נשות ישראל בזמן הגאולה

6 ben noon

 

חרף האינסטינקט הכמעט מובנה בתפיסה הדתית נגד פמיניזם, הרב יואל בן נון מבקש להזכיר שעל פי דפוסי תולדות ישראל בעבר, ביסוס מקומן של נשות ישראל היה מאז ומתמיד מרכיב הכרחי בגאולת ישראל * הוא מבקש לראות את המהפכה הפמיניסטית כחלק בלתי נפרד מסימני הגאולה, ואת לומדות התורה כחביבות בפני ה' יותר מכול * וגם: כיצד הדגיש הרב צבי יהודה היה שהכלל הוא שיש שוויון בין גברים לנשים, ולא הבין את ההתנגדות החמורה לגיוס נשים * האם השמרנים יוכלו להכיר בחשיבותן של הנשים בתהליך הגאולה?

הרב יואל בן-נון

בפרקי השעבוד של בני ישראל במצרים, הולדת משה וגידולו, ובריחתו ממצרים למדין, ואף בשליחות הראשונה של משה, אין כמעט שמות של גברים מלבד חמישה: פרעה, משה, יתרו/רעואל, גֵרשֹם בן משה ואהרן. כל השאר אנונימיים: בני ישראל; איש מבית לוי; איש מצרי מכה איש עברי; שני אנשים עברים נִצים; הרועים במדין; זקני ישראל במצרים; הנוגשׂים בעם; שוטרי בני ישראל.

לעומת זאת, הנשים דומיננטיות: המיילדות שפרה ופועה מצילות את הילדים, ויודעות להתחכם עם פרעה; בת לוי אֵם משה, אחותו ובת פרעה (בלי שמות!) מחיות, מצילות ומגדלות את משה; בנות כוהן מדין רועות את צאן אביהן; צפורה מלה את הילד ומצילה אותו ואולי גם את משה. הנשים הן השולטות במאבק ההישרדות של בני ישראל במצרים, הן היולדות והן המצילות.

רבות שאלנו את מורנו ורבינו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל על מעמד האשה בימינו. הוא היה עונה: "השווה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה"! כששאלו מה רבינו חושב על גיוס נשים לצה"ל, ענה: "אינני יודע מדוע רבנים גדולים וחשובים קבעו שיש כאן 'ייהרג ואל יעבור'. אבל אינני רוצה לריב עמהם". אז היכה באגרוף על השולחן, וקרא בתוקף: "שירות לאומי"!

חז"להעצימו מגמה זו של התורה, והציבו את [מרים] אחות משה למול אביה בוויכוח בוטה: "עמרם גדול הדור היה. כיוון שאמר פרעה הרשע 'כל הבן היִלוֹד היאֹרה תשליכֻהוּ', אמר [עמרם], לשווא אנו עמלים. עמד וגירש את אשתו; עמדו כולם וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזרתך (=הגירושין) יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות... עמד והחזיר את אשתו; עמדו כולם והחזירו את נשותיהם".[1]

עוד דרשו ואמרו: "מכאן לנשים צדקניות, שלא היו בפיתקה של חוה" (שהיו יולדות שלא בצער);[2] עוד הפליג רבי עקיבא ודרש: "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים".[3]

מגמה זו נמשכת בספר שמות, בתפילת הנשים בשירת הים: "וַתִּקַּח מִרְיָם... אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם".[4] ודוק: מרים לא שאלה את משה אם מותר ורצוי הדבר לפני ה', ולא היה הבדל בין שירת משה לשירת מרים,[5] אלא שמשה אמר – "אשירה", ומרים בצניעותה אמרה – "שירו", והנשים גם רקדו וניגנו.

עוד באו חז"ל והשוו נשים לגברים במעמד הר סיני. בעוד שבפשט התורה נזכרו רק גברים אשר התקדשו והתרחקו מנשים, פירשו חז"ל ואמרו: "כֹּה תֹאמר לבית יעקב – אלו הנשים, תאמר להן בלשון רכה; ותגיד לבני ישראל – עונשים ודקדוקים פירש לזכרים, דברים הקשים כגידים";[6] ודוק: נשים לא היו צריכות לאזהרות עונש, ולדיבור קשה, מפני "שהן מזדרזות במצוות".[7]

עוד הגדילו חז"ל ודייקו בלשון הכתוב, שנשות ישראל לא השתתפו בחטא העגל, ולא רצו לתת את הנזמים, ואף מיחו בבעליהן.[8] גם בחטא התיירים-המרגלים לא היו הנשים בעצה הרעה: "אותו הדור היו הנשים גודרות מה שאנשים פורצים... הנשים קרבו לבקש נחלה בארץ".[9] כמו כן, בהקמת המשכן כתב רש"י שהנשים היו צובאות כדי להביא למשכן את מראות הנחושת שלהן.[10]

כושר הפיתוי שחז"ל ורש"י ייחסו לנשות ישראל במצרים אל מול בעליהן, כדי להביא לעולם ילדים שיעבדו בפרך, וכך לשמור על הישרדות בני ישראל מול פרעה – הוא שצף ועלה מעומק הגלות הנוספת, אל מול המלך אחשוורוש, כדי לשמור על הישרדות העם היהודי המפוזר בגולה. אסתר המלכה נבחרה בצוֹק העיתים להביא רווח והצלה ליהודים, על ידי שימוש מתוחכם בפיתוי המלך, תוך סיכון חייה פעם אחר פעם. מהפכה פמיניסטית בלימוד התורה

ברוח זו של גאולת ישראל התלויה בנשים, קשר הנביא ירמיהו בין קיבוץ הגלויות והשיבה אל הארץ, לבין המהפכה הפמיניסטית ההמונית, העתידה להתחולל: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים... שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה. עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה [מלשוב אל הארץ ביוזמתך] כִּי בָרָא ה' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ – נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר".[11]

רש"י ורד"ק מפרשים שם, כי ה' ישנה את הנוהג בעולם, לפיו איש מחזר אחרי אישה, לנוהג חדש שאישה מחזרת אחרי איש שיישאנה. זאת, כדי שכנסת ישראל לא תוכל עוד להתחמק מלשוב אל הארץ ולחכות שה' יחזיר אותה, אלא שכנסת ישראל תשוב מעצמה לארץ, וכך תשוב אל ה'.

לנגד עינינו הנפעמות מתחולל נס קיבוץ גלויות, ויחד עמו מהפכה פמיניסטית. קמות נשים בעם ישראל המבקשות ללמוד תורה ולעבוד את ה' (כמו הגברים, ולפעמים אף יותר מהם). רבים מהרבנים חוששים כמשה מ'מראות הצובאות' האלה, ומי יגיד להם דברי רש"י, שאלו חביבות לפני ה' יותר מן הכול?

אף עינינו הרואות (בלי מראות), שבקרב אלפי הנשים הצעירות והבוגרות הלומדות תורה ומדרש, גמרא והלכה, צומחת רק הקפדת-יתר ויראת שמים גדולה, עד שאין להשוות כלל בין אלו שלומדות תורה וגמרא, לאלו שנשארות מרחוק.

זהו אחד מסימני הגאולה של ימינו, לפי דברי הנביא ירמיהו ולפי דברי חז"ל.

השווה הכתוב אישה לאיש

רבות שאלנו את מורנו ורבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל על מעמד האישה בימינו. הוא היה עונה: "השווה הכתוב אישה לאיש לכל דינים שבתורה"![12] תמהתי בקול והקשיתי – רבנו, הלוא זה נאמר על עונשים, ועל חטאות, ועל מצוות 'לא תעשה', ובמצוות 'עשה' יש הבדלים רבים? חזר הרצי"ה על דבריו בדיוק, כדרכו: "השווה הכתוב אישה לאיש לכל דינים שבתורה".

זכרתי, שהראי"ה אביו כתב דברים שונים מאוד בסוגיה זו, ושוב ניסיתי להקשות ולשאול. אך רבנו חזר בשלישית, באותה תקיפות: "השווה הכתוב אישה לאיש לכל דינים שבתורה! זהו היסוד הכללי, וכל ההבדלים – פרטים".

שאלו אחרים, מה רבנו חושב על גיוס נשים לצה"ל? ענה רבנו ואמר: "אינני יודע מדוע רבנים גדולים וחשובים קבעו שיש כאן 'ייהרג ואל יעבור'. אבל אינני רוצה לריב עמהם". אז הכה באגרוף על השולחן, וקרא בתוקף: "שירות לאומי"!

לדעתי, השירות הלאומי לבנות קם והתעצם מהאגרוף של הרצי"ה. עם זאת היה ברור, שרבנו לא באמת התנגד לגיוס בנות גם לצה"ל.. חשוב להזכיר, שרבנו, יחד עם הרב ש"י זוין זצ"ל, היו רבנים יחידים שקראו במפורש לגיוס בני הישיבות למלחמת העצמאות, ואז עוד שירתו בנות כלוחמות ביחידות רבות, כמובן מאליו.

בצער עמוק אני שומע את הקולות של תלמידים ותלמידי תלמידים, שנתעלמו מהם כליל דברי רבם בעניין תורני-ציבורי כה רגיש, דווקא בעת הזאת.

תהליך שיבת ציון ותקומת ישראל בארצו, יחד עם השתלבות נשים בתפקידי הנהגה, השפעה, תפילה ותורה, הם גילוי דבר ה' לדורנו כדברי הנביא ירמיהו. במוקדם או במאוחר יכירו בכך גם השמרנים המסתייגים והחוששים.

יהי רצון שנהיה ראויים לברכת ה'.


[1] סוטה יב.

[2] שם.

[3] שמות רבה פרשה א', טז.

[4] שמות ט"ו, כ-כא.

[5] רש"י על פי המכילתא.

[6] שמות י"ט ג, ורש"י על פי המכילתא.

[7] שמות רבה פרשה כ"ח-ב.

[8] שמות ל"ב ב-ג, בניגוד לפירוש ראב"ע שם.

[9] במדבר רבה פרשה כ"א-יא.

[10] רש"י על שמות ל"ח ח.

[11] ירמיהו ל"א, כ-כא.

[12] פסחים מג, וראו ספרֵי לבמדבר פרק ה' פסוק ה; ופרק ו' פסוק ב.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם