן יום אחד. והיה מתבייש אותו אדם והולך לו.


פעם אחת באה אישה עם פנכה של סולת ואמרה לאברהם: הנה לך, תן את הסולת לפני הפסלים.


קם אברהם, לקח מקל ושבר אותם ושם את המקל בידו של הפסל הגדול ביותר. כשהגיע תרח אביו שאל את אברהם: מי שבר את הפסלים? אמר לו אברהם: אישה אחת הביאה פנכת סולת ואמרה לי לתת אותה לפסלים. זה אמר: אני אוכל ראשון, וזה אמר: אני אוכל ראשון. לבסוף קם הגדול שבהם לקח את המקל ושבר את הפסלים האחרים.
אמר לו תרח אביו: מה אתה משטה בי? האם פסלים מסוגלים לכך?


אמר לו אברהם: ישמעו אוזניך את הדברים שאומר פיך!


לקח תרח את אברהם ומסר אותו למלך נמרוד.


אמר לו המלך נמרוד: השתחווה לאש!


אמר לו אברהם: אשתחווה לפני המים המכבים את האש.


אמר לו נמרוד: אם כן השתחווה למים!


אמר לו אברהם: אשתחווה לעננים המביאים את המים.


אמר לו נמרוד: אם כן, השתחווה לעננים!


אמר לו אברהם: אשתחווה אל הרוח שמביאה את העננים.


אמר לו נמרוד: אם כן, השתחווה אל הרוח!


אמר לו אברהם: אשתחווה אל האדם שמצליח לסבול את הרוח.


אמר לו נמרוד: אתה משטה בי. אני משתחווה רק לאש. הריני משליך אותך אל האש ויבוא א-לוהיך שאתה משתחוה לו ויצילך ממנה. ירד אברהם לכבשן האש וניצל (על פי בראשית רבה, לח).


הרבי ר' אלימלך מליז'נסק הדריך כל אדם מישראל, "שבכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה, ובפרט כשהוא יושב בטל לבדו בחדר או שוכב על מיטתו ואינו יכול לישון – יהרהר במצוַת עשה זו של 'וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' (ויקרא כ"ב, לב), וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים, והוא בשביל קדושת השם יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קידוש השם יתברך, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ונמצא שאינו שוכב ויושב בטל רק מקיים מצות עשה דאורייתא". כך גם כשאומר "שמע ישראל" ובהזדמנויות נוספות (ע"פ קונטרס "צעטיל קטן", מופיע בתחילת סידורים חסידיים).

אנשים מאמינים, שומרי תורה ומצוות, בתוכם רבנים ואישי ציבור, מצנזרים את התבטאויותיהם. 
רק לאחרונה דווח לי על הוראה של בעל תפקיד בחמ"ד, לכתוב חומרי לימוד תוך זהירות מגופים כאלה. יש הנמנעים מלהשתתף בכנסים הקשורים לתפיסות ה"ישנות" מהי משפחה, או כל תפיסה "ישנה" אחרת, העלולה להצית נגדם מאבק חסר רחמים


כיום, אין מי שמנסה להכריח אותנו להמיר את דתנו ולזרוק לכבשן האש את מי שיסרב. אך עדיין קיימת מסירות נפש על קידוש השם, במובן של הקרבה אישית על דבקות באמונה. היום אין שורפים באש, אלא במה שמכונה "שיימינג" (רק לאחרונה התאבדו שני עובדי ציבור מרוב בושה). מי שאוחז כיום בדעות שאינן תקינות פוליטית, או במילים אחרות מה שמקובל כ"נכון" בקרב גורמים מסוימים – עלול למצוא עצמו "נשרף" על ההתבטאות. כך למשל, החזקה בדעה שעם ישראל נבחר מכל העמים עלולה להוביל לאשמת "גזענות". אמירה בדבר נצחיות התורה ומצוותיה, כולל איסורי עריות ובהן משכב זכר, או פרסום דעה כי משפחה היא אבא אמא וילדים ולא הרכבים אחרים – עלולה לגרור מבול מילולי של קיתונות-שופכין. הבעת השתוקקות לזמן שבו נשוב להקריב קרבנות בעלי חיים על המזבח הופכת למסוכנת ממש, בימים שבהם שוחרי זכויות בעלי חיים תוקפים ללא רחם בני אדם המתנגדים לדעתם. כך גם לגבי הבעת זכותנו ההיסטורית-אמונית על הארץ, והרשימה ארוכה.


כל זה גורם לרבים לחשוב פעמיים לפני שהם מפרסמים משהו, ולאחרים שלא לפרסם ולשתוק בעל כורחם. אנשים מאמינים, שומרי תורה ומצוות, בתוכם רבנים ואישי ציבור, מצנזרים את התבטאויותיהם. רק לאחרונה דווח לי על הוראה של בעל תפקיד בחמ"ד, לכתוב חומרי לימוד תוך זהירות מגופים כאלה. יש הנמנעים מלהשתתף בכנסים הקשורים לתפיסות ה"ישנות" מהי משפחה, או כל תפיסה "ישנה" אחרת, העלולה להצית נגדם מאבק חסר רחמים.


הניסיון שלנו כיום – כבניו וממשיכיו של אברהם אבינו, האיש שהושלך לכבשן האש על התבטאות "לא תקינה" בפני נמרוד – הוא לומר מה שאנו מאמינים בו ולא לפחד "להישרף" ברשת. כיום אנו מצווים להתבטא על קידוש השם. לכשנדייק בדברי המדרש המובאים לעיל, נראה שאברהם התכוון ללעוג לעובדי האלילים, כולל תרח אביו. המצאת הסיפור שלא היה על הפסלים המתקוטטים, הטענות המרגיזות את נמרוד, לא נועדו אלא להראות את הריקנות שבעבודה זרה, מה שאכן מרגיז במיוחד את הצד שכנגד, וגורם לו לנהוג בתוקפנות אכזרית.
זו משימה לא קלה, וכרוכה בסיכון, אבל אנו מצווים "לא לפחד כלל".


לכשנעמוד על דעתנו, ונצא למלחמת דעות, נהיה ראויים להמשיך את דרכו של האדם "הגדול בענקים", אשר האיר לעולם החשוך את דרכו, ולא נרתע מפני מה ש"מקובל", וגם לא מפני המלך וכבשן האש. האיש האמיץ הזה, הפך למורה דרכה של האנושות כולה, ולוואי שנזכה ללכת בדרכיו. כך אמרו רבותינו: "חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי לידי מעשי אבותיי אברהם יצחק ויעקב" (תנא דבי אליהו, כג).

 

צילום: יח"צ 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
זמן המראה

  אבינועם הרש מכין אתכם...

צעד לקראת השיבה הביתה

  שולי מועלם עד החזרה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם