מפחדים מדברים מעניינים

 4 shaul de malach

שאול דה-מלאך, מזכ"ל תנועת עזרא

מה מעניין אותנו? מה גורם לנו לקרוא ספר, להיכנס לשיחה או לצאת לטייל? מדוע יש כתבה שנקרא (ואולי אפילו נזכור) לעומת אלפי כותרות אחרות שיחלפו מול עינינו בלי להותיר רושם כלל, אולי אפילו בלי שהקדשנו תשומת לב לעצם קיומן?

אני לא מתיימר לענות תשובה מוחלטת על כך, אלא רק לשתף בכיווני החשיבה שאליהם שלחה אותי השאלה הזאת. למעשה, השאלה היא לא מה מעניין אותנו, אלא האם חשוב בכלל להתעניין. האם זה פקטור, האם אני צריך להתעסק בתחום שמעניין אותי, או שמא הקריטריון העיקרי איננו מה שמעניין אותי, אלא מה ש"חשוב"?

לרוב, מערכות החינוך מתייחסות לסקרנות כאמצעי, לא כמטרה. ישנו "סל" של ידע קבוע שאותו צריך להעביר לתלמיד. הסקרנות תמיד תהיה גורם עזר. אם הצלחנו לעורר אותה, מה טוב. אם לא, לא נורא. בסוף יהיה מבחן על החומר. תעשה חמש יחידות לא כי זה מרתק, אלא כי זה חשוב לעתיד שלך – שהרי מדינת ישראל זקוקה למהנדסי העתיד.

כשאנשים מפסיקים להתעניין, הם מתחילים לחפף. תוסיפו לכך קורטוב של "בעזרת ה'" וקיבלתם את השעון המגזרי שמפגר אחרי כולם ביותר ממובן אחד. כשאנשים עושים משהו לא מתוך מניע פנימי, אלא כחלק ממסגרת חיצונית, חשובה ככל שתהיה, הם מתחילים לזייף. הכול נראה אותו דבר, אבל זה "ליד", זה לא הדבר האמיתי. וכך כשרוצים תורה הולכים לחרדים, שמחה לוקחים מחב"ד ביריד, ותרבות צורכים מסביב. שם זה לפחות אותנטי. וירים את ידו מי שלא מבין את הקשר שבין מגזר לחפיף (לא רק דתי כמובן).

אם ה"מעניין" ירים את ראשו כשותף לגיטימי, זהו מדרון חלקלק – איך נוכל לערוב לכך שמה שיעניין אותנו לא יהיה זול ורדוד? גירוי מיידי תמיד יהיה מעניין יותר מדף גמרא, ולמורה ממוצע אין שום סיכוי לנצח סרט. אם נלך אחרי נטיות ליבנו, איש לא ילמד חמש יחידות במתמטיקה, ודאי שלא ילמד גמרא בעיון. אלא שלצד זה חייבים לזכור – מה שמניע את העולם הוא לא ה"חשוב"; סטארט-אפ יצליח רק אם לבעלים יש תשוקה

 

אך ייתכן שהסיבה לכך עמוקה אף יותר: העדפת החשוב על פני המעניין נובעת לא רק מהערכה יתרה ל"חשוב", אלא לפחד סמוי מפני ה"מעניין".

אם ה"מעניין" ירים את ראשו כשותף לגיטימי, זהו מדרון חלקלק – איך נוכל לערוב לכך שמה שיעניין אותנו לא יהיה זול ורדוד? גירוי מיידי תמיד יהיה מעניין יותר מדף גמרא, ולמורה ממוצע אין שום סיכוי לנצח סרט. אם נלך אחרי נטיות ליבנו, איש לא ילמד חמש יחידות במתמטיקה, ודאי שלא ילמד גמרא בעיון. אי אפשר להתעלם מטענות אלו, אלא שלצד זה חייבים לזכור – מה שמניע את העולם הוא לא ה"חשוב"; סטארט-אפ יצליח רק אם לבעלים יש תשוקה לדבר.

העולם הדתי הקלאסי העדיף את החשוב על פני המעניין ובכך יצר שסע מסוכן בין התורה למרכז חייו של הבוגר הממוצע. את החלק הדתי עושים כי צריך, את השאר כי זה מעניין. תורה, תפילה ומצוות משעממות את בוגרי המוסדות הנחשבים ביותר; זה פשוט לא מעניין אותם. הם יודעים לצטט סיסמאות וקלישאות סתמיות, כאלו שכולם כבר שמעו ויודעים לדקלם בעל פה. אפשר לנסות לתקוף את הנוער של היום, על עצלנות וחוסר מחויבות, אבל זהו ניתוח מוטעה (כמעט) לחלוטין.

סביב בינוניות דתית לימודית וחברתית נבנית בינוניות סתם, כזאת שלא מעריכה אליטה, השקעה והתמסרות. הבינוניות הזאת נשמעת ונראית אותו דבר. היא מפחדת לדרוש מעצמה, קל וחומר מסביבתה. העצלנות, אם היא קיימת, נובעת משם. כשמשהו "תופס" אותך, אתה תעשה מעל ומעבר. אף אחד לא יחפף וילך הכי רחוק שאפשר – עם רף גבוה ובלי להתפשר. אם לא נתעורר ונהפוך את ה"מעניין" לשווה ערך לפחות ל"חשוב", נמשיך להישאר משעממים. אם לא נדע להפוך לאנשים אותנטיים, החפיפניקיות תכלה כל חלקה טובה. אפשר לתהות בקול מדוע אנשים חסרי מעוף, אבל אפשר גם להאמין במה שחשוב לנו, ולהתמסר לו, עד הסוף, בלי פשרות. להגיע למאה אחוז, אולי אפילו מעבר.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם