מגלים את תורת המדינה

 4rechnitz

 

עידו רכניץ
הקמת מדינת ישראל הציבה אתגר כפול לעולם התורה: חלקו הראשון, כיצד יש להתייחס למדינה שהוקמה על ידי חילונים ואינה מבוססת על התורה. חלקו השני, כיצד להתייחס למדינה מודרנית, כזו שהמשטר שלה דמוקרטי, מבוססת על הפרדת רשויות, כוללת מדינת רווחה, ועוד.


לפרוץ את המחיצה


בישיבות הציוניות עוסקים בשאלה הראשונית: מדוע יש לתמוך במדינה שאיננה מבוססת על התורה. אולם, העדר התייחסות לכל המכלול של האתגרים שמדינת ישראל מציבה יוצר בקרב חניכי החינוך הציוני-דתי (כולל הבוגרים והמבוגרים) מעין מחיצה בנפש (שעליה עמד פרופ' ישעיהו ליבמן).
בצד אחד של המחיצה נמצא בית המדרש שבו לומדים בתנ"ך על מלכים ונביאים שמנהלים מלחמות אכזריות, ובגמרא על סנהדרין ועל מצוות צדקה. ואילו בצד השני של המחיצה נמצאים החיים, שם המשטר הוא דמוקרטי, יש בו דין בינלאומי, רבנות ראשית ומדינת רווחה שמחלקת קצבאות. האדם הציוני-דתי (ובעצם גם החרדי) עובר בין שני צדי המחיצה כמה פעמים ביום, כאשר שני העולמות הם מקבילים שאינם נפגשים.


בשנים האחרונות החליטו כמה ישיבות לפרוץ את המחיצה ולעסוק בתורת המדינה. באותן ישיבות החליטו שבוגר לימודים תורניים גבוהים חייב להכיר את עמדת התורה ביחס למציאות שבה הוא חי. בעניין זה אין צורך להמציא שום גלגל, אלא רק ללמוד את תורתם של חכמי זמננו, החל מהראי"ה קוק, עבור דרך הריא"ה הרצוג, הר"ש ישראל, הר"ש גורן, הר"א ולדנברג, הרח"ד הלוי ועד ימינו אנו.


פתאום מתברר שהיחס למדינת ישראל הוא מורכב. יחס שכולל תמיכה במדינה תוך שמירה על השאיפות ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש". יחס מורכב שכזה בוחן את הרשויות השונות של המדינה ומבחין ביניהן, שהרי יש הבדל בין היחס לצה"ל ליחס התורני לבתי המשפט.


עוד התברר שדמוקרטיה אינה זרה להלכה, ושבקהילות ישראל התקיים משטר בעל מאפיינים דמוקרטיים מובהקים כבר לפי מאות רבות של שנים. גם מקומה של המלוכה בימינו מקבל תפנית לאור דברי הראי"ה קוק, ותלמידו הרב שאול ישראלי.


גם בתחום הכלכלי יש הפתעות, למשל - שלהלכה יש הגדרה שונה לעוני מזו המקובלת. בנוסף, מתברר שבחלק מתשלום המסים מקיימים מצוות צדקה, וכן שמדינת רווחה היא רשות אך לא חובה בהלכה.


טעימות מתורת המדינה


העיסוק בתורת המדינה מתחיל, כמו כל לימוד אחר, בסוגיות הגמרא. במסכת סנהדרין נלמד על המלך וסמכויותיו, אולם לא נסיים לפני דיון בשאלה האם למדינת ישראל יש סמכויות כשל מלך ישראל, והאם אנו שואפים למלך סמכותי בימינו.


משם נמשיך לסוגיית "דינא דמלכותא" במסכתות בבא בתרא ובבא קמא. במסגרתה נשאל מה הגבול בין קבלת "דינא דמלכותא" לבין שמירה על משפט התורה. מהדיון העקרוני נמשיך לשאלה האם לחלק מחוקי מדינה ישראל יש מעמד של "דינא דמלכותא" ולשאלת היחס לבתי המשפט אל מול בתי הדין לממונות.


סוגיה חשובה מאוד היא זו של תקנות הקהל המופיעה בפרק ראשון של בבא בתרא. ממנה נצא למסע בעולם הפסיקה העשיר שעסק בקהילות ישראל. נשאל את עצמנו האם הרבנים הלכו בדרך של אקטיביזם שיפוטי וביטלו החלטות של הדרג הפוליטי בגלל "חוסר סבירות", ומדוע הקהילות הקימו בתי משפט אזרחיים לשיפוט על פי תקנות הקהל, ומה זה אומר לגבי בתי הדין לתעבורה.
במקביל ללימוד ההלכתי נלמד מחדש את פרשת המלך בספר שמואל. נעיין בפרשנים השונים ובדברי אברבנאל (על פרשת שופטים) ובדברי הר"ן (דרשה י"א). מהם ננסה ללמוד מה יחס התורה למשטר אנושי בכלל ולמשטר מלוכני בפרט.


לא נזנח גם את השאלה המחשבתית, ונעסוק בשאלה האם הדגם היהודי הנכון הוא של "דעת תורה" או שמא של מתח בריא בין מלך וסנהדרין.


תורת המדינה נדרשת לנו כיהודים ציוניים מאמינים ושומרי מצוות. היא נדרשת לנו כדי לדעת איך להתייחס למדינה שבה אנו חיים וחברים, וכדי לעשות שלום בנפשנו פנימה, בין יהדות, ציונות ומודרנה.


האתגר מונח לפתחם של תלמידי הישיבות, המכינות והמדרשות, וכמובן גם לפתחם של הצוות וראשי המוסדות. אם יש צורך בכך, מכוני המחקר ישמחו לסייע בהכוונה למקורות ולסוגיות.
כבר אי אפשר להתעלם.

הרב עדו רכניץ הוא חוקר במכון משפטי ארץ ודיין ברשת בתי הדין ארץ חמדה–גזית

צילום: משה מילנר, לע"מ

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ניגון העשבים השוטים

  דספסיטו שלא הכרתם ואתם...

רוצים לחיות – לא להתמגן

   הרבנית נעמי שחור במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם