מכתב גלוי לבני נוער

 3 gudman

יונה גודמן, מנהל חינוכי – מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

מזל טוב, מדינת ישראל חוגגת השנה יום הולדת 70!

לאחר 2,000 שנות תפילה וציפייה זכינו בעזרת ה' יתברך לעצמאות, אך העבודה טרם הסתיימה. בימים אלה אנו עמלים יחדיו על הקומה הבאה – עיצוב התוכן של המדינה. האם תהיה זו רק מדינה של יהודים, או שתהיה מדינה יהודית בצביונה? איך תיראה השבת בזירה הציבורית? איך ייראה הגיור? לא רק נער הולך ומגבש את זהותו ואת אופיו, גם מדינה עושה זאת.

אחת מסוגיות היסוד שניצבת בראש סדר היום היא המשפחה. מה אופייה? מי מרכיב אותה? האם במדינה יהודית יכולים שני אנשים 'להתחתן' אף בדרך שאינה הלכתית? האם הורים במשפחה צריכים להיות רק גבר ואישה?

בדיוק כמו שידענו לפעול בעבר למען ארץ ישראל, בדיוק כפי שבוגרינו יודעים לפעול ולתרום למען ביטחון ישראל ולמען החברה בישראל – כך נדרשים אנו לפעול כעת למען בניינה של משפחה יהודית, למען עיצוב התא המשפחתי בדרכה של תורת ישראל.

כאן עלולים מי מכם לעצור אותי ולטעון: למען ארץ ישראל אנו יכולים לפעול בהמון תחומים, גם בגיל תיכון. אפשר לטייל, אפשר לבקר ביישובים, אפשר להתנדב בחקלאות או בבניין ועוד. אך כיצד אפשר לתרום בגיל שלנו לסוגיה שנקראת 'משפחה'? הרי כרגע אנו לא עומדים להתחתן.

התשובה פשוטה: תא משפחתי מורכב לא רק משני הורים, אלא גם מילדים ובני נוער, שהם לרוב גם אחיינים של הדודים, נכדים של הסבים ועוד. עלינו להבין שהתא הבסיסי בעם ישראל הוא התא המשפחתי, ועיקר תפקידנו בבניין העם נעשה שם. על בריאותה של המשפחה ועל איכותה מצווים לא רק ההורים, אלא גם אנו. כשם שהורינו מתאמצים למען משפחתנו (אפילו כשלא תמיד נוח), כך עלינו לעשות.

מה עושים בפועל?

אם אנו מבינים שלמשפחה יש ערך, עלינו להתאמץ להגיע לאירועים משפחתיים, גם אם זה אומר להפסיד מפגש עם החבר'ה. להגיע, לכבות מכשיר סלולרי, ולהיפגש באמת עם בני משפחה אחרים. אם אנו מבינים את ערכה של המשפחה עלינו להקפיד להתקשר לסבא או לסבתא, גם בלי שיזכירו לנו שוב ושוב...

אמנם חברים הם עניין חשוב, אך בעוד חמש שנים רוב החברים שלנו יהיו אחרים מאלה של היום. חמש שנים מאוחר יותר הם כנראה יתחלפו שוב, כי זה טבע העולם. אמנם מותר להשקיע בחברה, לנסות לטפח קשרים חברתיים שיישמרו שנים, אך מאמץ זה נדרש יותר וחשוב יותר בזירה המשפחתית. אנו לא נולדים בהכרח עם קשר עמוק לבני הדודים או לבני משפחה אחרים, ותפקידנו לטפח את הקשר הזה כמו גם את איכות הקשר עם ההורים והאחים, הסבים והדודים.

במילים אחרות – בידינו הדבר. להבין שהמשפחה היא התא הגרעיני שבונה את עם ישראל, להבין שבע"ה נזכה להתחתן בבוא העת כדת משה וישראל, ושזו לא רק מסגרת למימוש אהבה גדולה אלא ייעוד אלוקי גדול. בו-זמנית עלינו להבין שכבר היום יש לנו תפקיד ואחריות: לתרום למשפחתנו. לשתף בחוויות, להישאר עוד קצת באירוע משפחתי (או בשולחן השבת), ולסייע בדרך המתאימה לבניין המשפחה. בהצלחה!

ליד:

אם אנו מבינים שלמשפחה יש ערך, עלינו להתאמץ להגיע לאירועים משפחתיים, גם אם זה אומר להפסיד מפגש עם החבר'ה. להגיע, לכבות מכשיר סלולרי, ולהיפגש באמת עם בני משפחה אחרים. אמנם חברים הם עניין חשוב, אך בעוד חמש שנים רוב החברים שלנו יהיו אחרים מאלה של היום. מותר להשקיע בחברה, אך המאמץ הנדרש יותר והחשוב יותר הוא בזירה המשפחתית

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם