ולו כדי שלא ניתלש

s10hacohen

גרשון הכהן

שר האוצר ושר החקלאות מבטיחים להוריד מחירי מזון לקראת החגים, גם באמצעות ייבוא זול של מוצרים חקלאיים. החקלאים תופסים את המגמה כאיום ממשי על קיומם. את המאמץ להוזלת מוצרים חקלאיים הם מבקשים למקד בצמצום פערי התיווך שפוגעים בפרנסתם וכמובן גם בקונים. מעבר לדיון הכלכלי מצוי כאן דיון ערכי מהמעלה העליונה


'עולם קטן' ראוי לברכה על התמקדות חוזרת ונשנית בשאלות יסוד לגאולתנו בארץ אבות. בדיון על מקומה של חקלאות בהוויית חיינו ('עולם קטן' פרשת בשלח תשע"ו) הובאו דברי ד"ר אשר מאיר מ'פורום קהלת' שהציב סימן שאלה על הצדקת קיומו של משרד החקלאות כמשרד ממשלתי נפרד. הוא אף הציע לבחון את הכפפת נושא החקלאות כענף למשרד הכלכלה, בטענה כי במאה ה-21 ראוי להעמיד לבחינה מחודשת את הנוסחה: "ריבונות שווה התיישבות שווה חקלאות".


כדאי לדעת, פורום קהלת אכן מייצג עמדת ימין כלכלי שיובאה לכאן כמוצר מדף אמריקאי. ביסודה מעמידה גישה זו חישובי עלות-תועלת כלכלית כערך מכונן לאדם רציונלי. מתוך כך הם תומכים בפקידי האוצר, התובעים דין וחשבון כלכלי להצדקת המפעל החקלאי. אם עגבניות מספרד למשל זולות יותר, ראוי מבחינתם לבחון את ההצדקה לתמיכה ממשלתית בגידול עגבניות בנגב.


דיון בטענות אלה מוביל ישירות אל ליבת הדיון בשאלת הרציונליות כתכתיב מנחה להתנהלות אדם נאור. אדם המתעקש להמשיך לגדל כותנה בחלקת שדה בארץ ישראל, למרות אזהרת היועצים הכלכליים המסבירים עד כמה כותנה בסין זולה יותר, התנהגותו תוצג בעיני הכלכלנים כבלתי רציונלית. אכן, אם תכלית גידול הכותנה מתמקדת עבורו בעיקר בציפייה לרווח והוא מתעקש להמשיך בפעולתו זו למרות רווח מוגבל או אפילו הפסד, קיימת בעיה בהתנהלותו. אלא שייתכן שהוא פועל על פי תכלית אחרת: אולי צוואת אב להמשיך בגידול כותנה, או כמיהה לתפירת בגדי כהונה דווקא מכותנה מגידולי ארצנו. במקום הזה, הוויכוח עם איש ימין כלכלי הופך לעקרוני. מהיותו מסור, במפורש או במובלע, בעיקר לשיקול הכלכלי, אנו מבקשים לדעת עד להיכן ינחה אותו שיקול זה באופן הגובר על שיקולים אחרים.


בהקשר זה פירש הרב ד"ר אליהו רחמים זיני, את משמעותו האקטואלית של חטא עגל הזהב, כחטא הסגידה לשיקול הכלכלי כערך מוביל בחיי אדם. כאן לב המחלוקת: חקלאות עבור האדם ובמיוחד עבור יהודי בארץ ישראל, אינה רק מקור פרנסה. היא צריכה להיות עניין שבקדושה, סיפור אהבה. "אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו". ראוי כמובן לדאוג לחקלאי שימצא פרנסה בעמלו, גם מתוך ערך ריאלי לעבודתו וגם מתוך הכרת מעלתה, כפי שראוי לשלם לסופר סת"ם. גם במדינות מערביות קפיטליסטיות, ממשלות מסבסדות חקלאות, כי מובן להן כיצד היא מכוננת את המשמעות הגלומה במושג מולדת.

האיום: חזרה לגטו


אכן, דווקא ליהודים הנוטים מדורות לבחירה בחיי גלות ולהעדפת חיי העיר, החיבור לחקלאות בארץ ישראל הוא תיקון הכרחי. בתפילת מוסף בשלוש רגלים אנו מדגישים: "מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו". אלה אנחנו שגלינו, אנחנו שהתרחקנו וממשיכים להתרחק מאדמתנו. מכאן חיוניותה הייחודית של מצוות ביכורים, כמו יתר המצוות התלויות בארץ, בהכרחת היהודי להתחבר לאדמת מולדתו. אם לא יהיה לו פרי אדמתו בארץ ישראל, כיצד יוכל לקיים מצוות ביכורים? זו התשובה לשאלת רש"י "מה עניין שמיטה להר סיני". בני ישראל שקיבלו בהר סיני תורה ומצוות, עלולים לשגות באשליה שזהותם כשומרי תורה ומצוות יכולה לאפשר להם להתקיים בכל מקום בעולם. באו מצוות התלויות בארץ, כמצוות הבאות לגבור על תלישותו המתמדת של היהודי מחיבור למקומו, במולדת אבותיו.


פרופ' יורי סלזקין, יהודי רוסי המלמד בברקלי בארה"ב, שיבח בספרו "המאה היהודית" את תלישותו הכמעט גנטית של היהודי מן האדמה. במבוא לספרו כתב: "העידן המודרני הוא העידן היהודי. מודרניזציה פירושה להפוך לעירוני, נייד, יודע קרוא וכתוב, רהוט, בעל מורכבות אינטלקטואלית, מעודן מבחינה גופנית וגמיש בעיסוק המקצועי. פירושה ללמוד כיצד לטפח אנשים וסמלים ולא שדות או עדרים... מודרניזציה, במילים אחרות פירושה שכולם הופכים ליהודים. אף אחד אינו מוצלח יותר בלהיות יהודי, מאשר היהודים עצמם. בעידן ההון - הם היזמים היצירתיים ביותר, בעידן הניכור – הם הגולים המנוסים ביותר" (עמוד 11).


המנדט הצרפתי בסוריה אחרי מלחמת העולם הראשונה מנע, באופן מחושב, התיישבות יהודים על אדמות הברון שנקנו עוד בתקופה העות'מאנית בדרום הגולן, באזור סאחם אל ג'ולן. את המגבלה הסבירו באמרם כי יהודים לגמרי רצויים שם, בתנאי שיעסקו כמו בפריז במסחר, בבנקאות ובתעשייה. רק שלא יהיו חקלאים, הם עוד עלולים להיהפך כך לציונים. הם אכן היטיבו לזהות את העצמה הטמונה בהתחברות יהודי לעבודת אדמתו בארץ אבותיו.


בכל ערי אירופה עד מוסקבה קיימות מחוץ לערים חלקות אדמה קטנות לעירונים המתמסרים לטיפוח גן ירק ועצי פרי. מדובר בצורך קיומי מוכר הזוכה לעידוד. אילו הם היו נדרשים למצוות ביכורים, לרבים מהם היה מהיכן להביא את ראשית ביכורי אדמתם. הערים מתקיימות כך בזיקה מורשתית, לרשת הזיקות העתיקה שכוננה את העיר על "חצריה ובנותיה". משטר ניהול הקרקע בישראל, על אילוצי איכות הסביבה כפי שהיא מיושמת באורח המוסדי, ממש מקשה על יישום תרבות מעין זו של עבודת אדמה. מתוך המגמה המתפתחת, אנו עלולים למצוא עצמנו הולכים וחוזרים לסוג של אורח חיי גטו יהודי, המותיר את המרחב הפתוח בידי לא יהודים, המשכילים לעתים טוב מן היהודים לכבד את עבודת האדמה.


הפרדסן משה סמילנסקי קבע בראשית ימי המושבות: "אם חקלאות כאן מולדת כאן". לאחר יותר ממאה שנה ראויה קריאתו זו להיקרא שנית בהתמסרות והתחברות מחודשת, בציפייה לתמיכה הממשלתית הנדרשת.

תמונה: יח"צ

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
זמן המראה

  אבינועם הרש מכין אתכם...

צעד לקראת השיבה הביתה

  שולי מועלם עד החזרה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם