לכבוד מה ההיסטוריה נעצרת?

 15 sivan

סיון רהב מאיר

  1. יש לי מנהג: לחפש את הנאומים המלאים של המנהיגים שמבקרים בישראל. בתקשורת אפשר למצוא בדרך כלל רק את מה שהם אמרו על הפלסטינים או על איראן, אבל אם מחפשים את הנאום המלא מגלים מה הם מצפים מאיתנו. וזה מעניין בספר בראשית שאנו קוראים כעת, אברהם אבינו שומע את הציווי: וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. כלומר, אתה אמור להיות בשורה לעולם כולו. בין המערב הליברלי לבין האסלאם הפנאטי יש גם קול שצריך לצאת מכאן, מירושלים, ומתברר שהקול הזה מעורר סקרנות ואף הערצה. הנה כמה דוגמאות מהתקופה האחרונה.
  2. סטופ. עצרו את העולם. התורה מפסיקה לספר את כל רצף האירועים השבוע, רק כדי לתאר בפירוט אירוע קטנטן בתחילת פרשת "וירא": איך אדם אחד מכניס אורחים לאוהל שלו. איך אברהם אבינו רודף אחרי שלושה אנשים זרים כדי לבדוק מה שלומם ולתת להם לאכול ולשתות.
  3. איך יודעים אם המוטיבציה שלנו טובה או רעה? איך אפשר להעריך את טיבו של מעשה? פרשת השבוע מספקת סוג של מבחן – "מבחן השמחה". הנה הפסוקים שמתארים איך אברהם אבינו אירח את האורחים שלו: "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶלשָׂרָה, וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת... וַעֲשִׂי עֻגוֹת. וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר... וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר, וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ". ארבע מילים יש כאן: וימהר, מהרי, רץ, וימהר. לא קשה לחוש שיש פה התלהבות רבה. אברהם ממש רוקד עם המאכלים בידיו, ממש שמח לקראת אורחיו. זה נכון בכל תחום של פעילות - אפשר לעשות את אותו מעשה בדיוק, אבל בגישה של "אוף, באסה, לא מתחשק לי אבל חייבים", ואפשר לפעול כמו אברהם ולחוש שזה הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות כרגע. הרב ירוחם ליבוביץ' ממיר כתב על כך: "דברי תורה צריכים להיות אצל האדם כעסק. בעסק מסחרי, כשקונה אחד בא לחנות, ובייחוד קונה ידוע אשר מרוויחים ממנו הרבה, כולם עומדים על רגליהם הכן לקראתו, לעשות רצונו. בבית אברהם אבינו, כשהיה נכנס איזה אורח, כל בני הבית עמדו על רגליהם, כולם רצו ו'עפו' סביבו, כי ידוע העסק הגדול אשר לרגלי האורח". כלומר, השאלה היא לא רק מה אתה עושה, אלא איך אתה עושה.
  4. האדם המשפיע ביותר בתולדות האנושות אינו מופיע ברשימות "מאה האישים המשפיעים בהיסטוריה". הוא לא משל בשום אימפריה, לא פיקד על שום צבא, לא עשה ניסים, לא הנהיג קהל מאמינים עצום, וחסידו היחיד היה בנו. ובכל זאת, יותר ממחצית מבני האדם החיים היום על פני האדמה רואים את עצמם כממשיכי דרכו. למה בעצם? מה יש בו, באברהם? הנה ההסבר של הרב פרופ' יונתן זקס, שמסביר שהתשובה של התורה לבחירת אברהם מפתיעה, ואפילו מרגשת. אברהם פשוט נבחר להיות אב. קודם כול אבא. כך זה מתואר בפרשה: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". ואכן, כל האירועים הגדולים בחייו של אברהם ההמתנה לילד, הולדת ישמעאל, המתח בין שרה להגר, הולדת יצחק ועקדתו כולם נוגעים לתפקידו כְּאָב. היהדות רואה את ההורות כאתגר הנעלה ביותר. ביום הראשון של ראש השנה, יום הרת עולם, אנו קוראים בתורה ובהפטרה על שתי אימהות, שרה וחנה, ועל הולדת בניהן - וכאילו אומרים: חייו של כל אדם הם עולם, ומי שרוצה להבין את בריאתו של העולם - יחשוב על הולדתו של ילד. כלומר, כדי להבין מהו אלוקים ומה היחסים איתו לא צריך מחקרים, תיאוריות והוכחות. מספיק לדעת מה זה להיות הורה. זה לא דבר טבעי, אלא משימה מקודשת. אברהם הוא קודם כול אבינו, ושרה היא קודם כול אימנו, והפרשה מזכירה לנו היום שזהו אחד התפקידים המשמעותיים בחייו של האדם.

מנהיג הודו מודי אמר בביקורו כאן: "אני מגיע ממדינה של מיליארד אנשים אבל ישראל הקטנה היא השראה בעבורנו, כי לא הכמות קובעת אלא הרוח". קנצלר אוסטריה סיפר שישראל חייבת לשרוד ולהצליח, לא בגלל אינטרסים אלא כי זה הדבר הנכון מוסרית. נשיא פנמה סיפר שהוא מעריץ את האומה שלנו כי תמיד היא לוחמת למען מטרה ותכלית. נשיא גואטמלה אמר כאן שאנחנו אור לעולם. מנהיגת בריטניה תרזה מיי סיפרה עד כמה היא גאה על חלקה של בריטניה בהצהרת בלפור, שהובילה להקמת המדינה, וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה רק לפני כמה ימים שהיא אסירת תודה על החברות עמנו, ושיש לה הרבה מה ללמוד מאיתנו. ולא הזכרנו את טראמפ ואת סגנו מייק פנס שיוצאים מגדרם ומכנים אותנו אור לגויים שוב ושוב.

ג'ק מא, מייסד "עליבאבא", האיש העשיר באסיה, ביקר פה לאחרונה ואמר: "אתם נס. לדעתי אתם כל כך חכמים כי הייתם הומלסים כל השנים, ולכן לא השקעתם בדברים פיזיים. הדבר היחיד שאי אפשר לקחת מהומלס הוא השכל, ובזה השקעתם, זה העיקר".

זו לא קריאה לעוף על עצמנו, אלא לשים לב לאתגר. אברהם אבינו מתחיל בפרשה לייסד דרך חדשה, תרבות אלטרנטיבית, שאמורה להיות השראה וברכה לעולם כולו. ועד היום, מתברר, יש מי שמעוניין לשמוע. "אור לגויים" - זו לא קלישאה, זו יכולה להיות הכותרת הראשית.

למה? כי זה העיקר. כי זה לא ספר מדע או היסטוריה. "תורה" היא מלשון הוראה מטרתה להורות, להדריך, לחנך. לכן היא לא מדווחת כמעט כלום על כל העמים והממלכות שקמו ונפלו באותה תקופה, אבל כן עוצרת ומאיטה כשמדובר בהכנסת אורחים. אלפי שנים מתוארות בפסוקים ספורים, אבל כשיש לקח אנושי חשוב צריך לעצור וללמוד ולהסיק מסקנות. כל המעשים ה"קטנים" האלה, ששום חוקר לא היה מתעכב עליהם, הם בסופו של דבר המשמעותיים והמשפיעים ביותר. עובדה. אלפי שנים אחרי הכנסת האורחים הזאת, אנחנו לומדים אותה השבוע מחדש.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם