עשׂר כדי שתתקדש

 m 2 maaser ksafim
עצתו של ר' יוחנן בדבר עשירות שגורמת מצוות מעשר מלמדת על המערכת הכלכלית היהודית * כללים במעשר כספים

הרב יוסף צבי רימון

בפרשת ראה אנו קוראים על מצוות הצדקה: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (דברים טו, ז–ח).

פרט למצוות צדקה באופן כללי קבעו חז"ל שיש לתת מעשר כספים, כלומר עשירית מכל הכסף שאדם מרוויח. בגמרא בתענית ט ע"א מסופר שרבי יוחנן פגש את בנו של ריש לקיש וביקש ממנו לומר לו את הפסוק שלמד היום. אמר לו הילד את הפסוק "עשר תעשר", הנאמר באשר למעשרות (גם פסוק זה נמצא בפרשה שלנו). ביאר לו ר' יוחנן: "עשר בשביל שתתעשר". אם תפריש מעשרות, תתעשר.

שאל הילד: מניין לך? אמר ר' יוחנן: לך ונסה, ותיווכח שכך הוא. אמר לו הילד: האם מותר לנסות את הקב"ה? אמר לו ר' יוחנן, אסור לנסות את הקב"ה בשום דבר פרט לדבר זה, שהרי על צדקה אמר הנביא מלאכי (ג, י): "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר ה' צְבָאוֹת, אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". כלומר, מותר לבחון ולבדוק את הקב"ה בעניין זה, שמעשר אכן גורם לעושר.

האמירה בגמרא, "עשר בשביל שתתעשר", מפתיעה. מתברר כאן שנתינת צדקה היא עצה כלכלית! אם יבוא אדם לרבו ויאמר לו שהוא מתקשה כלכלית, יאמר לו הרב: אם כך, תפריש מעשר כספים! הגמרא בטוחה כל כך בעצה זו עד שהיא אומרת שאפשר לנסות בכך את הקב"ה ולהיווכח שכך אכן יתרחש!

ביאר ר' יוחנן: "עשר בשביל שתתעשר". מדברי התוספות עולה שהרעיון של מעשר כספים הוא להפוך את הקב"ה לשותף. כאשר אדם נותן מעשר כספים כביכול כדאי לקב"ה להגדיל את הכנסותיו כדי שהמעשר יגדל! ומכאן שמעשר כספים הוא חלק מהמבנה הכלכלי, מהגידול הכלכלי

 

בעלי התוספות (ד"ה 'עשר תעשר') מסבירים כיצד פועל הדבר. תחילה הם אומרים שדין מעשר איננו רק בתבואה ובפירות אלא גם בכספים, ופרט לכך הם מספרים סיפור (דבר שאינו מצוי כל כך בתוספות) על אב אחד שנפטר, וקודם שנפטר אמר לבנו להקפיד להפריש מעשרות משדהו, אך הבן הפסיק להפריש מעשרות. בימי האב היה השדה עושה אלף כור, ולאחר מותו החל לעשות מאה כור בלבד. אמרו לבן קרוביו: כאשר נתת מעשרות היית אתה בעל הבית, והקב"ה היה הכוהן הנוטל את המעשרות. כיוון שהפסקת להפריש הפך הקב"ה לבעל הבית, וכעת אתה הוא שמקבל את המעשרות...

מדברי התוספות עולה שהרעיון של מעשר כספים הוא להפוך את הקב"ה לשותף. כאשר אדם נותן מעשר כספים כביכול כדאי לקב"ה להגדיל את הכנסותיו כדי שהמעשר יגדל! ומכאן שמעשר כספים הוא חלק מהמבנה הכלכלי, מהגידול הכלכלי.

וסברת הדבר: התורה מאפשרת לי להרוויח כמה שאוכל אך רק בתנאי שאתן את החלק המתאים לעניים או למטרות תורה וחסד. אם אתן, הרי שלא די בכך שהתורה תאפשר לי להרוויח ככל יכולתי אלא היא אף תסייע בידי! אך אם לא אתן כל הבסיס הכלכלי יתמוטט, וממילא הקב"ה לא יסייע בכלכלתי.

מכאן אפשר להבין שמעשר כספים הוא חלק מהמערכת הכלכלית היהודית, ולא רק הצעה של עשיית חסד.

התעלות הגשמיות

יש לציין שלא הכול הסכימו עם התוספות שמעשר כספים הוא מן התורה. יש הסבורים שהוא מצווה מדרבנן (שו"ת המהרי"ל החדשות נד) ויש הסבורים שזהו מנהג (שו"ת המהר"ם מרוטנבורג עד; ש"ך יו"ד רמט, ג), אבל כולם מסכימים שטוב להתאמץ ולתת מעשר כספים ושדבר זה נכון גם מבחינה כלכלית לאדם עצמו.

לכן ראוי שכל אדם ייתן מעשר כספים, אולם מי שמצבו הכלכלי דחוק יכול לתת סכום קטן יותר. יש אדם שמצבו הכלכלי דחוק באמת, אבל יש אדם שקונה מותרות ולכן יש לו קושי כלכלי. במקרה כזה עליו להתאמץ לחיות בצורה מאוזנת ועם זאת להפריש מעשר.

כפי שראינו, במעשר כספים האדם הופך את הקב"ה לשותף בכספו, אבל פרט לכך יש כאן התעלות של כספו של האדם. הכסף גשמי, האדם עובד ועמל, אך בסופו של דבר כשיגיע למקום קבורתו לא תהיה מבחינתו כל משמעות לכסף זה. כאשר האדם נותן מעשר לצדקה, לתורה או לחסד, הרי שהוא הופך את כל כספו לבעל משמעות. הוא הופך כסף שכולו לחולין לכסף שיש בו קדושה, חסד, תורה.

כסף של חולין נהיה לכסף של קודש כשנותנים ממנו מעשר. הוא הופך כסף בעל משמעות רוחנית וערכית. רצונכם להפוך את הקב"ה לשותף בעסקיכם? רצונכם לצקת קדושה בתוך העסק שלכם? הקפידו על מעשר כספים!

להלן כמה כללים:

א.                  לכתחילה יש להפריש עשירית מהרווחים. כדאי לומר בפעם הראשונה "בלי נדר" למצב דחוק שבו לא יתאפשר לתת (וגם במקרה כזה ראוי לתת סכום מסוים לצדקה בכל חודש).

ב.                  את המעשר מחשבים לפני ההוצאות, אולם אם יש הוצאה שהיה בה צורך בשביל להשיג את הכסף אפשר להורידה מחישוב המעשר (למשל, קנה אקדח בשביל להיות שומר; שילם לשמרטף כדי ללכת לעבודה; הוציא כסף על נסיעות לעבודה).

ג.                    לכתחילה יש להפריש מעשר בצורה רגילה, אולם במקום צורך יש מקום להקל ולהחשיב כחלק מהמעשר את הדברים האלה: חצי מדמי הביטוח הלאומי; הוצאות ללימוד תורה של הילדים מעבר לחובה הבסיסית (במיוחד של ילדים מעל בר מצווה ובוודאי של ילדים מעל 18); ספרי קודש שמרשים לאחרים להשתמש בהם.

ד.                   גם מכסף שהתקבל במתנה יש להפריש מעשר, אולם כסף שניתן באופן ייעודי למטרה מסוימת (למשל, ההורים נתנו כסף כדי שתיקנו דבר מסוים), יש מקום להקל ולא להפריש ממנו (ובכל אופן כדאי להפריד חלק).

ה.                  כדאי לתת חצי מהכסף של המעשר לעניים (או לעמותות התומכות בעניים או ללומדי תורה שהם גם נזקקים), ואת החצי השני אפשר לתת למטרות אחרות של צדקה וחסד (לימוד תורה או עמותות חסד אחרות וכדומה).

ו.                    כדאי לעשות חשבון נפרד לצדקה, כך שבכל חודש יעבור באופן אוטומטי סכום של עשירית לחשבון זה, וכך תוכלו לתת את הכסף בפועל גם לאחר החודש.

ז.                    אם יש קרובים שיש להם בעיה כלכלית וזקוקים לצדקה, ראוי לתת להם לפני שנותנים לאחרים.

יצאו לאור ספרי הלכות שבת של הרב יוסף צבי רימון: ספרים המאפשרים ללמוד הלכות שבת מן המקורות ועד הלכה למעשה בצורה עמוקה, ידידותית ונעימה, בליווי תרשימי עזר רבים. אפשר להשיגם באתר סולמות, בהוצאת קורן ובחנויות הספרים.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חורבן הבית

  אבינועם הרש במאמר על...

מכתב גלוי לבני נוער

  הרב יונה גודמן קורא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם