מורה דרך לעולים בכל הדורות

 15 sivan

סיון רהב מאיר

  1. אברהם אבינו היה העולה הראשון. הוא סלל בעבורנו את הדרך לארץ ישראל. וכך כתבה לי אחת הקוראות השבוע: "שלום, כאן נטלי אקון. השבוע בפרשת 'לך לך' אני חוגגת 21 שנות עלייה מצרפת, ואני לא מפסיקה להתרגש מהפסוק שנאמר לאברהם אבינו: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. מניסיוני, אני רואה שטמונות בפסוק הזה כמה עצות לכולנו:
  • לך לך מארצך – עזוב את הארציות שלך, את החומריות, תשתחרר מהמותרות, לפעמים אפילו תשנה את רמת חייך. תסתפק, לפחות בהתחלה, במה שהארץ שלך נותנת לך.
  • וממולדתך – השינוי הוא לא רק חומרי, הוא גם שינוי של התרבות שבה נולדת. העלייה ארצה מצמצמת את התרבות הזרה שבתוכך, תרבות המולדת, ומחדירה עמוק לנפשך את התרבות העברית המקורית. לא נולדתי בישראל, אבל היא מולדתי החדשה.
  • ומבית אביך – השפה של אבא ואימא, שפת הבית והיומיום, השפה שבה מתעצבנים וחולמים, משתנה פתאום. שפת בית אביך הופכת להיות שפה משנית.

הפסוק חושף בעיניי את הסוד לעלייה מוצלחת: צריך להבין שזה לא רק מעבר פיזי, זו התחברות רוחנית לזהות חדשה, כדי לזכות לברכה שמופיעה שם בהמשך: וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה".

שאלתי את נטלי מה היא עושה. ובכן, היא דוקטור ללשון עברית. עד כדי כך היא התחברה לשפה של המולדת החדשה שלה.

  1. אבל אברהם לא הוריש לנו רק את הקשר לארץ. לפעמים זה הרובד הכי קל בימינו, כשכבר זכינו לחיות פה. הוא הוריש לנו גם עצמאות רוחנית. לפני זמן מה שמעתי בחור בלבוש סטייליסטי ומעודכן שואל בחור בלבוש חסידי מסורתי: "נו באמת, אתה חושב שאברהם אבינו התלבש כמוך, בשחור-לבן? עם כובע כזה?" ענה החסיד: "ברור לי שאברהם לא התלבש ככה. אבל ברור לי שהוא בדק אחרי איזו אופנה כולם רצים בדורו – והתלבש הכי הפוך שרק אפשר". המסר כאן אינו שצריך להתלבש לא אופנתי, אלא שאברהם שהיום נחשב אהוב ואפילו מודל, היה פעם בודד ולוחם. הרב שמשון רפאל הירש מסביר שאברהם אמור להוריש לנו את היכולת להיות תמיד אלטרנטיבה לתרבות השלטת ולא להיסחף, גם מול תרבות העולם וגם בתוך העם שלנו: "הבדידות שהוטלה על אברהם העמידה אותו בניגוד גמור לתקופתו. הערכים שלו סתרו את הערכים המקובלים. אין איש רשאי לומר: 'אני צדיק וישר, בהתאם לאופנה'. כל אדם אחראי על עצמו כלפי ה'. אם יש צורך בדבר, ושיטת הרוב אינה אמת – עבוד את ה' לבדך. איך יכולנו להתקיים ואיך נוכל להתקיים אלמלא ירשנו מאברהם אבינו את אומץ הלב להיות במיעוט? 'יהדות על פי רוח הזמן' אומרים בזמננו. המחאה החריפה ביותר על כך היא המצווה הראשונה שנאמרה לאברהם: לך לך! האם הופעתו הראשונה של אברהם בהיסטוריה הייתה מתאימה ל'רוח הדור' בתוך בבל, אשור, צידון, מצרים? מאברהם, ומאיתנו, נדרשים אומץ לב ואמונה שלמה באמת הפנימית".
  2. 3."לך לירושלים", זו הוראה ברורה. גם "לך לתל אביב". אבל מה זה "לך לך"? לאן ללכת? הפרשנים מסבירים שהציווי הראשון לאברהם אבינו הוא ללכת – אל עצמו. לך לך, פנימה. הגעת ליעד, כי אתה היעד. עכשיו תתאמץ, תחשוב, תבדוק, תבנה ותפתח את עצמך, ורק מתוך כך – תוכל לצאת אחר כך החוצה אל העולם. כך שהאמירה הראשונה לאברהם אינה לעזוב את ארץ מגוריו, אלא קודם כול למצוא בתוכו את הייעוד שלו. אברהם אבינו עובר מסלול אישי ארוך לגיבוש אמונתו, שהיא אמונתנו עד היום. יש משפט מפתיע מאוד של הרב יהודה אריה לייב אלתר מגור, המכונה "שפת אמת" על שם ספרו. וכך הוא כותב: "לך לך נאמר מה' יתברך לכל האנשים תמיד, ואברהם אבינו – שמע וקיבל". כלומר, הקריאה הזאת בעצם מהדהדת לכל האנשים ובכל זמן. אברהם אבינו היה מיוחד בכך ששמע את התדר הזה, שהאזין לקריאה. הרב שלום נוח ברזובסקי מוסיף שלא תמיד צריך למרוד ולעשות מהפכות כדי ללכת בדרכו של אברהם, אבל צריך להתאמץ ולמצוא בתוך ההמון את הקול הפרטי שלנו. וכך הוא כותב בספר "נתיבות שלום": "ההוראה 'לך לך' נאמרה לכלל בניו של אברהם אבינו. שום אדם לא דומה לחברו, מיום בריאת האדם והלאה. אין אדם יכול לתקן מה שעל חברו לתקן. לכל אדם ייעודו ותפקידו בחייו, והעניין המיוחד שבעבורו נברא. לכן נאמר 'לך לך' – אל ייעודך, אל תיקון נשמתך".
מכירים את המשפט "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה"? אז זהו, שהוא לא רלוונטי כשקוראים את ספר בראשית. תרבות ה"הפי אנד" של הגיבורים בהוליווד רחוקה מאוד ממה שעובר על הגיבורים של עם ישראל. כשקוראים על אברהם ושרה לא שומעים אפילו על רגע אחד של מנוחה או שעמום. הם כל הזמן בפעולה, כל הזמן משתנים, וגם אחרי שגילו את האמת, הם לא מפסיקים את העבודה העצמית שלהם לשיפור תמידי, וגם את העזרה לאחרים. בואו ננסה לתמצת רק את מה שקורה בפרשת השבוע שלנו: אברהם יוצא לארץ ישראל, בונה מזבח, נוסע הלוך וחזור ברחבי הארץ, יורד למצרים בגלל הרעב, חוזר לארץ ונפרד מבן משפחתו לוט, יוצא למלחמה במלכים חזקים שלוקחים את לוט בשבי, מנצח ומנהל דיון עם שני מלכים. זה לא הסוף: בפרשה קוראים גם על מעמד "ברית בין הבתרים", על המתח עם הגר וישמעאל, על ברית המילה של אברהם, על שינוי השם שלו ושל שרה וגם על ההבטחה על לידת יצחק. חכמינו מתארים את כל זה בשלוש מילים: "אין מנוחה לצדיקים". כלומר, זו לא משרה עם שעות מוגדרות. מי שזכה לפגוש אנשים גדולים בוודאי שם לב לזריזות ולפעלתנות ולניצול הזמן שלהם, גם בגיל מבוגר. זה מתחיל בפרשה, ונמשך עד אלינו. להמשיך בדרכם זה אומר להצטרף למסע ארוך ובלתי פוסק ליישום הערכים שלהם במצי

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם