הדור הצעיר בירושלים

 5 jslm

הרב אברהם וסרמן

בימים ההם

לפני 99 שנה, כסלו תר"ף, שלח הראי"ה קוק מכתב (אגרות ראי"ה ג, מהדורה ראשונה, תתקצ"ב) לידידו נשיא הישיבה-אוניברסיטה, הרב ד"ר דב רבל, ובו קריאה לתמוך בישיבת מרכז הרב שאותה יסד בפועל בשנת תרפ"ד (1924).

בבואו לנמק את גודל החשיבות והדחיפות הוא כותב:

אין שום אפשרות לצייר, שירושלים עיה"ק תהיה מרכזת רק את הצעירוּת החילונית ע"י האוניברסיטה, והצעירוּת הקדושה המקודשת לתלמוד תורה ויראת שמיים, תישאר פזורה בלא ריכוז ורוממות רוח.

הישיבה היא חלק מהתוכנית הכוללת של תנועת "דגל ירושלים" שהקים הראי"ה כשנה קודם לכן, תנועה תחייה שתחת כנפיה יתאספו כל המאמינים ושומרי המצוות, וגם מסורתיים לגווניהם. תנועה זו שאפה לעצמאות כלכלית והנהגתית, ליצור מקבילה דתית העומדת ברשות עצמה, תוך שמירה על קשר עם הציונות החילונית:

והנה יסוד הישיבה הוא אחד מסעיפי התנועה "ירושלים" הכללית, ההולכת ומתעוררת ע"י הסתדרותנו הק' "ירושלים"... יואיל נא כת"ר ליתן ידו עמנו, להגדיל את חיי תנועת הקודש בחופש מוחלט, בלא שום שעבוד לאיזה כוח חילוני, וביחשׂ ידידותי לכל העובדים החילוניים בעבודתם, בכל אשר אינם פוגעים בקודש לחללו, כי עינינו רואות כי רק דרך זה הוא עלול להביא עמו את המציאות היותר מבורכת לחיי עמנו והקמת ביתו על אדמת הקודש.

יותר משנה קודם לכן כבר כתב על שאיפתו להקמת תנועה שתהיה לה עצמאות כלכלית, ולהבאת צעירים מאמינים ושומרי מצוות כדי לאזן את ההרכב האנושי בירושלים המתחדשת:

מאז הדאגה של הראי"ה לאופייה של ירושלים, והמאמצים להביא צעירים שומרי תורה לעיר – חל מהפך, הגלגל הסתובב עד כדי כך, שכעת נשמעים קולות להביא לירושלים צעירים חילונים. ירושלים רחבה דייה כדי להכיל את כל הצעירים הבאים בשעריה, ולהכיל גם את ההתמודדות ביניהם על צביון הפרהסיה ברחובותיה, ואי אפשר לברוח מהתמודדות, גם כשהיא לא קלה

הנה כל המפעלים שכבר ישנם בחוגו של עולמנו הכשר, הלא אנו שואפים לחזקם ולאמצם, להעמידם ברשות עצמם שלא יצטרכו לקבל תמיכה מכוחות כאלה, שהם באמת מבזים אותם בלִבם בפיהם ובעטם... שיוכרז על ידינו בכל העולם עד כמה גדול הוא התפקיד של עולמנו הכשר הנושא בתוכו את רעיון-הקודש של האורה הא-להית, שהיא היא ולא אחרת היא הגורמת את צעדי "האתחלתא דגאולה" שלנו. ואנו הולכים עוד ליצור לנו מוסדות ויצירות, שעוד לא נתהוו בתחומנו. הכלליים שבהם הם: הישיבה העולמית, שהננו שואפים שתיבנה בירושלים בצורה טרקלינית מפוארה ושתקבץ אל תוכה המון צעירים בחירי הכישרון מבני הישיבות הרבות שבחו"ל, כדי שתהיה לנו צעירוּת רעננה מקודשה לאור תורה וקודש ד' בישראל, שתהיה ראויה להכריע את כף הקודש, לעומת הצעירוּת החולונית שכבר ישנה ושעוד עתידה להתרחב ע"י האוניברסיטה; שואפים אנו ליצירת קרן גדולה וחשובה למטרה זו וידיים יש לתקוותנו בע"ה (אגרות ראי"ה תתקי"ג).

בדרשה המפורסמת שלו על הר הצופים בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית בשנת תרפ"ה, הביע הראי"ה תמיכה במוסד זה, אף שסייג דבריו, ובעיקר קרא לקידום הישיבה המרכזית העולמית שהיא עיקר תחיית האומה בארצה. לאחר שכבר נוסדה האוניברסיטה העברית, הוא שב וכותב לגדולי הרבנים בארה"ב (סילבר ורוזנברג):

שיהיה בתור משקל מכריע נגד הגדולות שעושים בעלי החול שלנו, בעיר הקודש בייחוד, להגדיל את התרבות החילונית ומדעיה... אי אפשר לנו לעמוד מרחוק ולראות שיתרבו בעיר הקודש צעירים נוהרים אליה מאפסי ארץ מהסוג החילוני לבד, או גם העוסקים במדעי היהדות שהקודש נעשה אצלם חול במידה ידועה, ולא מאלה ייוושע יהודה ברוחו ונשמתו (ט"ו בטבת תרפ"ו).

בזמן הזה

מאז הדאגה של הראי"ה לאופייה של ירושלים, והמאמצים להביא צעירים שומרי תורה לעיר – חל מהפך, הגלגל הסתובב עד כדי כך, שכעת נשמעים קולות להביא לירושלים צעירים חילונים, כמו גם למנוע בריחה שלהם.

השיח הציבורי שהתלהט במיוחד בתקופה שלפני הבחירות לעירית ירושלים מזכיר את השיח ההוא – מאבק על קביעת דמותה הצעירה של ירושלים.

אלא שבינתיים הוקמה מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. ירושלים גדלה והתרחבה לאין שיעור ביחס לימים ההם. יש בה ישיבות למכביר, וגם מוסדות אקדמיים רבים. צעירים מכל הסוגים נוהרים אליה מכל העולם, למרות ההפחדות העצמיות וזעקות השבר המוקצנות.

ירושלים רחבה דייה כדי להכיל את כל הצעירים הבאים בשעריה, ולהכיל גם את ההתמודדות ביניהם על צביון הפרהסיה ברחובותיה, ואי אפשר לברוח מהתמודדות, גם כשהיא לא קלה.

לא מדובר בכפייה, ואיש אינו בודק מה עושה חברו, האם הוא נוסע במכוניתו בשבת וכיצד הוא מתנהל כפרט.

הנושא הוא המדינה, הפרהסיה. גם הראי"ה קוק בזמנו קרא לשמירת הצביון של הפרהסיה בירושלים, כשֶׁמחה נמרצות נגד חילול שבת ציבורי, במיוחד במשחקי הכדורגל. קריאתו זו נבעה אף היא מהבסיס המשותף של כבוד שיהודי צריך לתת לעמו ולערכים שלו.

בכל עיר במדינת ישראל ובוודאי בירושלים עיר הקודש, עיר הבירה, יש לכבד את הערכים הלאומיים שלנו. אחד החשובים שבהם הוא השבת וקדושתה. חלק גדול מאוד של הציבור החילוני בארץ, ובוודאי הציבור המסורתי – מכבד את המשמעות הציבורית של השבת, ואת היותה של מדינת ישראל מדינת העם שקיבל את לוחות הברית ובהם המצווה לשמירת השבת. קיים מיעוט שאינו מוכן לקבל את הערך הזה, אך חובתנו ההיסטורית והציבורית היא שמירה על הצביון היהודי של המדינה, וירושלים על ראש שמחתנו.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם