סיפוח או נורמליזציה?

4 seder
בגל החקיקה של הרגע האחרון בלטו חוק הלאום וענייני הפונדקאות, ובין השורות הסתתר חוק חשוב לא פחות שהובילה השרה שקד, שעתיד להקל את חייהם של תושבי יהודה ושומרון בעניינים מנהליים. ואולי זו התחלה של מהלך גדול אף יותר | סיכום כנס הקיץ - חלק א'

שניאור שפירא

לפני כשלושה שבועות יצאה הכנסת לפגרת הקיץ. כתמיד, ערב היציאה לפגרה אנו עדים לגל חקיקה של הרגע האחרון. הפעם, הגל הפך לשיטפון של ממש, בעיקר משום שככל הנראה מיד לאחר החזרה מהפגרה, אחרי החגים, תפוזר הכנסת ונלך לבחירות. למעשה, מדובר כנראה בהזדמנות הכמעט אחרונה להעביר חקיקה משמעותית עד לאחר הבחירות הבאות. הסיטואציה המתוארת יצרה מצב שבו מבול החקיקה כלל כמה חוקים משמעותיים ביותר, אשר בתוך סערות חוק הלאום וחוק הפונדקאות שטרם שככו, לא קיבלו תשומת לב ראויה (וכפי שתבינו מיד - אולי טוב שכך). בטורים הקרובים אנסה לרכז פה את החוקים המשמעותיים באמת שעברו בכנס הקיץ האחרון.

נתחיל בחוק שלטעמי הוא הדרמטי ביותר שעבר בשבוע האחרון של פעילות הכנסת, "חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים (תיקון 117)". מאחורי השם המשמים לכאורה מסתתרת מהפכה אדירה בכל הנוגע להחלת הדין הישראלי ביהודה ושומרון, ואולי אפילו תחילתו של סיפוח האזור. חשוב גם לציין שזו הצעה ממשלתית, שדחפו אותה חברי הבית היהודי. החוק פשוט: הוא קובע כי עתירה נגד החלטה של רשות מנהלית, כלומר של אחת מרשויות המדינה ביהודה ושומרון, תידון בבית המשפט המחוזי. לאדם מהרחוב זה נשמע עניין של מה בכך. אך זה לחלוטין לא המצב.

התיקון החדש לחוק יעביר את הדיון מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובכך יאפשר לתושבי יו"ש להתדיין במסגרת המתאימה והראויה ככל אזרח ישראלי אחר. קחו לדוגמה את עמונה או נתיב האבות. החוק החדש משנה לחלוטין את כללי המשחק. מהיום, עתירה לפינוי יישוב צריכה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי. שם ידונו בה על פי דיני הראיות וסדרי הדין הרגילים, ויש סיכוי לא רע שפינוי יישובים שמצבם דומה לנתיב האבות או לעמונה ייחסך מאתנו

מה זה בכלל חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים? החוק המקורי נועד לאפשר לאזרח הקטן לתבוע את רשויות המדינה במקרה שהוא נפגע מהחלטת אחת הרשויות, בין השאר בתחומים של ארנונה, חינוך, תכנון ובנייה ועוד. עד לחקיקת החוק בשנת 2000, כלל העתירות הללו נידונו בבג"ץ, בהיעדר מסגרת מתאימה אחרת לדון בהן. החוק החדש קובע כי הדיון בחלק גדול מהעתירות כנגד המדינה ייעשה בבית המשפט המחוזי ולא בבג"ץ. בכך נחסך זמן יקר של בית המשפט העליון. אולם חשוב מכך - בית המשפט המחוזי הוא מקום מתאים הרבה יותר לבירור עובדתי. כלומר, במקרה שבו נדרש בירור עובדתי מעמיק, בג"ץ אינו המקום המתאים לדון בו. סדרי הדין מעניקים כלים משמעותיים ביותר לבית המשפטי המחוזי לחקר עובדות המקרה.

ואיך כל זה קשור ליו"ש? מיום כיבוש יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים שורר בשטח הזה שלטון צבאי. בניגוד למדינת ישראל הקטנה, שבה חוקי הכנסת שולטים, ביו"ש אלוף פיקוד המרכז הוא הריבון. כדי שלהחלטות ממשלה יהיה תוקף גם ביהודה ושומרון יש להחתים עליהן את אלוף הפיקוד. ללא חתימתו אין להחלטות הללו כל משמעות. חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים לא הוחל מעבר לקו הירוק. כלומר, לפי מה שהסברנו, ללא החוק, כל דיון בעתירה נגד המדינה בנושאים הקשורים ליו"ש נידון בבג"ץ. בג"ץ כאמור אינו המקום המתאים לכך, אולם זה החוק. התיקון החדש לחוק יעביר את הדיון מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים. ובכך יאפשר לתושבי יו"ש להתדיין במסגרת המתאימה והראויה ככל אזרח ישראלי אחר.

קחו לדוגמה את עמונה או נתיב האבות. עתירות ארגוני השמאל נגד היישובים הללו הוגשו - בהתאם לחוק - לבג"ץ. בג"ץ דן בהן באופן שונה לחלוטין מהדיון בבית המשפט המחוזי, והכריע שיש לפנותם, אף שאין שום ערבי שטוען לבעלות אישית על הקרקע או שיכול להוכיח בעלות כזו. החוק החדש משנה לחלוטין את כללי המשחק. מהיום, עתירה לפינוי יישוב צריכה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי. שם ידונו בה על פי דיני הראיות וסדרי הדין הרגילים, ויש סיכוי לא רע שפינוי יישובים שמצבם דומה לנתיב האבות או לעמונה ייחסך מאתנו.

מובן שפינוי יישובים הוא רק דוגמה אחת. גם בעניינים טכניים ושוטפים המטרידים כל אזרח החוק יסייע לתושבי יו"ש. נניח שלתושב יו"ש יש טענות כלפי הרשויות בנוגע לחיובי ארנונה. כעת הוא יכול לתבוע את הרשות בבית המשפט המחוזי, דבר שיוזיל משמעותית את עלויות העתירה מבחינתו ויאפשר לו ביתר קלות לעשות זאת.

יש הרואים בסעיף הזה תחילתו של סיפוח. אולם גם אם מדובר רק בשינוי טכני, הוא עתיד להקל על חייהם של תושבי יו"ש באופן דרמטי. עוד צעד בדרך לנורמליזציה של החיים ביהודה ושומרון. ברור לחלוטין שהחוק הזה דרמטי ומשמעותי הרבה יותר מחוק הלאום או חוק הפונדקאות שתפסו פה כותרות לא פרופורציונליות בעליל. וכמו שכתבתי בפסקה הראשונה - בדיעבד, אולי טוב שכך.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  הרב איל ורד במאמר...

משפט יהודי

  הרב ברוך אפרתי במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם