משפט יהודי

4 harav efraty

צימאון למשפט אלוקי

המשפט בישראל איננו כלי להסדרת היחסים בין האדם לחברו או למדינתו; הוא מפגש עם א-לוהים בחיי המעשה. האם מערכת המשפט המערבית יוצרת את המפגש הזה?

הרב ברוך אפרתי

פרשתנו פותחת בהוראה היסודית "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ".

מסביר רש"י: "שופטים, דיינין הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצוותן, שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט".

במהלך ההיסטוריה הישראלית עמד רבי יהודה בן בבא, ומסר נפשו על סמיכת הדיינים. וכך מתארת הגמרא בסנהדרין: "שגזרה מלכות הרשעה גזרה: כל הסומך דיינים ייהרג, וכל הנסמך ייהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחום שסומכין בו ייעקר; מה עשה רבי יהודה בן בבא? הלך וישב בין שני הרים גדולים וסמך חמישה זקנים. כיוון שהכירו בהם אויבים, אמר להם: בניי, רוצו! אמרו לו: רבי, ואתה מה תהא עליך? אמר להם: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין; אמרו: לא זזו משם עד שנעצו לגופו ג' מאות לולניאות של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה".

מדוע מסר רבי יהודה בן בבא נפשו על הסמיכה? האם לא יכול ללמד את תלמידיו את חוקי המשפט מבלי לסמוך אותם בצורה פורמלית ולהיהרג על כך?

התשובה הפשוטה היא שללא סמיכת דיין מדיין עד משה רבנו, אין סמכות הלכתית לדיינים לדון חלק נכבד מדיני התורה (כמו בימינו). על כן מסר נפשו, על מנת שיוכלו בדורו להמשיך לדון את כל הדינים כדיינים סמוכים.

אך לעניות דעתי ישנה תשובה עמוקה נוספת למעשיו של רבי יהודה בן בבא, להמשיך את הקשר של הדיינים למשה ולסיני.

הרב זצ"ל מסביר בספר אורות את המהות הזאת: "מרכז החיים של נשמת ישראל, במקור הקודש היא. אין בנו ערכים פרודים, האחדות שוכנת בנו ואור ה' אחד חי בקרבנו. הדינים, דיני תורת א-להים חיים, מציינים אותנו מכל עם ולשון. יש נטיפות של קודש בכל עם ולשון, אבל ערכי החיים כולם אינם צומחים מזה. אך לא כן בישראל; כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים, הקניין ותשוקותיו, העושר והכבוד, הממשלה וההתרחבות בישראל, ממקור הקודש הם נובעים. על כן המשפטים הם קודש קודשים בישראל, ועל כן הסמיכה, שהיא נושאת שם א-להים עליה, היא כל כך נחוצה לנו, היא כל כך אופיית לתוכן לאומנו".

מערכת המשפט בישראל נעוצה בעומק מהותנו הרוחנית. אנו עם שחייו מאירים את הצדק הא-לוהי המפכה בחיים המעשיים. איננו מבקשים להתרומם מעלה תוך זניחת העולם הזה, תשוקותיו החברתיות ומהלך החיים הציבוריים, אלא לרומם העולם הזה עם כל חלקיו, כלפי האור המוסרי שה' הדריך במערכת המשפט.

מערכת זו אינה חילונית. היא אינה רק כלי ל"הסתדרות" האזרחים במרחב הציבורי, ואפילו לא כלי לבירור המוסר האישי בעבור האינטרס האישי. המשפטים בישראל בעיקרם אינם בעבור ממונו של הפרט הנידון לפנינו עתה, אלא בעיקר סביב עצם הוצאת האמת והצדק אל האור שבמשפט אמת; בקשת דין אמת לאמתו, להקים מלכות ארצית שיסודה משפט ומוסר אלוקי. ומתוך כך, כנגזרת, מגיע הצדק הפרטי בבית הדין כעת.

בעוד המערכת המשפטית המערבית רואה בבירור המשפטי בירור הסתדרותי, על פי שופטים חילונים ברובם שאינם מאמינים במעמד הר סיני, הרי שתורתנו הקדושה מבקשת להעמיד את המשפט על דרישת ה' בדווקא, על יצירת ממלכת כוהנים. משפט המבטא את רצון האינסוף מברואיו, ולא משפט חילוני מומצא, שנועד רק כדי שיישמר הסדר הציבורי. הליכה למשפט ערכאות הרי היא אמירה שאין לה' רצון מוסרי מאתנו על פי תורתו. זוהי הפרדה בין הדת לחיים.

כאשר אדם בא לבית הדין לדון עם חברו על מעדר או יהלום, הוא לא בא כדי שיכריעו משפט בפשרה או בדין הסכמי של מוסר אנושי, המברר במבוכה של מי החפץ. הוא בא לשמוע מהו האידיאל הא-לוהי בסוגיה זו. מהו המעשה הרצוי מאת הא-לוה, המוסר הנכון הא-לוהי, ובמילים פשוטות - הוא בא לשמוע מהו רצון הבורא, כיצד ישמח ה' במעשיו החומריים והחברתיים.

ממשיך הרב:

"והרשעה היוונית הסורית הרגישה בחוש העיוור שלה את ערך הסגולה הגדולה הזאת וגזרה על הסמיכה, ור' יהודה בן בבא מסר את נפשו עליה. ופעולת מסירת הנפש הזאת נשארה, כי העמיקה את תוכן החיים האופיים המיוחדים של קודש ישראל לה'".

תרבות יוון ורומא (גם כיום), הרגישו את האמירה שלנו - עם המבקש לאחד תחת המוסר הא-לוהי את כל מערכות החיים, בלי פירודים. הם הבינו שאצלנו אין דבר שאינו מואר באור ה'. אפילו המערכות הסוציאליות הרחבות, הנמוכות - של קניין, מיניות, רצח, היזק - כל אלו מוארים אצלנו באור המוסר הא-לוהי, ומתיישרים כלפיו בחריצת הדין בדיינים סמוכים מימות משה בסיני.

קשירת המשפטים הקנייניים "החילוניים" במערכת הסמיכה שיסודה בהתגלות אור האין סוף בסיני, היא קשירה המודיעה על משילות דבר ה' על כל המערכות, כולל אלו הציבוריות והאישיות, הבסיסיות ביותר. אם נדייק, לא רק משילות, אלא חיות, שלמות, מתן תוכן למערכת החברתית.

את זאת יוון לא יכלה לסבול ואינה יכולה היום. חייהם מפורדים, וחיינו מאוחדים. חייהם גוף מול נשמה, חיינו גוף מואר בנשמה. חייהם משפט הסתדרותי לצד דת אלילית, חיינו משפט א-לוהי אידיאלי.

רבי יהודה בן בבא מסר נפשו בדיוק על נקודה זו - אחדות שם ה', אחדותם של ישראל עם רצון ה', במערכת הנמוכה של הסידורים הציבוריים והאישיים, בתחומים היותר קטנים ושפלים לכאורה. לא יידח ממנו נידח.

וממשיך הרב:

"משה רבנו ע"ה, בתפסו אתו את כוח המשפט, בתחילת יסודו באומה, העלה את כל ערכי המשפט עד סוף כל הדורות לאותו התוכן הא-להי שמשפטי ישראל באים אליו, ודרישת א-להים באה יחדיו עם המשפט הישראלי: 'כי יבוא אליי העם לדרש א-להים... ושפטתי בין איש ובין רעהו'. ודרישת א-להים של המשפט נשארה סגולה ישראלית, שהיא מתגלה באופי הא-להי הכולל עולמי עד-וזורח בארץ ישראל".

לא בכדי משה רבנו קרא שוב ושוב (בהוראת ה') למערכת המשפט בשם 'דרישת א-להים'. משה ורבי יהודה, מבטאים את אחדות הקודש המחיה את החול בישראל ואינו נוגד אותו, ואף אינו חי לצדו, אלא מאיר בו.

גם בימינו אנו נפגשים עם מערכות המשפט המערביות, המחוללות עוול. העוול במערכת המשפט שאינה על פי דיני התורה אינו רק עוול של בירור לא נכון של הדין. העוול האמתי הוא עצם הגישה אל עולם המשפט. אפילו אם השורה התחתונה תהיה נכונה, הרי שעצם המערכת היא חילול שם שמים. בעוד המערכת המשפטית של הערכאות רואה בבירור המשפטי בירור הסתדרותי, על פי שופטים חילונים ברובם שאינם מאמינים במעמד הר סיני, הרי שתורתנו הקדושה מבקשת להעמיד את המשפט על דרישת ה' בדווקא, על יצירת ממלכת כוהנים. משפט המבטא את רצון האינסוף מברואיו, ולא משפט חילוני מומצא, שנועד רק כדי שיישמר הסדר הציבורי ויהיה מוסר יחסי המשתנה כל כמה שנים.

הליכה למשפט ערכאות הרי היא אמירה שאין לה' רצון מוסרי מאתנו על פי תורתו. זוהי הפרדה בין הדת לחיים.

כמה חסרה לנו סנהדרין בלשכת הגזית, מקום שבו השראת שכינה מופיעה בכפורת שבקודש הקודשים, לצד בית הדין הגבוה לצדק - הסנהדרין.

ההרגשה העמוקה על דבר החיסרון, הצער העמוק בברכת "השיבה שופטינו כבראשונה... והסר ממנו יגון ואנחה", הם אשר מבססים בנו היטב את הרתיעה ממערכת המשפט החילונית שאין בה דרישת א-להים, ואת הערגה למשפט א-לוהי שיתחדש במהרה בימינו, אשר שם יבוא העם לדרוש א-להים.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חורבן הבית

  אבינועם הרש במאמר על...

מכתב גלוי לבני נוער

  הרב יונה גודמן קורא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם