הדר לבושה ותשחק

 14 hadas
"הדר לבושה ותשחק" - ממשיכים את הצניעות של הדס על השמחה והצניעות של הדס תפוחי ז"ל הי"ד

אבישי לנגזם

הדס תפוחי (לנגזם), רעיה ואם לארבעת ילדיה, נהרגה בז' בשבט בנסיעה סמוך לביתה שביישוב עטרת בבנימין. חקירת נסיבות מותה טרם הסתיימה, אך הממצאים מורים על סבירות גבוהה שהיא נגרמה מטרור ערבי. נשמה מיוחדת הייתה הדס, אור גדול. בשורות הבאות ננסה לשרטט משהו מהאור הזה שהאיר לרבים בחייה, בתקווה שיוסיף להאיר ולעורר גם כעת, לאחר הסתלקותה.

"הבוקר ליוויתי את בני בן החמש לגן הילדים ביישוב", סיפר למחרת ההלוויה שכן של משפחת תפוחי. "לפתע ניגש אליי אחד מילדי הגן ואמר לי בנחרצות: הדס חיה! שאלתי אותו: מה כוונתך? הסביר הילד: כשהייתי בן שלוש אמרו לי שיש חיים בעולם הבא, אבל חשבתי שזה לא נכון, עכשיו אני יודע שזה באמת". כזו הייתה הדס, מלאת חיים, מאירת פנים ושופעת שמחה, עד שאפילו ילד בן חמש הרגיש שאם היא בעולם הבא סימן שבאמת יש שם חיים.

הדס נולדה בחודש אדר שבו מרבים בשמחה, ומילדותה התאפיינה בעליזות ובשמחה מיוחדת. הפלא הגדול הוא שגם לאחר שגדלה והייתה לנערה, לאישה ולאם, ואפילו כשהתמנתה למנהלת פרויקט חינוכי מוזיקלי בכל מועצת בנימין - החיוך הרחב שלה תמיד היה שם, והיא לא איבדה את השמחה הפשוטה, הטבעית.

מי שפגש את הדס, אפילו פעמים בודדות, הוקסם משמחת החיים שלה, מהעין הטובה, ממאור פניה וכמובן מהחיוך שהפך להיות סימן ההיכר שלה. רבים הרגישו בו משהו מיוחד, התחזקו והתעודדו ממנו. לא פלא שהנוער בעטרת בחר לחזק ולהתחזק באמצעות חלוקת בלונים שעליהם הודפס חיוך גדול והכיתוב "ממשיכים את החיוך של הדס". ובאמת, כבר מגיל 7 נהגה הדס לחתום את שמה עם סמיילי קטן בתוך האות סמ"ך של שמה.

הישרות הנפשית שאפיינה את הדס מצעירותה ומילאה את חייה בשמחה אמיתית, הדריכה אותה בכל חייה ויצרה בה נאמנות טבעית לדרכי ה' הישרים. הדס הלכה בכל שלבי חייה בדרך התורה, בלי תסבוכות וספקות, ותמיד הייתה קשובה לקול הפנימי, הישר והתמים שהדהד בתוכה.

תכונה זו באה לידי ביטוי באופן מיוחד גם בצניעותה, צניעות טבעית שהתלוותה כבר מילדותה לכל העשייה השמחה והמחייכת שלה, צניעות שהתחילה מבפנים וחרזה את כל אישיותה. אף פעם לא התבלטה ולא ניסתה למשוך תשומת לב. צניעות טבעית זו התבטאה גם בהופעתה החיצונית.

בימי ה"שבעה" הוזכר סיפור שממחיש זאת היטב. הדס הייתה חניכה בתנועת הנוער 'עזרא' בפתח תקווה, שם הפעילות בסניף הייתה נפרדת בגילאים הנמוכים, אך בגיל הנעורים, עם הכניסה להדרכה ולחבריא ג' (חג"ס), היה נהוג לקיים פעולות וישיבות צוות מעורבות. כך, דווקא בגיל שהיצרים מתחילים להתעורר נוצר חיכוך גדול בין בנים לבנות. אף על פי שהדס גדלה והתחנכה ב'עזרא', המצפן הפנימי שלה סימן לה שלא זו הדרך. הישרות הטבעית שלה לא יכלה לקבל את הדבר הזה. אך הסיפור לא נגמר כאן. הדס החליטה לעשות מעשה.

בזכות העין הטובה והמבט האופטימי שאפיינו אותה כל כך, הדס ראתה לפניה אתגר והזדמנות להתחדש ולתקן. הייתה בה אמונה גדולה באפשרות התיקון. לכן היא ביקשה מאחד האחים לכתוב איתה מכתב בנושא לכל בנות השבט. זיכרון זה שעלה בימי השבעה עורר אותנו לחפש את המכתב, ומצאנו אותו. באורח פלא הוא נשמר במשך 15 שנה:

"לכבוד מדריכות וחניכות גרעין שֹהם... באתי אני הקטן בבקשת אחותי לשפוך ליבי לפניכם, אולי אשנה דעתכם, אולי לא, אך הדברים צריכים להיאמר בכל בהירותם, ללא טשטוש והחלקות...".

וכך, ביוזמתה של הדס, התכנסו בנות השבט, היא קראה לפניהן את המכתב והן דנו בדברים שעות ארוכות.

"לצוות ההדרכה יש אחריות גדולה, זכות גדולה נפלה בחלקם, להוליך ולהדריך את צעירי הצאן, אך זכות זו שגדולה עד מאוד היא, גם חובה גדולה נושאת בקרבה, להוסיף בטוּב נערינו ונערותינו, וחס וחלילה לא לגרוע, לשפר ולהיטיב ולגדל ולהצמיח. כמובן ברוח שמחת נעורים, במלוא הכוחות, אך בעיקר וביסוד הכול, ברוח התורה, ברוח הטהרה, ביראת שמים, ביושר ובאמונה.

אי אפשר לגדל נוער בדרך טובה וישרה בשעה שעוברים על דרכי התורה, בין בדברים המפורסמים כאסורים ובין בדברים שההרגל והפשרנות ומשיכת היצר מראים בהם היתר... דרכיה של תורה דרכי נועם הם וכל נתיבותיה שלום, ואין בזה סתירה להקפדה על מצוות התורה, לענייננו – בצניעות...

ואם בגיל צעיר ההפרדה היא דרכנו, על אחת כמה וכמה כשמתבגרים ומתעוררים היצרים, צריך לשמור על דרך טהרתנו, ורק כך נגדל נוער נפלא בדרך הטהרה, בדרך התורה. הישארו בצניעותכם, גם אם קצת קשה וגם אם הורגל בסניף לא כן, האמת תורה דרכנו ונשמח בכך...".

בסופו של דבר, בנות השבט לא מצאו בעצמן את הכוח ליזום את השינוי, והדס בהחלטה אמיצה עברה להדריך בסניף הבנות של תנועת 'אריאל', שהוקם באותם ימים בקצה השני של העיר. היא נשארה חברה טובה של כולן, אבל הישרות הטבעית והפשוטה שלה הנחתה אותה לא לוותר על הצניעות.

החיוך של הדס וצניעותה הפשוטה והישרה היו כרוכים זה בזה, והסתלקותה קוראת לנו למלא את החלל ולהשלים את החיסרון – להמשיך את החיוך של הדס ולהמשיך את הצניעות של הדס. בפשטות, בשמחה ובנאמנות גדולה לה' ולתורתו.

נאמץ לעצמנו משהו מהישרות הטבעית של הדס ומהמבט האופטימי, המבט שמאמין שיכולים לתקן, ונחפש דרכים להגדיל בשמחה את הטהרה והצניעות בתנועות הנוער ובכלל. שינויים גדולים מתחילים בצעד קטן, ולוואי שבזכותה של הדס יתעוררו הלבבות. חזק ונתחזק!

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
נר על החלון

  נוער וחופש גדול. ככה...

מחשב מסלול רוחני מחדש

  מאמר מאת הרב מאיר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם