לקום מוקדם מבחירה

m 2 dilema
בחופש הגדול סדר היום מתערער והיצר הרע מתעורר ולוחש באוזן: "עזוב, הלכת לישון מאוחר... מקסימום תתפלל במניין הבא", וקשה שלא להיכנע לו

יעקב גפרט, עולה לי"ב ולומד בישיבת קריית הרצוג בני ברק

החופש הגיע, סיימנו את הלימודים ועכשיו אפשר לישון מתי שרוצים, לשחק בפיפ"א בלי חשבון ולשכוח מהאינטגרלים ומהפונקציות במסלול טיול עם חברים. זה הרגע שחיכינו לו: לאורך השנה יש לנו מגבלות, שיעורים ושגרה די קבועה. תפילה, שיעור, הפסקה, שיעור, הפסקה, שיעור וכך הלאה עד הצלצול הגואל, אבל כשמגיע החופש אנחנו מחליטים מתי אנחנו עושים מה, בלי מחויבות ובלי מסגרת, ואין הרגשה טובה מזו.

בחודשיים האלה אנחנו אוספים חוויות מגוונות: יוצאים לטיולים ויוצאים עם חברים, לומדים נושאים מעניינים שלא מלמדים בבית הספר ועוד. אבל הדברים האלה ממלאים בערך 40 אחוזים מהזמן שלנו בחופש, ורוב יתר 60 אחוזי הזמן הולכים על הטלפון, הטלוויזיה, המחשב והאקס בוקס, שאנחנו גולשים בהם, בלי לשים לב, גם לשעות הקטנות של הלילה. זה כיף והכול, אבל כשאנחנו הולכים לישון בשלוש ארבע לפנות בוקר וקמים בערך באותה שעה בצהריים, הכול מתהפך והיום הופך ערבוביה אחת גדולה.

התוצאה של זה משליכה כמובן גם על עניין התפילה בחופש. במהלך השנה התפילה מוטמעת בסדר היום שלנו עד כדי כך שלפעמים הקימה לתפילה נעשית אוטומטית ובלי יותר מדי מחשבות אם ללכת, לאן, מתי וכו'. באופן כזה קל יותר להתפלל שלוש תפילות ביום ויש פחות התלבטויות בנוגע לשאלה אם לקום מהמיטה בכלל.

אבל בחופש הגדול המצב נהיה טיפה מורכב כי סדר היום שלנו שונה. במסגרת כזו קשה להקפיד לקום בבוקר לתפילה בזמן ובמניין. כאן מתעורר היצר הרע שבמהלך השנה היה קצת מנומנם ומתחיל ללחוש באוזן כל מיני דברים נגד הקימה כמו: "עזוב, הלכת לישון אתמול ממש מאוחר, תמשיך לישון, מקסימום תתפלל במניין הבא".

ובאמת קשה שלא להיכנע לו. קשה לקום מוקדם בבוקר מבחירה, אבל אם נבין את המשמעות של הפגישה שיש לנו בכל בוקר עם מי שנתן את הכוח לקום, ללכת ובכלל לחיות יום נוסף בעולם הזה, נוכל למצוא את הכוחות להראות ליצר הרע עם מי הוא מתעסק.

איך עושים את זה?

אפשר לכוון שעון מעורר בטלפון, אפשר לבקש מאחד ההורים שיעיר אותנו לפני שהוא הולך לעבודה או להשאיר את החלונות פתוחים (מומלץ פחות). קשה לקום בבוקר, אבל התחושה שניצחת את היצר הרע וקמת להתפלל מספקת.

לדעתי בנושא הזה האחריות וההחלטה לקום וללכת לתפילה היא שלנו. אולי ההורים היו מעירים אותנו לתפילה כשהיינו ילדים, אבל היום אנחנו בוגרים יותר ויכולים להבין את החשיבות שלה. כמובן, ההורים יכולים לייעץ ולעזור לנו בהתמודדות לקום בבוקר, אבל לא להכריח, כי התפילה שלנו צריכה לבוא מרצון.

טיפ קטן: פיתוח הרגל כדי לקום מוקדם לתפילה יעזור מאוד במשמעת עצמית ובהצבת יעדים בעתיד – מתחילים את היום ברגל ימין, בווייב טוב שייתן לנו מוטיבציה ליצור ולעשות דברים במשך היום. כלומר, קימה בכל בוקר מוקדם לתפילה תעזור לנו להיות יצרנים יותר ולנצל את הזמן כמו שצריך.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  הרב איל ורד במאמר...

משפט יהודי

  הרב ברוך אפרתי במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם