אֵם בְּיִשְׂרָאֵל

m 10 em

 

הפמיניזם נולד כדי להפסיק את הזלזול המערבי בנשים, אבל הוליד זלזול מסוג חדש * בנים מחנכים בדרישות, בנות מחנכים ביצירת אווירה מכילה * גם אם יש נשים שמתאים להן לכבוש פסגות גבריות, לא צריך בשל כך לחנך את הבנות להתנכר לטבען * התרבות המערבית מחנכת נשים שהן חייבות להיות 'עוד משהו' מלבד אימהוֹת, כאילו אימהוּת אינה 'משהו' * ה'יידישע מאמע' לא מופיעה בבית בשש בערב אלא מגויסת גיוס מוחלט לילדיה, ומגיעים לה על זה עשרה פרסי נובל * על הכוהנת הגדולה של משכנות ישראל

הרב יוסף קלנר

תורת ישראל מחדשת שלכל אדם מישראל יש חובה ייחודית כלפי אשתו: "שֶׁיִּהְיֶה אָדָם מְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ וְאוֹהֲבָהּ כְּגוּפוֹ" (רמב"ם, הלכות אישות טו, יט). כמו כן האישה היא הכתר של בעלה: "אֵשֶׁת חַיִל – עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד) והבית הישראלי מכונה 'מקדש': "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כד, ה). האוהלים של יעקב הם 'משכנות', בתי מקדש, והאישה היא הכוהן הגדול של מקדש זה.

לעומת זאת הגישה האנושית הכללית תופסת את הבית כמקום שהאדם צובר בו כוחות כדי לצאת החוצה. הבית הוא המקום לנוח ולאכול, אך אין לבית ערך עצמי. הערך והתוכן של החיים נמצאים בעולם שבחוץ, ושם מתרחשת הפעילות הכלכלית, הדיפלומטית, הצבאית והתורנית.

התרבות האנושית לאורך כל הדורות עד ימינו הטמיעה זלזול מהותי באישה, והוא מטביע את חותמו גם ביחסן של הנשים לעצמן. תפקידה העיקרי של האישה על פי התרבות הכללית הוא סיפוק צרכיו המיניים של הגבר, ובהתאם לכך ערכה היה ועודנו אובייקט מיני. כל מי שרואה את המרחב הציבורי בכל מקום בעולם יודע שאף מי שמוגדרים 'נאורים' ו'מתקדמים' מקדמים מכירות של מוצרים ושירותים על ידי מודעות ענק של נשים המוכרות את גופן לזנות עיניו של האדם ברחוב.

בעת החדשה מהפכות תרבותיות וערכיות מתחוללות באנושות כולה, ובעקבותיהן החלה האנושות לחוש את זוועת העוולה שביחס זה לנשים. ואולם הזלזול באישה נותר בעינו, אך לבש צורה חדשה: זלזול בנשיות. האישה נקראת לפתח את הצדדים הגבריים שבאישיותה ולעמוד באמות מידה המבטאות כבוד בעיניהעולם המערבי, לסגל לעצמה את מה שהופך את האדם למרשים בחברה: כסף, יחצנות, אסרטיביות, שתלטנות, לוחמנות, ידענות ורייטינג, תואר אקדמי ופוליטיות. רק כך תוכל האישה לזכות בכבודה הראוי לה.

לשם כך סרים המחסומים מכל התחומים הגבריים שעד כה הודרו מהם הנשים, והאישה נקראת להוכיח שהיא מסוגלת למלא בהצלחה את התפקידים הללו, מכיוון ששם, ורק שם, על פי רוח התרבות העכשווית, תמצא את כבודה האבוד.

בעת החדשה הזלזול באישה נותר בעינו, אך לבש צורה חדשה: זלזול בנשיות. האישה נקראת לפתח את הצדדים הגבריים שבאישיותה ולעמוד באמות מידה המבטאות כבוד בעיניהעולם המערבי. לשם כך סרים המחסומים מכל התחומים הגבריים שעד כה הודרו מהם הנשים, והאישה נקראת להוכיח שהיא מסוגלת למלא בהצלחה את התפקידים הללו, מכיוון ששם, ורק שם, על פי רוח התרבות העכשווית, תמצא את כבודה האבוד

 

איש ואישה – אחדות ושונות

בסופו של סיפור בריאת האדם מתארת התורה: "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם... וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב). רק מציאות של זכר ונקבה יחדיו יוצרת מציאות שלמה של צלם א-לוהים, של אדם.

כשם שלא ייתכן דיון שתיערך בו השוואה בין המוח ללב, כך אין להעלות על הדעת השוואה שכזו בין האיש לאישה. נקודת המוצא הבסיסית והישרה לנושא זה היא האחדות השלמה של האדם. הנחת היסוד היא שהאיש והאישה הם פנים שונות של עניין אחד כפי שהמוח והלב הם איברים שונים המרכיבים מציאות אחת, גוף אחד.

עם זאת ברור כי איש איננו אישה ואישה איננה איש, והשונות הפיזיולוגית מעידה על שונותם הפסיכולוגית והרוחנית. יש אופי גברי ואופי נשי, יש תכונות גבריות ותכונות נשיות. צלם הא-לוהים שבאדם אחד הוא, ומתגלה בשני צדדים שונים באיש ובאישה.

יש יתרונות לאיש ויתרונות לאישה. הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה נוהג להצביע על התיאור המסופר בבריאת האדם: חומר היסוד שהאיש מורכב ממנו הוא עפר מן האדמה, ואילו חומר היסוד שהאישה מורכבת ממנו הוא אחת מצלעותיו של האיש לאחר שכבר נפח בו ה' נשמת חיים א-לוהית (רש"י בראשית ב, כא). מראשית בריאתה, באופן טבעי ויסודי, האישה א-לוהית יותר מהאיש.

יתרה מזאת, חז"ל דורשים את הפסוק: "'וַיִּבֶן ד' אֱ-לֹהִים אֶת הַצֵּלָע' – מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש" (נדה מה ע"ב). הבינה היתרה שניתנה לאישה היא האינטליגנציה הנשית המיוחדת, השונה מהאינטליגנציה הגברית. חוש נשי שבכוחו לתפוס מציאות שלמה בבת אחת, באינטואיציה, בטביעת עין. חוש זה בא לידי ביטוי בקביעת חז"ל "שהאישה מכרת באורחין יותר מן האיש" (ברכות י ע"ב). היא קולטת באינטואיציה את אישיות האורח, מה שאין העין הגברית מוכשרת כל כך להבחין בו.

על כן לנשים יותר מלגברים יש כישרון גדול לממש את הפוטנציאל הרוחני שלהן, דהיינו את הצדדים השכליים-אינטלקטואליים והמוסריים-מצפוניים של האדם.

חנוך לנערה על פי דרכה

הדרכת התורה תובעת ממערכת החינוך: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" (משלי כב, ו), לפתח את האופי הנשי על פי דרכו הייחודית ולא על פי דרכו של הגבר, מכיוון שכל אופי צריך את הפיתוח והחינוך המיוחדים לו.

כמובן, לשם כך על מערכות החינוך להבחין קודם כול במבנה האישיות השונה של הנשים לעומת זה של הגברים.

ככלל, כיוון החינוך של הבנים צריך להיות תובעני, באווירה שתאלץ את החניך לעמול, להתמודד, להילחם בטבעו, בדחפיו, בחשקיו ובסברותיו, ובכך יצאו אל הפועל המנטליות המוסרית והכישרון האינטליגנטי הגברי. הנפש הגברית צריכה להתרגל לעמוד בזמנים, לעמוד במבחנים. כך היא יוצאת אל הפועל.

לעומת זאת האינטליגנציה הנשית יוצאת אל הפועל בצורה הפוכה. אם יופעל עליה סגנון חינוך גברי הדבר יפגע בה ובאישיותה. היא תדוכא.

את האישיות הנשית יש לפתח בלי לחץ – לא של ההורים, לא של המורים ולא של שום גורם אחר במערכת החינוך. הסביבה החינוכית צריכה להיות מקוםשהנפש הנשית העדינה נמשכת אליו מכוח רצון אוטונומי, מדחף שלה עצמה, לא משום שהיא צריכה לעמוד בנורמות ובדרישות חיצוניות כאלה ואחרות.

עלינו ליצור אווירה שלמה כזו שבתוכה תחיה האישה ותקלוט את הדברים הטובים, הרוחניים, המוסריים והעדינים שנפשה העדינה מסוגלת לקלוט ברגישותה יותר מהאיש. כך מתפתחת אישיות רגישה, נשית, אינטואיטיבית ורגועה, טבעית ועדינה, שבּה תום, רוך ושקט נפשי.

זהו תפקידן של המדרשות ושל האולפנות לבנות: לפתח את הייחודיות הנשית, את המאפיינים המיוחדים של האינטליגנציה הנשית. יש מדרשות שבהן תובעים מהבנות להיות רציניות: נוכחות מלאה, הגעה בזמן לכל שיעור, ריכוז מלא בשיעור. זו אווירה תובענית ולוחצת למען לימוד תורה, והיא אינה מתאימה לנפש הבנות. אם רצוננו הוא שהבת תתפתח בתורה, יש ליצור לה אווירה מתאימה שבה היא תלמד תורה בצורה ובאווירה שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה, ממי שהיא רוצה וברוח שהיא רוצה.

 

מעלת הצד הנשי

אין כוונתנו לומר שהכישרון האינטואיטיבי הוא נחלת הנשים בלבד או שהצדדים האינטלקטואליים של הלמדנות האנליטית הם נחלת הגברים בלבד. בשני מרכיבי האדם, באיש ובאישה, קיימות התכונות והנטיות כולן. ההבדל המהותי הוא היכן נמצא מרכז הכובד של האישיות, ובזה יש שוני מהותי בין המינים.

לכן אין מקריות בכך שסטטיסטית, על פי רוב, נפגוש את היכולות הנשיות אצל הנשים ואת היכולות הגבריות אצל הגברים. למשל, ברוב גני הילדים יש גננות ולא גננים. מאותה סיבה בדיוק לא במקרה גם היום נשים על פי רוב אינן מגיעות לפסגות הגבוהות של עולם המדע. עם כל הפתיחות התרבותית וההעדפה המתקנת שקיימת היום לנשים, לא מצאנו אותן חולקות פרסי נובל באופן שווה עם גברים.

על פי רוב לא נמצא נשים בפסגות הגבוהות של עולם הרוח. אומנם לכל אורך ההיסטוריה היו נשים שהגיעו לפסגות הגבוהות של הרוח בעם ישראל: דבורה, מרים, אביגיל ועוד. אך מאז ומתמיד הן היו יוצאות מן הכלל שאינן מעידות על הכלל. את כתבי הנסתר בעם ישראל לא חיברו נשים; רשב"י, האריז"ל, הרמח"ל, הרב קוק ועוד היו גברים. בתו של בעל התניא עסקה אמנם בנסתר, אבל גם זו מציאות ייחודית.

באופן תאורטי וגם מעשי אישה יכולה להיות מנכ"לית וגם איש יכול למלא תפקיד של גננת ילדים. השאלה העקרונית היא אם זהו תפקיד שבמהותו ובדרישותיו הוא תפקיד גברי או נשי. לא במקרה רוב המנהלים הם מנכ"לים ולא מנכ"ליות.

כשמחנכים את האישה להיות אסרטיבית, מנהלת, פוּשֶרית, לא מפתחים את הצד הנשי שבה. אומנם יש בנות שזה טבעי להן: דבורה הייתה אסרטיבית, הייתה לה גדילת יתר של הצד הגברי שבה. אם בת היא כזאת בטבעה, זה בסדר גמור. אך ברגע שאנחנו הופכים את דמות המנכ"לית לדמות הנערצת על הבת, בזאת נשבינו ברוח תרבות המערב, המאבדת מאיתנו את זהותנו ואת תרבותנו העצמית, אך איננה מסוגלת להעניק שום דבר הדומה להישגיה.

קדושת החיים הישראליים

ההישגים הגבריים חשובים מאוד, אך את נשמות ילדי ישראל מביאים ומפתחים לפריחתם המלאה באמצעות הבית. זה המקום העיקרי, ואת התפקיד הקדוש הזה צריכה לאייש אימא טובה, אימא יהודייה – יידישע מאמע (מושג שכל האנושות מכירה רק אצלנו) – היא דמות נפלאה שאינה קיימת בשום תרבות אחרת.

דמות זו אינה מופיעה בבית בשעה שש בערב ונותנת הוראות לאבא לרחוץ את הילדים כדי שנוכל להשכיב אותם לישון לאחר שקיבלנו אותם מהמעון. דמות זו מגויסת מבחינה נפשית גיוס מוחלט למען ילדיה.

כשמחנכים את האישה להיות אסרטיבית, מנהלת, פוּשֶרית, לא מפתחים את הצד הנשי שבה. אומנם יש בנות שזה טבעי להן, אך ברגע שאנחנו הופכים את דמות המנכ"לית לדמות הנערצת על הבת, בזאת נשבינו ברוח תרבות המערב

להביא חיים של תינוק אחד לעולם ולחנכו בחום, בעדינות ובשקט, ובכך לבנות בו תשתית נפשית של אמון בחיים, בטוב, בא-לוהים, שווים יותר מעשרה פרסי נובל. "אל תיטוש תורת אמך": האֵם באהבת התורה שלה היא שאמורה להטמיע את התורה ואת אהבתה בנפשו של בנה.

תופעה זו, שבה 'מיניקים' את התינוק במטרנה כי האישה קיבלה רק שלושה חודשים וחצי של חופש שאחריהם היא צריכה לחזור לעבודה ולכן צריך לגמול אותו מהר, אינה בריאה, אינה נורמלית ובשום פנים ואופן אינה אידיאלית. אימא בריאה בנפשה אינה רוצה בזה והתינוק ודאי שאינו רוצה בזה. עם כל הכבוד למטרנה, לבקבוק ולסבתא, לאימא אין תחליף!

אם לילד אין אימא בגיל אפס יהיו לזה השלכות כשהוא יהיה בן שמונה עשרה ובן ארבעים ושמונה. רמת האמון שלו בחיים, בטוב, בא-לוהים, בזה שיש מישהו שעוטף אותו תמיד והוא למענו, תלויה בשאלה אם נתנו לו לצרוח אל תוך האפלה בלילה כי יש לימודים ויש עבודה, עד שפיתחו תרגילים שנועדו לגמול ילדים מלצרוח בלילה (ראו דוגמה לכך בספר 'ילדים – האתגר' מאת רודולף דרייקורס). בתפקוד הביתי הטוב מתרחש תהליך יצירה וגיבוש של נפש הילדים. איך אנו 'לשים' את הנשמות האלה?

התרבות ה'נאורה' וה'מתקדמת' רואה מטרה עליונה בחיים בלעשות חיים, בלנוע בין מסעדות ובחורות, בבילוי כפי יכולתנו עד יום מותנו. תורת ישראל איננה תופסת כך את החיים. החיים הם חיי 'נצח ישראל לא ישקר'.

תפקידה הגדול והראשי של האישה הוא להביא נשמות לעולם ולגדל אותן ברוך ובחום של אם. כך היא שותפה בתנועת החיים האידיאלית והמופלאה שעם ישראל הולך ומחולל לאורך דורותיו. זהו התפקיד העליון ביותר שהאישה – ורק האישה – יכולה למלא. רק בדרך זו תורֶה התרבות הישראלית לאנושות כולה מהי קדושת החיים באמת.

אם בישראל

מעולם לא נחסמה דרכה של האישה ביהדות. כבר בראשית ימי ההיסטוריה הישראלית רוכזו תפקידי ראש הממשלה, שר הביטחון, הנביא והשופט בידיה של דבורה הנביאה. אם יש לבחורה כישרונות 'גבריים' וזוהי נטייתה, התורה לא תדכא זאת. אין להעלות על הדעת לחסום נערה שנולדה עם כישורים כאלה ויש לה נטייה לכך.

אך כאשר אנו באים לעסוק בבירור הזהות התרבותית הלאומית שלנו עלינו לנהוג באחריות גדולה, ולכן אל לנו לעסוק ביוצאות מן הכלל ולהתמקד בדמותה של אישה פלונית זו או אחרת.

שטיפת המוח הכבדה שבגללה שיעור הנשים הפונות דווקא לצדדים האלה גדל גידול לא טבעי ולא סביר, מושכת אליה גם את מי שאין להן משיכה מיוחדת לכך ובוחרות בזה רק בגלל אווירת התרבות הכללית.

דבורה אכן הגיעה לפסגות העליונות במושגי העולם הגברי. היא סחפה את העם לפסגות רוחניות וגשמיות ששאר השופטים לא הצליחו להביא אותו אליהן, אבל בשירת ניצחונה, בבואה להגדיר את מהות עצמיותה, היא אומרת: "עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (שופטים ה, ז); בזאת גאוותי – על היותי 'אם בישראל'.

ההתעלמות מתפקידה האמיתי והעיקרי של האישה וההתכחשות לו, המובילות להזנחתו ולניוונו של אופי נשי זה, מזיקות מאוד. השפעת הנזק אינה רק כלפי נפש הנערה והאישה ונפש ילדיה; היא מזיקה גם לנפש האנשים, שלחץ האתגרים של חיי החברה הסוערת הוא מנת חלקם. האנשים זקוקים ליסוד הנשי שיַשרה רוגע בעצם תום מציאותו. אם יחסר במציאות הממד הנשי, אם לא תתפתח התכונה הזאת, משימתנו לא תתמלא.

שיבוש סולם הערכים ונזקיו

בתרבות הכללית יש בלבול באשר למבנה סולם הערכים. לנו יש מסר לעולם התרבותי: כבודה האמיתי של האישה יבוא מתוך הכרת ערכה העליון, שהוא אם בישראל. יש להשיב למקומה העליון את ערכה של הנפשיות הנשית. לא ייתכן שננוון את הפלח המגדרי שזה כישרונו בכך שנפקיר אותו לשטיפת המוח המסיתה אותו לאבד את כישרונו הייחודי ומפתה אותו ותובעת ממנו לפתח צד שאינו טבעי לו.

כך נוצרות בחורות מתוסכלות ונשים מבולבלות, וטשטוש הזהות המינית והבלבול בעניין מועצם מאוד. אין פלא שבחברה המתנהלת כך אחוזי הדיכאון והחרדה מטפסים, תעסוקת הפסיכולוגים והפסיכיאטרים גדלה, עקומת הגירושין במגמת עלייה, גרף הדמוגרפיה במגמת ירידה ומתרבים האומללים הצועדים בגאווה. תהליכים אלו נובעים מכך שכאשר אישה אינה יודעת את נפשה, גם האיש שאיתה מבולבל ומטושטש בזהותו ותפקידו בבית. ואם שניהם מבולבלים באשר לתכונת נפשם, הבלבול פוגע בסיכוי שילדיהם יהיו בריאים ונורמליים בנפשם. וכך מונחלת בעיה לדורות הבאים, והם מן הסתם ילכו ויעצימו אותה...

יש מצבים רבים שבהם בחורה רוצה בעיקר להצליח להיות אימא טובה, אבל ההורים והחברה סביבה משדרים לה: "תהיי אימא; אבל חוץ מזה את צריכה להיות עוד משהו, אחרת את לא שווה כלום". מדוע ללחוץ עליה להיות משהו אחר מתוך שכנוע שרק כך תרגיש שהיא 'משהו'? מדוע להיות אימא זה לא ה'משהו' הגדול ביותר שיכול להיות? בחורה מרגישה שלהיות אימא זה הדבר הכי גדול שיכול להיות? זוהי הנורמליות והשפיות האמיתית!

אם מה שישמח אישה מסוימת הוא להיות טייסת, שתהיה טייסת. אבל עליה להבין שלא זה מה שיגרום לה להיות 'משהו'. במציאות הנוכחית אֵם יכולה לשבת ולשמוח עם בעלה וילדיה המקסימים, אך עם זאת היא מרגישה שאין לה ערך אמיתי בחיים. זה מצב שאסור שיהיה! האישה צריכה להרגיש שהיא מלכת הבית, היהלום שבכתר, החיים שלנו. רק הסתכלות כזו מעידה שסולם הערכים של החברה נכון.

מתוך הסתכלות כזו, אם יש לה כישרונות נוספים והיא רוצה לצאת ולהוציא אותם אל הפועל בעבודה – שתצא. אבל אין ליצור אווירה חגיגית מיוחדת סביב בחירה כזו ולא לחנך בנות ללכת דווקא בכיוון כזה. כאשר סולם הערכים בנוי נכון, באופן טבעי רוב הנשים לא תימשכנה למגמה כזו, מכיוון שמבחינה סטטיסטית אמיתית רוב הנשים בטבען לא באמת שייכות לזה. עלינו להאמין ביושר שבטבע. הטבע הוא א-לוהי. הקב"ה ברא אותו, ואסור לנו להתנכר אליו.

 

סוף דבר

 

אין בכל הדברים הללו שום טרוניה על הנערות או על הנשים הנפלאות שלנו. אינני מדבר נגד שום איש או אישה ואפילו לא נגד שום מערכת. לא הם האשמים במציאות שנוצרה. גסות התרבות השואפת למחוק את הזהות הנשית, המזלזלת בכבודה של האישה ובמיוחד בכבודה של האישה העברייה, בכבודה של 'אם בישראל', נגדה מכוונים הדברים.

 

היהדות איננה אמורה לתת דין וחשבון בסוגיית מעמד האישה; בטח שלא לפני תרבות המערב. היעלה על הדעת שהיהדות, נאמנת המסורת, תעמוד לתת הצדקה לעמדתה באשר למקומה של האישה לפני נציגי תרבות היושבת על ערמות של גוויות נפשיות ורוחניות (וגם ממשיות) של נשים?! האם אנחנו צריכים להתנצל על עמדתנו ולומר שאיננה מזלזלת באישה?! אנו צריכים לתבוע התנצלויות והסברים ארוכים מאוד מנאמני התרבות הכללית על הפגיעה שלהם בנשים, על הדיכוי שלהם אותן ועל הזלזול המוחלט שלהם במעמד האישה.

 

אנשי תורה, אמונה וקודש ומערכות החינוך כולן, ובעיקר התורניות, קרואים לעמוד בפרץ ולסלול את דרך הרוח האמיתית והטהורה.

 

המאמר הוא קיצור דברי החוברת "אם בישראל" שמוציא לאור מכון "בֹּאִי הָרוּחַ".

 

לתגובות, לקבלת החוברת, לתרומות להפצתה ולהקדשות בחוברות הבאות:

 

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ענווה ועוצמה

  הרב שמואל אליהו מספיד...

שינוי פני העיר

  נתנאל אחיטוב מארגון 'חותם'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם