אז מה זה "בקשות"?

 m 2 bakashot
לא נשארו הרבה בתי כנסת כאלה, אבל יש שעוד משכימים בימים אלה לשירת הבקשות – שלא ממש מדברת בשפה של אנשי המניין המהיר, ובשנים האחרונות נראה שיש לה עדנה. טעימה ממה שקורה בזמן שרובנו מתחת לפוך

הרב טל שאוליאן

זר לא יבין את זאת.

קשה להגדיר את חוויית שירת הבקשות. אפשר לדבר עליה טכנית - על העיתוי והמקום, אך ברור שכל זה הוא תפאורה חיצונית. את שמתחולל בלבבות, את ההנעה הפנימית, את הסיפוק ותחושת הרוויה הרגעית שמיד הופכת שוב לצימאון גדול, את הטעם שנשאר בלב ובנשמה כשיוצאים ממנה – ספק אם אפשר להגדיר.

ובכל זאת אנסה, לפחות אספר על תחושותיי האישיות.

באמירת הבקשות אני מתמלא אהבה לשירה, למנגינה ולפיוט.

הספר 'שירי זמרה' של חכם שאול עבוד מונח על השולחן. אני מנשק אותו ומאליהן דובבות שפתיי "ברוך הבוחר בשירי זמרה".

וכשמתחיל החזן "א-ל מסתתר בשפריר חביון" בסלסוליו המיוחדים, אני חושב איך כל פיוט כזה נכתב בידי צדיקי עליון, מתוך עולם של הוד וקדושה, של קבלה הטבולה באהבת ה' וברוח הקודש. ברוך שבחר בהם ובזמרתם.

בעיני רוחי אני רואה את האר"י הקדוש וחכמי צפת מתענגים על שירת 'ידיד נפש' של רבי אלעזר השמש, ונזכר ברעדה איך זכינו לראות את חכם דורנו, הרב עובדיה יוסף, ואת חכמי ירושלים מתענגים על שירתו של חבושה.

מה יש בו, בניגון, שדרכו אנו מתעלים כאילו "אי אפשר לעלות למעלה כי אם בסוד שירה בעודם משוררים מהלכים"?[1] דומה כי יש בניגון מן המרגיע, המנקה והמזכך. משהו שמחבר עולמות עליונים ותחתונים. ובשומעי את הניגון היוצא ענוג ורך מפיו של הפייטן, אני נרגע כתינוק המתענג לשמע מנגינה ערבה[2].

באמירת הבקשות אני מתמלא אהבה לה'.

ספר תהילים מלא באהבת ה', מלא בשירות ובתשבחות. ואולם, עיקר הספר הוא בקשת פניו של הקב"ה. כל רצונו של דוד המלך הוא לחלות את פני ה', וכמו הרעיה המצפה לדודה בלילה, גם אנו מבקשים את פני מלכנו בלילה, עת ישן העולם ושאונו, ומתוך הדממה בוקעת הבקשה העדינה לא-ל עליון. ליבו של דוד מלך ישראל, שכל ליבות ישראל כלולים בו, מצעיד את רגליי אל שירת הבקשות.

כשכולם מדברים על הצורך בהשקעה בזוגיות ובהתחדשות, אני דורש אל ליבי ושואל - מתי לאחרונה השקעתי עמל בעבודת ה' ובאהבתי אותו? מתי עורר אותי ליבי בחשכת הליל בחשק אהבת ה' שבי? ומה יותר מעורר משיר אהבה, סרנדה לשכינה

שירת הבקשות היא בקשת קרבת אלוקים. דבקות.
האדם, שלב בשר פועם בקרבו, לא יכול לישון רצוף בחשקו ואהבתו את ה'. לילות החורף הקרים והארוכים מעוררים בו את רגשות האהבה, הגעגועים והצמאון לאלוקים. רגליו נושאות אותו לשבת יחד עם "עמך ישראל" ולשיר את האהבה הזו, את הבקשה הזו. ובעצם שירת ה"צמאה לך נפשי" הוא חש רוויה.

וכשמגיעים לפיוט ב"יסד בסודו", אני נזכר במאמר צדיקים ש"אין לך דבר בעולם שיהא מסוגל לעורר השמחה והאהבה להשי"ת כמו הניגון", ומייחל לזכות להבטחתם ש"מי שירגיל עצמו בזה יראה פלאות בהתבודדות עם קונו"[3] ואז מסיים יחד עם הקהל – "ברוך שאמר והיה העולם".

"א-ל חי" – כך רוצה אני לזעוק וללחוש כל עוד אני חי. ועם זה נעור הרצון להיות טוב וטהור– "בקש מחילה, עבדו מחסדו". אכן, היכל הנגינה קרוב להיכל התשובה.

וכשכולם מדברים על הצורך בהשקעה בזוגיות ובהתחדשות, אני דורש אל ליבי ושואל - מתי לאחרונה השקעתי עמל בעבודת ה' ובאהבתי אותו? מתי עורר אותי ליבי בחשכת הליל בחשק אהבת ה' שבי? ומה יותר מעורר משיר אהבה, סרנדה לשכינה.

באמירת הבקשות אני מתמלא אהבה לתורה.

"מה אהבתי תורתך", מסלסל אי מי מפינת בית הכנסת, ואני מרגיש איך כל פסוק מאיר אחרת כשמנגנים אותו במקאם אחר. איך כל מילה מוליכה אותנו מסוף העולם עד סופו. דברי רבי נחמן שלכל תורה יש זמר וניגון משלה[4], נעשים מוחשיים, ואני תפילה לזכות לזמר הזה. זמר שמתגלה רק לאוהביה האמיתיים של התורה.

וכשאחד החזנים מפייט "ראשית חכמה יראת ה'", אני מרגישכי אין דבר יותר גדול מהתורה – "הכול יוצאין בשיר".
בזווית העין מבחין ביהודי בעל חזות ליטאית, המעיין בחומש עם רש"י ומתנועע בעונג לפי קצב המנגינה. בספירה שבה אנו נמצאים כעת, משתלבים הניגון והתורה באופן טבעי. "טובה תורה מכל סחורה".

באמירת הבקשות אני מתמלא אהבה לעם ישראל.

אשריך עם ישראל מי כמוך! והשם עם מרמז על 'גחלים עוממות' - השב בהן רוח של בקשות, ואש לוהטת פורצת מתוכן. ובזה, אין חילוק בין יהודים פשוטים לתלמידי חכמים, הכול שווים בדבר. וככל שאדם מגדיל אהבתו לישראל כך מגדיל ה' יתברך את אהבתו עליו[5].

מנסה את כוחי ב"הנה מה טוב ומה נעים, ומה נעים נעים נעים שבת אחים גם יחד". הקהל עונה ואני מרגיש חלק ממשהו גדול. ההשתוקקות לה' היא שמאחדת בינינו, באי בית הכנסת הלילה, "הללוהו עבדי ה' בלילות". וכדרכה של השתוקקות, אין צורך לדבר בה בגלוי. היא לגמרי נוכחת, היא לגמרי שם.

מעת לעת יישמעו באמירת הבקשות קולות עונג קריאות ביניים. מי שעיניו טרוטות יטעה לחשוב שזהו שבח על סלסולו המיוחד של הפייטן, אך המעמיק ראות מבין כי הנשמה היא המתענגת על הקרבה המחודשת אל אביה לאחר שהתרחקה ממנו בעטיין של קטנות ושגרת יום מכבידה.

כל אחד מסלסל בעצמו וכולם מהדהדים יחד. ודומה כי זהו סיפור עבודת ה' שלנו – לכל נשמה בקשת פני ה' המיוחדת לה, היא עצמותה, וכולנו חלק משרשרת שהיא נשמה אחת גדולה. כוחה של שירת בקשות[6]. לכל אחד נשמה שהיא שלהבת י-ה בעלת גוון מסוים, וכולנו יחד אבוקה אחת מלאה גוונים– 'ברוך מאורי האש'[7].

בעודי מהרהר אני שומע ילד חצי מסלסל חצי צועק "השב שבותי" ועיניי מצטעפות בדמעות וליבי זועק גם הוא. כמה השכינה רוצה לחזור לירושלים, כמה העם הזה כמֵה וכוסף.

הסתיימה לה שירת הבקשות ללילה זה אך רישומה ממשיך והולך ומחלחל אל הלב. ודומה כי אפילו הקדיש שלאחר הבקשות נשמע שונה מכל קדיש אחר. ספוג במשמעות, בתוכן, בתפילה, שבכוחה לקרוע ולשבר מקטרגים וביכולתה להשפיע שפע קדושה בעולם. שהרי "על ידי היכל הניגון מפתחים צינורות דלעילא וממשיכין ברכאן קדישין"[8].

מה זה בקשות? יצליח להשיב מי שידע לומר מהי אהבה.

חמוץ מתוק

ובקוראי את אשר כתבתי, חושש אני שמשהו הוחמץ.
האומנם הצלחתי להעביר משהו מהגודל הזה? האם את, שקוראת זאת, תרצי לבוא בפעם הבאה לעזרת הנשים או לארגן מעגל בקשות נשי?

ודומה כי פתרון אחד לכול – לבוא לטעום בעצמכם מהאור המתוק של האהבה. לטעום ולהתאהב מחדש.

טעמו וראו כי טוב ה'.

 


[1] עמק המלך שער י"ד פרק ה'

[2] מנות הלוי לרבי שלמה הלוי אלקבץ הפייטן הצפתי – אסתר א', ח'.

[3] אמרי פנחס לרבי פנחס מקוריץ ח"א שער תורת האדם אות קפב.

[4] לקוטי מוהר"ן קמא תורה ס"ד.

[5] רמח"ל מסילת ישרים פרק י"ט.

[6] עיינו באורות ישראל לראי"ה בפרק קשר היחיד והכלל בישראל.

[7] ברכות נ"א ועיין בעין אי"ה שם.

[8] מנות הלוי לרבי שלמה הלוי אלקבץ אסתר א, ח.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם