מחאת אדר א'

s14tur78689413

 אשר בן אבו

 

אדר א' הוא האח הפחות מוצלח של אדר ב'. את זה כולנו יודעים רק קצת מתביישים לומר בקול. שום המן לא נתלה באדר א', בטח לא עשרה בנים עם שמות משונים. שום אסתר לא נגעה בשרביט ושום מרדכי לא רכב על סוס. היחיד שרכב על משהו הוא אולי השליח של בית הדין שתפס את הסוס הראשון לסרטבה להודיע שם שיש עוד חודש שלם לשלם ביטוח לאומי. אפילו חשוון, שהוא חודש נטול נקודות זיכוי בכלל, קיבל צ'ופר ועשו לו כבוד בתור "מרחשוון", ככה שלכל מקום שהוא הולך כולם עומדים לכבודו, וברכבת הקלה מפנים לו את המקום, כי בכל זאת "מרחשוון" כאן ואיזה חיים לא קלים היו לו. אבל לאדר א' אפילו אין תואר - הוא האדר שלפני האדר עם הקפצונים.

 

אז אנחנו מנסים בכל זאת לעשות לו קצת שמח על הלב. האברכים במניין ותיקין עושים קצת "משנכנס" למשך חצי סיבוב של התיבה ויושבים לכוס חלב פושר ודף יומי. בבתי הספר באמצע שיעור אזרחות מנומנם פתאום נזכר מאן דהוא בתאריך ושולף חזיז שיש לו בכיס האחורי כל השנה גם ככה, ומועף בסוף היום הביתה כמו כל השנה גם ככה. ובגן החיות התנ"כי אין שינוי בכלל. אבל אם תשאלו אותי, אם אני הייתי למשל "אבו א'", כאשר בעקבותיי תכף ייכנס "אבו ב'" מרשים נפשית וגופנית הרבה יותר ממני, כל הדברים הללו רק היו גורמים לי להרגיש עוד יותר עולב.

 

אז אני יודע שיש כאלו שיבואו אליי בפנים מאירות ומתוקות, עם כוס יי"ש ביד, ויצעקו לי "יהודי! מה הדאבון הזה בלבך? יש סיבה ליהודי לשמוח אז הוא שמח ב"ה!" אבל אלו אנשים שאני באופן יזום עקבי ומדעי לא חבר שלהם כבר המון שנים. אני חושב על כיוון אחר. הרי כל עניין עיבור השנה הוא מהסיבה שאנחנו זקוקים לעוד חודש ימים כדי שפסח לא יבוא עלינו בחורף והמסע של בני עקיבא יצא כמתוכנן. רוצים חודש - נוסיף חודש! אבל חודש-חודש. אמתי. חדש. לא חאווה. חודש שיוקדש כולו למטרה אחת נעלה וייתן לאותם ימים משמעות אמתית וצודקת.

 

למשל "חודש מפוחין". הוא יוקדש לאנשים המסורים שעובדים בכל יום בשעות הצהריים עם מפוחי העלים הכבדים שלהם ברחבי השכונות. בראש החודש ניקח קלשונים מחודדים ונרדוף אחרי המנוולים המרעישים והנלוזים, מרכיבי האוזניות, ונבצע בהם את זממנו. החזן יכריז בבית הכנסת "ראש חודש מפוחין, יהיה ביום הראשון ולמחרתו ביום השני הבא עלינו ועל כל ישראל לקצת שקט בחיי" (במנגינה של "הופ קוזאק"). ככה חוגגים חודש!

 

אפשרות נוספת - "חודש טרנדא". בחודש הזה ייאסר כל טרנד פייסבוקי כלשהו וגם כל השנה ואף פעם. חודש טוב.

 

מה לגבי "חודש קוקוסיי" - חודש ללא קוקוס בעוגות. "חודש קוסקוסיי" - חודש לחובבי הקוסקוס. "חודש "ציוניי" - חודש בלי הרשימה הערבית לכנסת (לחודש הזה לא אכפת לי לעשות גם א' וגם ב'). "חודש תעזוב אותי בשקט" - בחודש הזה אף אחד לא ייגש אליי אחרי קידוש לבנה וייקח לי את היד בכוח לריקוד "טובים מאורות". והיד עוד נטויה.

 

עד שההצעות שלי תתקבלנה, אנחנו ניאלץ להסתדר עם אדר א', ואני חושב שמן הראוי שכולנו נקדיש לו השנה קצת יותר תשומת לב, כל אחד בדרכו שלו, הרי בכל זאת יש לו ייחוס. נגיד עכשיו חשבתי על איזה משהו - אולי לתת קצת מתנות לאביונים או איזה חטיף נחמד איש לרעהו. כי אמנם פורים לא יבוא פעמיים בשבוע אבל לפחות אדר לפעמים מגיע פעמיים בשנה.

 

לתגובות: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תמונה: יח"צ

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מתקפה גרעינית

  ד"ר יוסי לונדין בעקבות...

לא תחמוד

  הרב יהודה ברנדס על...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם