אוהב את בנו, גם מלוכלך

15 sivan

סיון רהב מאיר

שוב ושוב אלוקים מביע את האהבה והאמון שלו בנו. השורש אה"ב מופיע בספר דברים יותר מבכל ספר אחר בתורה. וממש על הנקודה הזאת, נערה מ"הזוּלה של חצרוני" כתבה לי אתמול כך: "אני נמצאת הרבה ב'זולה', מקום במרכז ירושלים שהוא בית חם להרבה בני נוער שלא מוצאים את עצמם במקומות אחרים. בתשעה באב האחרון סיפר לנו מנהל הזולה הראל חצרוני על הימים שבהם הוא עצמו הסתובב בחברת מכורים לסמים, קרוב לתחתית. יום אחד אימא שלו ירדה להוריד את הזבל ופגשה בדרך כמה שכנות. מהחלון של החדר שלו בבית הוא שמע את השיחה. הן אמרו לה: ראינו את הבן שלך עושה כך וכך, ראינו אותו מסתובב שם ושם... דברים נוראיים. אימא שלו התייצבה מולן, ובשיא הביטחון אמרה להן: 'הבן שלי צדיק גמור! אתן רואות רק את הדברים האלה כי אתן מסתכלות עליו ברמה החיצונית. בפנים הוא טוב ומתוק. הילדים שלכם עוד יבואו אליו לבקש ממנו עזרה'. חצרוני המשיך: שמעתי כמה אימא אוהבת אותי ובאיזו עוצמה היא מאמינה בי, וידעתי שעוד יש לי סיכוי. ואז, אחרי הסיפור, הוא הסתכל לשמים בליל תשעה באב ואמר: אבינו שבשמים, אם אימא שלי מסוגלת לראות אותי עמוק בזבל ולהאמין באמונה שלמה שאני טוב, אתה בוודאי מסתכל עלינו ככה! תסתכל על בני הנוער שיושבים פה. מתחת לכל הסמים והאלכוהול והבלבול, מתחת לכל המסכות והקליפות – הם טהורים ונפלאים. אתה הרי מאמין בעוצמות הנשמה של כל אחד פה. אחרי שהוא דיבר ישבנו שם עד ארבע לפנות בוקר. התמלאתי באמון בעצמי. מצאתי את עצמי מורידה דמעות על הטוב הגמור שקיים בי איפשהו, ומשום מה אני לא מצליחה לכוון אותו למקום הנכון. בשקט מלמלתי תפילה על כל העוצמות שלי שהשקעתי בחושך, וביקשתי שאדע לכוון אותן למקום של אמת".

  1. הריאליטי האמתי ביחס לאוכל מופיע בפרשות האחרונות. במטבח עם מרגול, גידי גוב הולך לאכול, שום פלפל ושמן זית עם השף חיים כהן, סודות מתוקים עם קרין גורן, קרב סכינים, מאסטר שף, מאסטר שף ילדים, רויאל שף, משחקי השף, קרב השפים הגדול, שף בהפתעה, שגב בא לבשל, בייק אוף, כולם אופים עכשיו – זו רשימה חלקית מאוד של שלל תכניות האוכל בישראל בדורנו. הערוצים הופכים ל"ערוץ האוכל", והפריים טיים נכבש על ידי בישולים. ספר דברים עוסק רבות באוכל, ומזכיר כי חברה נבחנת ביחס שלה למזון. שוב ושוב מופיעה אזהרה לא להפוך לשבעים מדי, ולא לשכוח את 40 שנות הנדודים במדבר.

פרשת השבוע, "ראה", מציגה שורת הוראות בנושא. יש דיני כשרות, צריך לתת מעשר, צריך לתת לאדמה לנוח פעם בשבע שנים בשנת השמיטה, צריך לבדוק היטב שלעניים ולנזקקים שסביבנו יש מה לאכול, צריך לעלות שלוש פעמים בשנה לירושלים ושם נערכת סעודה משפחתית עם אנשים שאין להם. זוהי תזכורת לעם שנכנס לארץ: האתגר של תרבות השפע הוא לאזן בין הרבה מזון והרבה כסף, לבין משפחה, קדושה והיחס לנזקק. בתיאבון.

  1. אוגוסט בעיצומו. חני וינרוט ז"ל כתבה טקסט שנדמה לי שאימהות וגם אבות רבים יזדהו אתו בימים אלה. היא קראה לו "תפילה לאימא באוגוסט":
  2. קולו של עמנואל מורנו

"אני מבקשת להאמין שאין מקום אחר טוב או חשוב יותר שהייתי צריכה להיות בו ברגע הזה מלבד בחברת ילדיי.

אני מבקשת לזכור שכל עיסוק או עניין, חשוב ככל שיהיה, סובל דיחוי למען הביחד הספציפי הזה.

אני מבקשת לשמוח בחברת ילדיי, על הטרחנות, הדרשנות והאינפנטיליות שלהם.

אני שואפת להכיר בזמן אמת בערך של חוויות משותפות, גם מהסוג המתסכל.

אני מבקשת לזכור שהחום הבלתי נסבל הזה מבשיל אותנו כמו תירס וכמו מלון.

אני רוצה שרגליי יהיו כבדות ויינעצו בקרקע כמו שורשים, שהנשימה תהיה בקצב אחיד, והעיניים יסתכלו קרוב.

שום דבר לא מספיק דחוף, כלום לא מספיק חשוב, ורק הזמן הזה בהווה ממלא את התודעה והקיום. וכל היתר יחכה".

את תמונתו עדיין אסור לפרסם, בגלל המבצעים הסודיים שבהם השתתף. אבל השבוע, באזכרה בהר הרצל במלאת 12 שנים לנפילתו של סא"ל עמנואל מורנו, נשמע קולו. מדובר בהקלטה של דברים שאמר מורנו בטקס קבלת דרגה, כמה חודשים לפני שנהרג ושבועיים אחרי ההתנתקות. יהודה שלזינגר מהעיתון 'ישראל היום' פרסם את הדברים שאמר אז מורנו, מול צמרת צה"ל:

"עומדים אנו בתפר בין סיומה של שנה ותחילתה של שנה חדשה הבאה עלינו לטובה. חיתום וסיכום של שנה הוא לא רק תיאור תמציתי של רצף אירועים שהתחוללו, אלא נקודת מוצא לקראת השנה המתחדשת. השנה החולפת הייתה רצופה באירועים ומשברים שאיימו על אחדות העם ושלמותו. קיימות שלוש דרכי תגובה מול משבר: האחת, לשקוע במצולות הייאוש והדכדוך, אך זו אינה דרכנו כלל ועיקר. הדרכים האחרות מבטאות אופטימיות, אך האחת משובחת מהשנייה: הראשונה מביטה אל עבר האור שאחרי החושך, הטוב שמעבר לרע, ומתעלמת מעצם קיום הרע. זו הדרך הקרויה בפי העם 'לראות את חצי הכוס המלאה'. אך יש דרך טובה ממנה, וזוהי דרכו של רבי עקיבא – שימוש ברע כמנוף להתחזקות.

"כידוע, כאשר אדם נמצא בקושי ובמשבר, הוא מגלה כוחות נפש שאלמלא המשבר לא היו באים לידי ביטוי, בדומה לחייל שעובר מסלול קשה ומייגע. בעצם בזכות אותם קשיים, הוא יוצא חייל מחושל וטוב יותר. ניתן לסכם ולומר שבדרך האופטימית הראשונה נשארים חזקים, בעוד שבדרכו של רבי עקיבא יוצאים מחוזקים. בעמדנו בפתח השנה החדשה, מי ייתן ונדע לאמץ הסתכלות זו על המציאות, גם בחיי היומיום הפרטיים וגם בחיי האומה. הסתכלות שהופכת משבר – למבשר".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  הרב איל ורד במאמר...

משפט יהודי

  הרב ברוך אפרתי במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם