כוס מים מהבאר

 7 sivan

סיון רהב מאיר

1. השבוע הזה הוא שבוע של שתי בחירות חשובות. וכך כותב אבי רט: "ביום שלישי השבוע אזרחי ישראל בוחרים ראשי עיר וחברי מועצה. בפרשת השבוע בוחרים אישה ליצחק אבינו. לפני כ-4,000 שנה שלח אברהם אבי האומה את אליעזר לבחור אישה שממנה יימשך העם היהודי כולו. יש שתי נקודות דמיון בין שתי הבחירות השבוע. ראשית, הבחירה החופשית. האחריות על החלטותינו ועתידנו היא זכות גדולה, וגם חובה גדולה. לבחור הנהגה ולבחור שותף לחיים, זו אחריות. שנית, אברהם מלמד את אליעזר ואת העולם כולו עיקרון חשוב מאוד. כשאתה בוחר אדם – לראש עיר, לבן זוג, לכל תפקיד שהוא – תתמקד בנקודה המרכזית ביותר: במידות שלו. אל תתרשם מהופעה חיצונית, משלטי חוצות בוהקים, מכישרון רטורי או מכריזמה מזויפת. מאז שרבקה גמלה חסד עם האורח, הקריטריון הזה מוביל אותנו וקורא לנו: התרחק מהגאוותנים וחפש את הענווים, ברח מהראוותנים והידבק בצנועים, אל תהיה בחברתם של מוציאי לשון הרע ואנשי העין הצרה, וקשור את גורלך עם אנשי אמת וחסד. את הקודים הללו של מידות טובות, ענווה וצניעות אברהם מנחיל לנו השבוע, והם עדיין בתוקף".

2. כולנו מכירים זקנים שהם צעירים, וצעירים שהם זקנים. "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים", מתחילה הפרשה. למה צריך פירוט כזה? למה לספור את השנים ככה, בנפרד? מסבירים הפרשנים: בגיל מאה – שרה הייתה כמו בת עשרים. ובגיל עשרים – היא הייתה כמו בת שבע. תמיד צעירה, תמיד מרגישה נקייה מחטאים, תמיד בתחושת רעננות של דף חדש. רבי נחמן מברסלב, אלוף ההתחלות מחדש, מפרש את הפסוק הזה בהתלהבות: "וזהו עיקר השלמות – שיתחיל לחיות בכל פעם. ואפילו כשמגיע לימי הזקנה, יהיה בעיניו עדיין תינוק לגמרי, כאילו לא התחיל לחיות ולעבוד את ה' כלל, ויתחיל לחיות בעבודתו יתברך בכל פעם מחדש. וכך לגבי שרה אימנו, שכל מה שמזקין הצדיק – הוא עדיין תינוק בעיני עצמו, ועל ידי זה מוסיף בעבודתו כל פעם, שכל ימיו ושנותיו הם שנות חיים באמת, כי אינו נאבד שום יום מימי חייו בלי תוספת קדושה וחיות, ואלה חיים ארוכים באמת". חיים ארוכים הם חיים שבהם כל יום הוא התחלה חדשה, כמו המוטו ששמעתי פעם מחסיד ברסלב: "מאה התחלות ביום!"

3. "שלום, שמי רויטל שנור, פסיכולוגית חינוכית מירושלים. אולי בזכות הדברים שכתבתי עוד ילד כואב יקבל מאור פנים ויחס אכפתי. פרשת השבוע, חיי שרה, העלתה בי את השאלה איך בסביבה מלאה קלקולים, עבודה זרה ורמאות, יכולה לגדול רבקה אימנו. התשובה היא: היא יכולה, אם יש לפחות דמות אחת שמאמינה בה! הפרשנים מסבירים שלרבקה הייתה מינקת מופלאה ושמה דבורה, שהעניקה לה רבות בהיותה פעוטה. היא הצליחה לטעת בה מידות טובות ולגדל אותה לתפקידה המרומם, למרות תנאי הסביבה הקשים. התורה אפילו מקדישה פסוק שלם לתיאור פטירתה של אותה דבורה. במהלך עבודתי פגשתי לא מעט אנשים שהצליחו להתפתח בסביבה בעייתית מאוד – רק בזכות מישהו שהיה שם בשבילם. התרגשתי פעם מסיפורה של אישה שגדלה בבית ענק ועשיר, כשהוריה בחו"ל בעבור עסקים שלעולם לא הסתיימו. היא גדלה לבד, ללא נוכחות הורית, אבל הפכה להיות אישה לתפארת בגלל השכנה ממול. כשדמעות בעיניה היא סיפרה לי על השכנה שהביאה תבשיל חם, שהזמינה אותה אליה לשיחה לבבית של ערב, שנטעה בילדה הנטושה אמונה שיש תקווה, שיש אכפתיות בעולם, שקשרים בין אנשים יכולים להתקיים גם ללא מטרות רווח. תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב, אולי גם לידכם יש ילד שחי בסביבה רעה וכואבת – ואתם יכולים להיות המבוגר המשמעותי שיאמין בו, ויגרום לו לפרוח כשושנה בין החוחים".

4. מה זו אהבה? בפרשת השבוע היא מתוארת מכמה זוויות. נתחיל ברבקה, שאומרת מילה אחת משמעותית: "אלך". אני הולכת על זה. אני מצטרפת לאליעזר אל עבר החתן יצחק, אל משפחת אברהם. הרבנית ימימה מזרחי אומרת שזו המילה הכי חשובה בפרשה, ובכל שידוך: כן, אלך, למרות כל הספקות ואף על פי שקשה להחליט ואף שלהתחתן זו לא החלטה רציונלית וצריך קצת "לזרוק" את השכל בדרך. אלך. וכשהיא רואה את יצחק לראשונה – היא כמעט נופלת מתדהמה. יצחק מתפלל. רבקה מעולם לא ראתה אישיות כזאת, ותפילה כזאת. פרשנים רבים כותבים שההתפעלות הראשונית הזאת – היא המפתח לכול. צריך לשמור אותה. להתרגש תמיד, להתפעל תמיד, לא רק במפגש הראשון. אחר כך מופיע אחד הפסוקים היפים בתורה: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ... וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ". בכל זוגיות יש גם המשכיות. אתה לא לבד, אתה חלק מפאזל שלם. רבקה מחזירה את השכינה לבית של אברהם ויצחק, שמצאו עצמם בודדים אחרי פטירת שרה. חז"ל מתארים איך כל הברכה והאור חוזרים יחד איתה לאוהל. זהו השידוך הראשון בתורה. שווה להתעמק בפרטים שלו, למען השידוכים בימינו.

5. שמעתי פעם מהרב מיכי יוספי רעיון יפה על זוגיות בפרשת השבוע: אברהם שולח את אליעזר למצוא כלה ליצחק, ואליעזר עורך מבחן. נהוג לומר שהוא בוחר ברבקה כי היא גומלת חסדים ונותנת לו לשתות, אבל אם שמים לב לפרטים מגלים כאן עוד תכונה: אליעזר רק מבקש לשתות קצת, ואילו רבקה – נותנת לו לשתות, והרבה, וגם לעשרת הגמלים שלו, ואחר כך גם שמחה לארח אותם בבית משפחתה. את העשייה שלה אפשר לתאר בביטוי המפורסם - "להבין דבר מתוך דבר". כלומר, אליעזר בסך הכול הביע מצוקה קטנה, אבל היא הבינה דבר מתוך דבר, ונתנה לו הרבה יותר ממה שביקש. היא הבינה שהוא צריך יותר מזה, ונתנה בשפע, ברחבות, מכל הלב. לפי הרב מיכי, זה מנגנון נפלא ביחסים עם הזולת בכלל, ובזוגיות בפרט: כשמישהו חושף לפנינו קושי מסוים או חוסר מסוים, עלינו לנסות לפתור אותו, אבל לא רק "לסתום את החור", לא רק "לסמן וי", אלא לחשוב, ולנסות לעזור קצת יותר ממה שהתבקשנו. הרי הוא בטח לא גילה לנו הכול. הרי בטח אפשר להוסיף עוד ועוד בתרומה שלנו לפתרון הבעיה. לא משנה אם מדובר בכוס מים מהבאר, או במשהו מורכב יותר. הנערה רבקה הופכת ל"רבקה אימנו" בזכות יכולתה לעשות לא רק את מה שביקשו.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם