חוק שוברים שתיקה

7 hok

שניאור שפירא

חוק המאפשר למדינה שליטה בערכים המועברים במערכת החינוך עשוי להיות מסוכן, גם אם לטווח הקצר נראה לימין שיש בו ניצחון. חוק "שוברים שתיקה" כמשל. סיכום כנס הקיץ, חלק ב'

בלי ששמנו לב, מאז הוחל חוק חינוך חובה במדינות המערב, הופקד בידי המדינה היקר לנו מכול - חינוך ילדינו. רוב הילדים בישראל ובעולם המערבי כולו מבלים את עיקר יומן במסגרת ציבורית, וזה מסוכן ביותר. חוק "שוברים שתיקה" כמשל. סיכום כנס הקיץ, חלק ב'.

בשנים האחרונות העיסוק הציבורי בארגונים כגון "שוברים שתיקה", "בצלם" ו"יש דין" עולה מדרגה. במיוחד על רקע השיח החדש בימין, הדורש מהממשלה להביא לידי ביטוי את תפיסת העולם של הימין, לאחר 40 שנות שלטון. לשלוט. למשול. כמובן, השיח הפופוליסטי תורם גם הוא למצב. אם בעבר הארגונים הללו כמעט לא נודעו בציבור הרחב, כיום הם במרכז הכותרות. מחד גיסא, ארגוני ימין כמו "עד כאן" ו"אם תרצו" שמו להם למטרה להצר את צעדיהם של הארגונים הללו; מנגד, השמאל אימץ אל חיקו את הארגונים השונים והכניסם מהשוליים הסהרוריים הקיצוני ללב לבו של השמאל. וכמובן, הפוליטיקאים לא טומנים ידם בצלחת. מימין קוראים להוציא את הארגונים מהחוק, ומשמאל - מרצ ומפלגת העבודה מהללות את פעיליהם בוקר וערב.

בעקבות לחץ שעלה מהצד הימני של המפה הפוליטית בהקשר הזה, נערך תיקון לחוק החינוך הממלכתי. התיקון קובע כי בסעיף המטרות של החוק תתווסף מטרה חדשה - חינוך לשירות משמעותי בצה"ל או בשירות לאומי. עד כאן לגיטימי. אולם הסעיף הבעייתי בתיקון אוסר על גוף הפועל לנקיטת הליכים משפטיים בחו"ל נגד חיילי צה"ל להופיע במוסדות חינוך. מעבר למילים היבשות, הכוונה והמטרה היא למנוע מארגונים כמו הארגונים המוזכרים לעיל להופיע בבתי הספר ולהפיץ את משנתם.

עם כל הבעייתיות הקיימת בפעילותם של ארגוני השמאל, החוק הזה מסוכן, פופוליסטי ולא חכם. הוא גם לא יתרום הרבה; מאז הוחל חוק חינוך חובה (כלומר מיום הקמתה של מדינת ישראל), התלמידים מבלים את רוב יומם במסגרת חינוכית-ציבורית. הגורם הנגיש אליהם ביותר הוא איש הצוות, שהוא למעשה עובד מדינה. את התכנים שיועברו במסגרת החינוכית קובעת באופן מסוים המדינה. ברור כי במצב זה יכולת ההשפעה של המדינה על התלמידים אדירה. כל עוד מדובר במתמטיקה או אנגלית, ניחא. אולם כאשר עוסקים בערכים, המצב מסתבך.

מניין שואבת המדינה את הזכות לקבוע מה ערכי או מוסרי? דמיינו מצב שבו מחר תחליט המדינה כי הגורם המוסמך היחיד ללימוד יהדות בבתי הספר הוא התנועה הרפורמית. כיצד יגיב על כך הציבור הדתי-לאומי? בעצם, לא צריך לדמיין. קשה לדמיין אדם אחד במדינה שלא כועס על גזיזת הפאות של עולי תימן בשנות ה-50.

מדובר למעשה בצד השני של אותו מטבע. כאשר נותנים למדינה את הכוח לקבוע מה "ערכי", "מוסרי" או "חינוכי", צריכים לזכור שהוא יכול לפעול לשני הכיוונים. כאשר ממשלת הימין מחוקקת חוקים פופוליסטיים אשר מגדילים את יכולתו של משרד החינוך להתוות דרך ערכית-חינוכית, הדבר עלול להתהפך על יוזמי החוק ביום שבו תוחלף הממשלה.

הימין והשמאל בישראל צריכים להתבגר. להבין שחופש הביטוי הוא ערך עליון אמתי במדינה דמוקרטית. חופש הביטוי הוא לא החופש להגיד את מה ששר החינוך רוצה לשמוע. זו דיקטטורה. גם הנפת דגלי פלסטין במרכז תל אביב חוסה תחת חופש הביטוי. דמוקרטיה היא דבר מעצבן לפעמים, ו"שוברים שתיקה" ודומיהם פוגעים ברגשותיהם של רבים ובכללם משפחות חללי צה"ל והפצועים. ועדיין, הדרך להתמודד היא לחשוף את השקרים שלהם. לא להשתיק אותם. כי בעידן של היום אי אפשר באמת להשתיק אף אחד. פייסבוק וטוויטר חזקים יותר מכל פקיד ממשלתי או חוק מדינה. ארגונים כמו "האמת שלי" ו"מילואימניקים בחזית" מנהלים את המאבק נגד ארגוני השמאל בצורה יוצאת מן הכלל. זו דמוקרטיה במיטבה. הענקת סמכות חוקית להשתקת גורמים שונים תפעל בסוף כבומרנג. בטווח הקצר אולי יהיה פה ניצחון מסוים, אבל בטווח הארוך הציבור כולו יפסיד. שלטון ימין אמתי מסוגל ליותר מזה.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הקרב על כללי המשחק

  הרב איתי אליצור על...

"נו, מה עם ילדים?"

  סקירת הצגה חדשה שפותחת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם