סוד החינוך

 4 hersh
 

אבינועם הרש

בשבוע שעבר זכיתי בפעם הראשונה בחיי לנטוע עץ בארץ היפהפייה והמדהימה שלנו. המגע של האדמה והשתיל החזירו אותי ארבע שנים אחורה: כידוע, קל מאוד להעצים תלמידים מצטיינים, אבל איך מעצימים את המופרע הכיתתי?

היה לי תלמיד בכיתה ה' שנחשב לילד המופרע בכיתה. אני זוכר איך ישבתי עם המחנכת שלו מכיתה ד' שהסבירה לי לקראת מה אני הולך וביקשה ממני שלא להתרגש אלא להתחשב בו, ושבאופן כללי מדובר במקרה מורכב שמוכר בבית הספר שנה אחרי שנה. "הוא מסגול להפוך שיעורים בדקה. שים לב אליו!" התריעה.

חשבתי: מה הסיכוי של ילד שסומן בידי המערכת להאמין בעצמו ובכוחות שלו? איזה דימוי עצמי כבר יש לו, אם קרוב לוודאי הוא הפסיק לספור את כמות הגערות והערות שהוא חטף בבית הספר? החלטתי להקדיש שיעור אחד להעצמה שלו, אבל עד הסוף. שם השיעור היה "אני ואתה נשנה את העולם".

שאלתי את התלמידים: "מי חושב שיש לו כוח להפוך את העולם ולשנות אותו?" חלק הצביעו. חלק לא. כמעט כולם נתקלו בשאלה הזאת בפעם הראשונה בחייהם. המשכתי וביקשתי מהכיתה לכתוב על הלוח את התכונות הדרושות כדי להפוך את העולם: נועזות. חוצפה. ראש גדול. חוכמת חיים. אומץ. חשיבה מחוץ לקופסה. ערעור מוסכמות. לא ללכת תמיד כמו כולם. להתמרד.

בסוף שאלתי: "האם לדעתכם יש מישהו בכיתה שיש לו התכונות האלה? שיכול להפוך את העולם?" הסתכלתי בהם. הם הסתכלו בי. המשכתי: :לפני שאתם עונים לי בואו נראה מהן התכונות שדרושות כדי להפוך לנו את השיעור". ושוב הכיתה כתבה על הלוח את התכונות הדרושות כדי להפוך את השיעור: נועזות. חוצפה. ראש גדול. חוכמת חיים. אומץ. חשיבה מחוץ לקופסה. ערעור מוסכמות. לא ללכת תמיד כמו כולם. להתמרד.

סיימתי ואמרתי: "האם יש לנו בכיתה ילד כזה, שיש לו כוחות גדולים שהוא יכול, אם ירצה כמובן, להשתמש בהם לטובה, להפוך לנו את העולם?" מייד הורמו כל הידיים, וכולם הסתכלו בתלמיד המופרע, שהיה מופתע ונבוך. ראיתי על הפנים שלו שלוקח לו זמן להבין שהוא קיבל כאן בעצם חתיכת מחמאה, למעשה את המחמאה הגדולה ביותר שקיבל אי פעם בבית הספר.

הוא חייך במבוכה ולא ידע כל כך מה לעשות בזרקור החיובי שהופנה אליו, ורק שתק. אבל ראיתי שבתוכו התחיל לבעור משהו שונה ולא מוכר.

בסוף השיעור, אחרי שכולם הלכו, הוא ניגש אליי, הסתכל בי ואמר לי: "המחנך, אתה באמת מאמין שאני יכול להפוך את העולם?" הסתכלתי בו בחזרה ואמרתי לו: "האמת? לא יודע. אבל אתה יודע מה אני כן יודע? שאם יש מישהו בכיתה הזאת שיש לו היכולת והכוח והחוצפה והעזות ללכת נגד הזרם ולהפוך את העולם, נראה לי שזה אתה!"

אין כאן סוף טוב. זה לא שבעקבות הניסוי החברתי הזה הוא פתאום התחיל להתנהג יפה. עדיין היו איתו מורכבויות. אבל אחרי כמה שנים פגשתי את אותו התלמיד בטרמפיאדה, והוא כבר בכיתה ח'. בהתחלה כמעט שלא זיהיתי אותו. לאחר שניגש אליי והציג את עצמו אמר לי: "המחנך, שתדע שאני עדיין זוכר איך אמרת לי שאם יש מישהו שיכול להפוך את העולם, זה אני".

זרעים עפים ברוח, ולפעמים הם נקלטים הרבה יותר מהר ממה שדמיינו. וכשאנחנו זוכים לראות את זה, ללא ספק מדובר באחת מהמחזות היפים, המשמעותיים והמספקים ביותר שיש בעולם. מחזה שמזכיר לי בכל פעם מחדש מדוע מלכתחילה נכנסתי למקצוע ההוראה.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם