חגיגת פירות ותו לא?

 5 trees
לחדש את ט"ו בשבט כחג הזיכרון לנופלים והנטיעה לכבודם
בט"ו בשבט הראשון במדינת ישראל העצמאית הקימה המדינה מפעל נטיעה והתיישבות להנצחת הנופלים במלחמת העצמאות והנספים בשואה, אך בחלוף השנים הלכה היוזמה ונשכחה. הגיעה העת לאחד מחדש את הנצחת הנופלים עם ערכי הנטיעה וההתיישבות גם בדורנו

ד"ר יוסי שפנייר

ט"ו בשבט הראשון של המדינה, שנחוג חודשים אחדים לאחר הקמתה, היה חג משמעותי ביותר משום שאפשר היה לממש בו את חזון ההתנחלות בארץ המובטחת במדינה ריבונית. היה בנטיעות גם היבט של השתלטות על הנוף הצחיח ומקור תעסוקה חשוב לעולים החדשים.

יום לפני כן, בי"ד בשבט תש"ט, הוגדרה מסגרת המפעל שתצא לדרך ביום החג. נקבע שקצין העיר ייתן לכל משפחה תעודת נטיעת עץ. הצבא יסיע את המשפחות לאתר הנטיעה הקרוב למקום מגוריהם, אם כי הוחלט שיכובד הרצון לנטוע את העץ בסמיכות למקום נפילת הבן. כמו כן נקבע שהעצים לא יישאו שם פרטי של הנופל.

ביום ט"ו בשבט תש"ט לווה נערכו נטיעות נרחבות בארבעה מוקדים בארץ: באזור משטרת נבי יושע (מצודת כ"ח) שבגליל העליון המזרחי, באזור יחיעם שבגליל המערבי, בשער הגיא בואכה ירושלים ובבאר שבע. מפעל הנטיעות נערך בשיתוף מוסדות קק"ל וצה"ל, כמצבת נצח ירוקה על שטח של 30 אלף דונם. הכוונה הייתה לנטוע שישה מיליוני עצים לזכר הנספים בשואה, וכן שכל יחידה צבאית תיטע עץ על שמו של כל חייל מחייליה שנפל במערכה.

בן גוריון, שכיהן כראש הממשלה ושר הביטחון, נשא דברים: "אנו נוטעים יער ועוד ניטע הרבה יערות לקיים משאלתם ורצונם של הלוחמים אשר מסרו נפשם על שחרור מולדתם, הפרחתה ובניינה, למען יוכל עם ישראל כולו, על כל גלויותיו, לשוב לארצו קוממיות ולחיות בה חיי חירות ורווחה. אך לא ביער-עצים אשר ניטע ולא במצבת-אבנים אשר נבנה ייחקק ויישמר זכר הגיבורים אשר נפלו על גאולת עמם ומולדתם. בלב העם היהודי בלב כל בני ישראל, בדורנו-אנו ועד סוף כל הדורות, יהיה זכר הגבורה והתפארת של הגיבורים אשר העזו ויכלו"
יער המגינים בשער הגיא

אזור שער הגיא, שהצומח בו היה חשוף לגמרי בראשית המאה העשרים, הפך לאחד האזורים המרכזיים במבצעי ייעור. כבר בתקופת המנדט נערכו בחלקות שונות בו נטיעות רבות.

בה' בכסלו תרצ"ח יצאה קבוצה של חברים לנטוע עצים ממערב לקיבוץ קריית ענבים, וחמישה מהם נרצחו במתקפה של ערבים. בט"ו בשבט, לאחר חודשיים, יצאו רבים לנטוע את 'יער החמישה' באזור שבו אירע הרצח.

נטיעות ט"ו בשבט תש"ט ממשיכות את מפעל הנטיעות של קק"ל בתקופת המנדט, מרחיבות אותן ומבססות ומעמיקות את מסורת הנצחה באזור בשער הגיא. על שטח של כ-6,000 דונם אמורים היו להינטע מיליון וחצי עצים.

למעמד הנטיעה המרגש בשנתה הראשונה של המדינה הגיעו תושבים רבים מירושלים ומהסביבה ולכולם היה ברור שזהו מעמד סמלי חשוב. באזור שעד לפני חודשים לא רבים הייתה סכנה ממשית לעבור בו, ורבים נהרגו ונפצעו בנסותם לפרוץ את המצור לירושלים, שם נערך טקס הנטיעות המסמל את החופש והחירות.

בן גוריון, שכיהן כראש הממשלה ושר הביטחון, נשא דברים: "אנו נוטעים יער ועוד ניטע הרבה יערות לקיים משאלתם ורצונם של הלוחמים אשר מסרו נפשם על שחרור מולדתם, הפרחתה ובניינה, למען יוכל עם ישראל כולו, על כל גלויותיו, לשוב לארצו קוממיות ולחיות בה חיי חירות ורווחה. אך לא ביער-עצים אשר ניטע ולא במצבת-אבנים אשר נבנה ייחקק ויישמר זכר הגיבורים אשר נפלו על גאולת עמם ומולדתם. בלב העם היהודי בלב כל בני ישראל, בדורנו-אנו ועד סוף כל הדורות, יהיה זכר הגבורה והתפארת של הגיבורים אשר העזו ויכלו".

יער לזכר הלוחמים במצודת כ"ח (יושע) בגליל העליון

מצודת כ"ח הנמצאת מצפון ליישוב רמות נפתלי צופה על עמק החולה ממערב. הערבים השתלטו על המקום והנקודה הפכה ליעד לכיבוש בידי כוחות הפלמ"ח. סיפור הקרב רצוף מעשי גבורה ובמהלכו נפלו 28 חללים.

שנה לאחר המלחמה, בט"ו בשבט תש"ט (14.2.1949), ערך צה"ל במקום טקס אזכרה והכשיר את השטח כאתר קבורה והנצחה. באותו מעמד נטעו ההורים ובני המשפחות את חורשת הכ"ח שכללה 28 ברושים, אחד על שם כל חלל.

אברהם שבט, אביו של אליעזר שבט שהיה בין הנופלים בקרבות, נשא דברים באותו מעמד: "עלינו לנטוע במעלה ההר, ההר שבו עשו ילדינו את דרכם האחרונה, שבו דרכו רגליהם בפעם האחרונה על פני האדמה. בין הסלעים הנוקשים שתלנו שתילים רכים וחיים. בעיניים צמאות תרנו אחרי כל פיסת אדמה רכה, לחפור בה באצבעותינו [...] יתרוממו השתילים הירקרקים הרעננים ויהיו לעצים ענקיים. באביב ישתובבו צמרותיהם ויזכירו לאנשים העמלים למטה, בעמקים, את דמות בלוריות ילדינו הפרועות [...] יעמדו העצים ויהיו קיר מגן לחיים אשר יפרחו מסביב, יעכבו את רוחות הצפון ואת חמת הקדים ויהיו סמל עדות לבנים אשר הצמיחו בהווייתם חיי נצח לעמם" (י' דקל, מצודת כ"ח, רעות תחת אש, מקווה ישראל, 2014, עמ' 89-90).

50 שנה מאוחר יותר חודשה החורשה והושלם מספר הברושים לעשרים ושמונה.

נטיעות סמליות בבאר שבע

גם בסביבות באר שבע, סמוך ליציאה מבאר שבע לכיוון קיבוץ חצרים, נערכו טקסי נטיעות סמליות ביום זה. במעמד אלפים - רבנים, עסקני ציבור, חיילים וחברי ארגוני נוער – ניטע אשל על שמו של אברהם אבינו בכניסה לבאר שבע. הנטיעה הייתה משולבת בנטיעת 'יער המגינים' במקום, כמו שכתב הרב א' חן: "התאספנו אנו זרעך בני יעקב אליך בבאר שבע העתיקה-חדשה. באלפים התאספנו מכל קצוות הארץ, אשר מכל חלקי התבל כיונים אל ארובתם אליה עפו, ובראשינו צבאות ישראל ודגליו והמשפחות השכולות שבניהן והוריהן נקרבו על מזבח האומה, חתני היום האמיתיים והנעלמים מעין כל רואה".

יער המגינים באזור יחיעם

יער המגינים בגליל המערבי ניטע סמוך לקיבוץ יחיעם לזכר 46 נופלי שיירת יחיעם, שיירת האספקה שעשתה דרכה מנהריה לקיבוץ הנצור בט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948). בשטח של כ-10,000 דונם אמורים היו להינטע שני מיליון וחצי עצים לזכר הנופלים.

החיבור בין הזיכרון וההנצחה, בין הגדיעה לצמיחה והנטיעה, נשתכח מן הלב. אין סיבה שלא נחדש אותו כיום. אפשר גם לשקול נטיעות לזכר חללי מערכות ישראל וחללי הטרור וגם נטיעות להנצחת דור המייסדים ההולך לבית עולמו.

ראויים הנופלים כי יונצחו בנטיעה באדמת ארץ ישראל. ראוי כי קברניטי הציבור יקדמו את השבת עטרת הנטיעה לזכר היקרים לנו ליושנה. ט"ו בשבט, חגה של הארץ, יהיה ליום שבו זוכרים ונוטעים. זו מורשת ראויה והערכה אמיתית לבנים.

ד"ר יוסי שפנייר מרצה בתוכנית לתואר שני ב"זיכרון, מורשת ישראל וחינוך" במכללת אפרתה

צילום: כהן פריץ, לע"מ

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם