הכירו אותנו

 3hozrim

צילום מסך

 

מירי אלוני
"את רואה את הילדים שלי? הילדים שלהם יהיו כבר ממש חרדים, ממש חלק מהחברה. הרי הסבא והסבתא שלהם כבר חרדים", אמרה לי פעם חברה חוזרת בתשובה חרדית בעודנו צופות בילדיה משחקים.

טוב להיות חוזר בתשובה בציבור הדתי-לאומי. לציבור החרדי יש היתרונות שלו, אך בלי ספק בנושא קבלת החוזרים בתשובה הציבור הדתי-לאומי מביע פתיחות וסובלנות, ומחבק את החוזרים בתשובה חיבוק חם ומכיל. לא חושבת שאי פעם בעלי ואני כבעלי תשובה נתקלנו באיזושהי תגובה שלילית באשר למסלול שעברנו. באופן עקבי אנשים מתעניינים, מפרגנים, שואלים שאלות בסקרנות ובהערכה. אנחנו לא צריכים להחביא את עצמנו או את עברנו באיזה ארון אפל ונעול, ולא צריכים לייחל ליום שבו יסירו ממשפחתנו את אות הקלון "חוזרים בתשובה".


עם זאת, גם היום, אחרי עשר שנים בתשובה, כשזכיתי ואני רעיה ואמא לילדים ומרגישה נוח במקום שלנו, אני חשה שבקבלה המוחלטת שלנו, נפלאה ככל שהיא, יש פספוס. לא רבים מודעים למורכבויות ולצרכים המיוחדים שיש לבעלי תשובה, ולמקום שבו, אחרי הכול, אנחנו לא כמו "כולם".


אפשר להאריך הרבה בתיאור של בעלי תשובה (להלן בעת"שים), של העולם שלהם, של המסע השונה שעובר עליהם, על מה זה לגבר להיפגש פעם ראשונה עם דף גמרא בגיל 25, על מה זה למצוא את עצמך אמא ברוכת ילדים כשמעולם כילדה או נערה לא ראית איך מחליפים חיתול, ועוד ועוד. אפשר להאריך, אבל האמת היא שמה שחשוב לי כרגע הוא להביא למודעות את העובדה שבעת"שים רבים זקוקים לעזרה במסע.


לפני כמה שנים הייתי בחתונה של חברים שלי, בעת"שים גם הם, וצפיתי במראה כואב: החלק הראשון של החתונה היה שמח, האולם היה מלא מפה אל פה בחברים וחברות מהישיבה והמדרשה שרקדו, שרו ושימחו את הזוג הצעיר. לאחר הסבב הראשון המנות הוחלפו, הלהקה יצאה להפסקה, ובהזדמנות זו החברים והחברות נפרדו מהזוג, עזבו את האולם, והותירו את החתן והכלה בעיקר עם המשפחות (הלא דתיות כמובן). החל מרגע זה החתונה שינתה את פניה והפכה אולי לחתונה העצובה ביותר שבה נכחתי מעודי: הזוג הטרי ישב באמצע האולם, המוזיקה התנגנה, אך אף אחד מהקהל לא ניגש לשמח ולא ממש ידע מה לעשות עם השירים החסידיים המוזרים הללו. לאחר זמן מה, בלית ברירה, ניגשו החתן והכלה לנגנים וביקשו מהם לסיים את הערב.


הזיכרון של הערב הזה חרוט בי עמוק. בעת"שים עושים דרך אמיצה, לעתים בודדה, ובמרוצת השנים הרגשתי לפעמים חוסר מודעות של החברה לקשיים שחלקנו עוברים - קשיים שבהם החברה יכולה לסייע ולהיות לעזר, במיוחד בתחילת הדרך אך לא רק בה:


לבעת"שים רווקים אין מיליון חברים וחברות מהאולפנה-שירות לאומי-מדרשה-מכינה- ישיבה - תנסו להציע להם שידוכים.


כשבעת"שים מתחתנים, חוץ מהחברים אין ממש מי שישמח - לכו לשמח (ותישארו עד הסוף)!


בעת"שים עושים את צעדיהם בעולם התורה - תסבירו, תציעו ללמוד ביחד, תשאלו.


כשלבעת"שים יש שמחה משפחתית (בר מצווה, ברית וכו') אין קהל דתי שכל כך חשוב להם - לכו!


לבעת"שים רבים אין משפחה שתארח אותם בחגים ובשבתות - תזמינו!


כשבעלת תשובה הולכת ללדת אין מצבור אחיות/אחיניות/בנות דודות שיעזרו - תציעו עזרה!


ובכלל, בעלי התשובה לא מוקפים במשפחה דתית גדולה ומחבקת - תהיו שם בשבילם.


הם חווים הכול באופן ראשוני: לימוד תורה, מצוות, זוגיות יהודית, להיות הורים - תהיו רגישים, שימו לב ואל תתביישו להציע סיוע באופן מכבד ואוהב.


האהבה הגדולה שבעת"שים רבים מרגישים מהציבור הדתי-לאומי אכן גורמת לרבים מאתנו להתקשר דווקא לציבור זה, ולבחור להיות שותפים מלאים לעשייה בכל התחומים. משאלתי ותפילתי היא שתוספת הרגישות למצבם של בעלי התשובה רק תגביר את ההתקשרות המיוחדת הזאת שרק מתגברת עם השנים.

בעלי תשובה בתחילת הדרך המעוניינים בעזרה או ייעוץ מוזמנים לפנות: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.">

צילום פלאש 90

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מתקפה גרעינית

  ד"ר יוסי לונדין בעקבות...

לא תחמוד

  הרב יהודה ברנדס על...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם