15:0 לייאוש

 3 segal

ארנון סגל

סקירה מקיפה של העיתונות הציונית-דתית מהשבת שעברה גילתה לא פחות מ-15 מאמרים שתמכו בהחלטתם של בנט ושקד שלא לפרוש מהממשלה, אך אף לא מאמר אחד שהתנגד לצעד הזה. זהו פער, עלינו להודות, שמרים גבות ומחייב הסבר מספק. האם ייתכן שבקרב כלל עיתונאי המגזר וכותביו לא נמצא אחד שחשב שאי ההתפטרות של שרי הבית היהודי הייתה שגיאה קשה? האם סביר להניח שההחלטה של השניים שלא לממש את איומם בפירוק הקואליציה זכתה לתמיכה מקיר לקיר בציונות הדתית ללא חולק, חברה שאין בה כמעט עניינים שאינם מושא לוויכוח עם דעות לכאן ולכאן? ואם אומנם יש בקרב המצביעים הסכמה מוחלטת נדירה שלפיה אסור היה לשרים להתפטר, מדוע לטרוח ולהציף במאמרים על כך את העיתונות הסרוגה? הרי על מה שמוסכם על הכול אין טעם לכתוב.

הגיוני יותר להניח שהבלעדיות שקיבלה העמדה המתנגדת לפירוק הממשלה נובעת מכך שמישהו למעלה היה לחוץ מאוד לוודא שדווקא הדעה הזאת תישמע, כלומר למנוע כל 'הרהור כפירה' מצד הקוראים שעלול להניע אותם לצדד באפשרות האחרת. רק כך אפשר להסביר שער של עיתון שבו הפניות לארבעה מאמרי דעה, שראו זה פלא, כולם כאחד נוקטים את אותה עמדה בסוגיה: לא לפרוש. שנאנו שעשו לנו את זה בידיעות אחרונות או בהארץ, וכשבערוצים הטלוויזיוניים יצרו (ויוצרים) הרכבים פרשניים שכל השותפים בהם מגיעים מאותו צד במתרס ונוקטים את אותה העמדה, אז למה כעת אנחנו נוהגים בדיוק באותו האופן? מדוע עיתונאים הגונים וותיקים חוטאים לדיבר הראשון בעיתונות: להטיל ספק, לערער על מוסכמות, להציג תמיד גם את האיפכא מסתברא ללא מורא וללא משוא פנים?

שנאנו שעשו לנו את זה בידיעות אחרונות או בהארץ, וכשבערוצים הטלוויזיוניים יצרו (ויוצרים) הרכבים פרשניים שכל השותפים בהם מגיעים מאותו צד במתרס ונוקטים את אותה העמדה, אז למה כעת אנחנו נוהגים בדיוק באותו האופן? מדוע עיתונאים הגונים וותיקים חוטאים לדיבר הראשון בעיתונות: להטיל ספק, לערער על מוסכמות, להציג תמיד גם את האיפכא מסתברא ללא מורא וללא משוא פנים?

 

נוסף על כך שמדובר בטעות קשה בשיקול הדעת העיתונאי, כי הרי התנהלות תקשורתית חד-צדדית כזו עלולה בקלות להפוך לבומרנג, כדאי להעמיק ולנסות להבין מה גרם לה. ראוי להזכיר שהיו ברשתות החברתיות וגם בבמות המודפסות מי שאיימו במפורש על נבחרי הבית היהודי שלא יתמכו בהם בקלפי אם יביאו להקדמת הבחירות. אני מתיר לעצמי לשער שהגל הנלהב נגד הפרישה – ובדבר 'ההחלטה הנכונה' של בנט יש אף שנסחפו והגדירו אותה 'אמיצה' – הוא בסך הכול כיסוי לחשש עצום שמקנן בציבור הזה ומודחק מתחת למפלס ההכרה בימים כתיקונם.

החשש, תוצאה של מכות שספג הציבור הזה פעם אחר פעם באוסלו, בהתנתקות, לפניהם וגם אחריהם, הוא מכך ששלטון טוב יותר ממה שיש לנו היום לא נקבל, שמוטב לנו להלך על קצות האצבעות ולא לעורר שדים שמאלניים מרבצם, שעדיף להשלים עם ההנהגה הקיימת על הגדרתה האוורירית 'ממשלת ימין' ולהדחיק חלומות שיש מי שטורח לצייר כבלתי מציאותיים, כדוגמת החלת הריבונות ביו"ש, שיבה לגוש קטיף, החלפת מערכת משפט בכזו שאוהדת את השאיפות הציוניות וחופש פולחן בהר הבית.

ראש הממשלה עצמו, יש לציין, מזהה היטב את הנטייה הזו של חובשי הכיפות הסרוגות להסתפק במועט ורוכב עליה ביד רמה. הוא יודע בוודאות שהבית היהודי לא יעולל לו דבר אם יחריב את עמונה ואת נתיב האבות, את גבעת האולפנה ואת מגרון ואת תפוח מערב אך ישאיר את חאן אל אחמר על עומדו. אם ימנה את אהוד ברק לשר הביטחון (כבר שכחנו?), אך חלילה לא את נפתלי בנט. הוא יודע שהמפלגה הסרוגה תגבה אותו אם ישלח למעצרים מנהליים ארוכים פעילי ימין שמעולם לא הורשעו בעוד ראשי הפשע המאורגן נהנים מחופש פעולה. נתניהו מקפיד לתדלק את ההיסוס ואת תסביך הנחיתות המקננים בלב הציבור המסור והנאמן ביותר בישראל ומונעים ממנו מלהגשים את שאיפותיו הפוליטיות ומלדרוש את המגיע לו. ראש הממשלה מתחזק אצלנו בקביעות את המחשבה השקרית שלעולם לא תקום ממשלה ימנית יותר מזו הנוכחית, שלא כדאי לדרוש את המגיע לנו, את מה שכל קהל אחר בישראל היה שובר בגללו את הכלים.

התוצאה האפשרית היחידה מהתנהלות ציבורית כזו היא אפס השפעה על המהלכים. מי שנשאר בסופו של דבר בממשלה בכל מקרה וללא תנאי כשוך האיומים חסרי הכיסוי, אך טבעי שלא ייספר בידי ראשיה. נתניהו עצמו, בואו ניזכר, פירק את הממשלה לפני ארבע שנים בלי להסס. הוא לא חשש שהאשמה על פירוק הממשלה תוטל על כתפיו ותתנקם בו בקלפי. גם ליברמן לא חשש מכך כשהתפטר לפני שבועיים. האשמה הזאת מגולגלת רק לפתחו של ציבור חסר ביטחון עצמי שנוטה גם כך לקבל עליו באופן כרוני רגשות אשם לא לו, קהל בוחרים רחב מאוד שמצוי בייאוש עמוק מיכולתו לשנות את כללי המשחק בכוחות עצמו.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם