ממלכתיות אינה מילה גסה

 6 folkman
בתגובה לדיון שהתנהל במאמרים "שופטים באפלה" שכתב יהודה עמרני ו"המהפכה המשפטית הבאה" שכתב הרב עידו רכניץ, מסביר חבר הכנסת רועי פולקמן מדוע אסור לנו להיות פזיזים ולעשות שינוי באיזונים שבין הרשות השופטת לשאר הרשויות, והם עלולים לחזור כבומרנג למחנה הלאומי כולו

ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת 'כולנו'

אבני היסוד של מערכת החוק הישראלית הונחו בשתי השבתות האחרונות, בפרשות השבוע שנקראו בבתי הכנסת - יתרו ומשפטים. בפרשת יתרו, מעמד קבלת התורה ועשרת הדיברות, הבסיס לתפיסה היהודית על מותר ואסור; ואחרי כן, בפרשת משפטים, הקמת מערכת שיטור ומשפט. גם בחומש דברים מוזכר הציווי להקים מערכת משפט: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך... ושפטו את העם משפט צדק".

צורך בשירות ציבורי מקצועי מתיישב עם תפיסת עולם שמרנית וליברלית. מימושו של צורך זה יאפשר משילות אמיתית ושירות ציבורי טוב יותר שיקדם כל מדיניות שנבחר, ימנית או שמאלית. הקשר האידיאולוגי הדל בין שמרנות לבין משילות מעיד כאלף עדים כי מאחורי ההתקפות על התקשורת והאקדמיה בשם השמרנות, מסתתרים שיכרון כוח ואובדן צניעות

 

מופיעה כאן לראשונה מערכת איזונים ובלמים המבדילה בין החוק, המלוכה והשיפוט - כל אחד והתפקיד שלו: עשרת הדיברות מצד החוק, ומערכת האכיפה מצד המלוכה והשיפוט; ציווי א-לוהי על אסור ומותר מול הוראה למנות שרי אלפים ושרי מאות שתפקידם לשפוט, להנהיג את העם ולהתוות קווי יסוד של צדק ומוסר. מערכת מסועפת של משפטים וחוקים, מצוות בין אדם לחברו ומצוות בין אדם למקום, על פי ספר החוקים היהודי, עשרת הדיברות.

מערכות החוק חייבות להיות חזקות, בכל מקום ובכל זמן, גם בתקופת המקרא וגם בימינו. אם לא נגן עליהן, נסתכן בעריצות ובשחיתות. משילות איננה מינוי אנשים הסרים למרותך, אלא תהליכים יעילים ומאזנים בין שחקנים שונים שמביאים יחד את האינטרס הציבורי לכדי מימוש. כאשר מנסים להוביל חוק לבחירת יועצים משפטיים למשרדי הממשלה בניסיון לשלוט בהם ובעמדות שלהם, זו אינה משילות אלא שיכרון כוח.

כבר עם הקמת המדינה החזיק הדרג הנבחר בכוח יתר, כפי שמתאר שוריק דריישפיץ, איש המכון הישראלי לדמוקרטיה, את תקופת היישוב היהודי והשנים הראשונות למדינה, בהן רווחה למדי תופעת המינויים הפוליטיים ולא נתפסה בלתי לגיטימית. לדבריו, בין היתר משום שהיישוב הורכב מקבוצות חברתיות רבות, התרבות הציבורית הייתה מגזרית באופייה ולכן גם את המשרות הציבוריות איישו לא פעם אנשים מקורבים זה לזה.

הגישה הממלכתית שדוד בן-גוריון ביקש להנחיל בכל תחומי החיים הציבוריים ניסתה להילחם בתופעה הזו, ושאפה להפוך את השירות הציבורי לשירות א-פוליטי ולא-מפלגתי. משמעות הדבר הייתה כפולה: ראשית, הקַבלה לשירות הציבורי צריכה להיעשות על בסיס שוויוני ללא תלות בזיהוי הפוליטי של האדם. ושנית, המינויים בשירות המדינה צריכים להתבסס על כישורים והתאמה לתפקיד.

גם היום, כוחות פוליטיים, שרבים מהם מזוהים לצערי עם המחנה הלאומי שאליו גם אני משתייך, מנסים לצייר את המושג משילות בד בבד עם המאמץ להחליש איזונים ובלמים ולפגוע במערכות הבקרה על הממסד הפוליטי. המוטיבציה איננה חדשה; כמו בשנות ה-50 של מפא"י, מי שבשלטון רוצה שפקידים לא יפריעו לו וגם לא מערכת משפטית שדורשת מנבחרי ציבור נורמות של הוגנות, שקיפות, מנהל תקין ואפילו שוויון.

צורך בשירות ציבורי מקצועי מתיישב עם תפיסת עולם שמרנית וליברלית. מימושו של צורך זה יאפשר משילות אמיתית ושירות ציבורי טוב יותר שיקדם כל מדיניות שנבחר, ימנית או שמאלית. הקשר האידיאולוגי הדל בין שמרנות למשילות מעיד כאלף עדים כי מאחורי קמפיינים ברוח ה-"Deep State" ('בחרת ימין, קיבלת שמאל'), או התקפות על התקשורת והאקדמיה בשם השמרנות, מסתתרים שיכרון כוח ואובדן צניעות. למעשה זהו ניסיון לערוך שינויים במנגנוני קבלת ההחלטות הפוליטיים, באופן שיקשה על תחרות פוליטית דמוקרטית עתידית. ככה למעשה השלטון, ככל שלטון, פועל לבצר את מעמדו ולצמצם ביקורת, ויאפשר הקצאת משאבי מדינה לקבוצות אשר יתגמלו פוליטית את הכוחות השולטים.

הרצון של מובילי השמרנות בקואליציה לקדם סביבה שלטונית ללא בקרות, מאפיין מגזרים וקבוצות לחץ המבקשים לחזק את כוחם באמצעות עיצוב המערכת בצלמם ובדמותם, אך הימין הממלכתי מבין כי תפיסה ממלכתית תקדם איזון בין המערכות הדמוקרטיות השונות ותתבטא בכבוד גדול של הדרג הנבחר לדרג המקצועי הבכיר. היחס המכבד, הרואה בדרג המקצועי שותף מרכזי בעיצוב פניה של המדינה, ולא פקידים כנועים, הוא חלק יסודי מתפיסת העולם הממלכתית השואפת למצוינות ומתנערת משלטון מקורבים ומשחיתות. לא ימין חדש אנחנו צריכים אלא ימין ישן. ימין ממלכתי שמבין שדווקא ממלכתיות שמחזקת את מוסדות הממלכה באופן שיקטין את הפוטנציאל לשחיתות ואת הסקטוריאליות, דווקא הוא יאפשר חיזוק אמיתי של ערכים לאומיים ואף פיתוח של ההתיישבות בגליל, בנגב וביהודה ושומרון.

מדינה שמצטיינת באיזונים ויודעת לפעול בתוך מסגרות החוק והמשפט המקובלות במשפחת העמים נהנית מחופש רב יותר לפעול לביסוס מאפיינים ואינטרסים מקומיים, ודווקא ההשתחררות משחיתות מוסדית שאפיינה את שנות ה-50 וה-60 אפשרה למדינת ישראל לצמוח ולשגשג. במדינה שבה מוטלות מגבלות על הדרג הנבחר יש יותר אמון ציבורי ויותר השתתפות של מגזרים מגוונים וחברה אזרחית עצמאית וחזקה, ואלו בתורם מקדמים חדשנות, יצירתיות ופיתוח.

מדינות שמתאפיינות בכוח בלתי מרוסן לדרג הפוליטי, במערכות משפט מוחלשות ובשירות ציבורי פוליטי, מעודדות בהכרח בינוניות, שחיתות והשתתפות מצומצמת של קבוצות באוכלוסייה - דבר שפוגע ביצירתיות, בתחרותיות ובאמון הציבורי. מובן ואף רצוי לקדם מדיניות על פי ההכוונה של נבחרי העם, אך יש לעשות זאת תוך חיזוק המוסדות הממלכתיים ושמירה עליהם ולא באמצעות פירוקם. ייתכן שזה לוקח מעט יותר זמן, אך כך בונים חוסן לאומי לדורות ולא מסתפקים בקמפיין פוליטי לכותרת העיתון של מחר.

הפטריוטיות והרצון לקדם את מדינת הלאום של העם היהודי אינם יכולים להסכים עם התקפות על סמלי השלטון, לא על קצינים בכירים בצה"ל ובמשטרה וגם לא על שופטים ופקידים. לשנות ולתקן - בהחלט כן, לערער ולעשות דה-לגיטימציה - ודאי שלא. עלינו לחזור לערכים של הימין של פעם, של מנחם בגין, יוסף בורג וזבולון המר ז"ל. "גדולה מִסַכנת טשטוש התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת", אמר מנחם בגין בראשית שנות ה-50. "המשפט הבלתי-תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
נר על החלון

  נוער וחופש גדול. ככה...

מחשב מסלול רוחני מחדש

  מאמר מאת הרב מאיר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם