לאמץ את מסלול ההסדר

10 harav fundel

 
כל מוסד תורני צריך להכיר את חלקו המיוחד בעיצוב החברה הישראלית
 
הכתבה על נתוני המכינות וישיבות ההסדר עוררה את ראשיהן ואת הציבור לצורך בחישוב מסלול מחדש בעולם התורה שלפני הצבא ואחריו * על הדברים מגיבים הרב אלי סדן, ראש מוסדות 'בני דוד' בעלי, והרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר שדרות * הדיון שנוצר בעקבות הכתבה מחדד את הצורך החיוני של כל מסגרת בשרטוט מרומם של גבולות הגזרה כדי שעולם התורה לא יילחם על אותו פלח שוק אלא ילך וירחיב את מעגלי השפעתו
 

הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר שדרות

 

שיר המעלות בשגשוגן של ישיבות ההסדר היינו כחולמים.

 

ישיבות ההסדר נבנו בגלים. הגל הראשון היה בקיבוצים ובמקומות מנותקים יותר, הגל השני היה בהתיישבות, הגל השלישי היה בעיירות הפיתוח, הגל הרביעי היה בערים הגדולות בארץ. היום פרוסות בכל רחבי הארץ ישיבות הסדר ובהן בתי מדרש לתפארת שאינם מביישים את הישיבות הגדולות הן ברמה הן בחידושים התורניים הארץ-ישראליים.

 

בחור שנכנס לבית המדרש של ישיבת ההסדר רואה עצמה. הוא חווה אווירת לימוד, צעירים עם מבוגרים, רווקים עם נשואים, אברכים שמוסרים את הנפש על לימוד התורה. הוא נכנס לשיעור הכללי ורואה מנעד גילים רחב שיושב ומסכם ותלמידי חכמים בשיעורים גבוהים שמקשים ומנסים לתרץ. לא לחינם הסקרים מראים שבוגרי ישיבות ההסדר לומדים יותר תורה בגילים מתקדמים.

 

לצערנו השמיניסט הממוצע אינו נחשף לאוצר הגדול שנקרא ישיבה. אילו רק נחשפו לזה יותר בני נוער ולא פחדו מהמילה ישיבה, היה מצבנו הרוחני במקום אחר לגמרי.

 
ההסדר – גם למי שרוצה שלוש שנים
 

בכתבה בשבוע שעבר היו שהופתעו ממספר התלמידים שבוחרים להתגייס לאחר שנה או שנה וחצי. תופעה זו נובעת מהתרחבות עולם ההסדר, וזו ברכה גדולה.

 

עתה, משאנו יודעים את הנתונים האלה, אפשר לומר בגלוי: גם תלמיד שרוצה לשרת שלוש שנים בצבא צריך להגיע ללמוד בישיבת הסדר. השמיניסט צריך להגיע לשנה-שנתיים וללמוד בבית המדרש של ישיבת ההסדר. אם בסוף תקופת הזמן הזאת יחליט להתגייס לשלוש שנים – עדיין יהיה לו בית מדרש לחזור אליו בחופשות ולאחר הצבא. בינתיים שיעור ניכר של תלמידים שמגיעים כשרצונם לשרת שלוש שנים מגלים את הנפלאות שבשירות המלא והערכי של ההסדר ובוחרים לשים את התורה במרכז ולהתגייס דרך מסלול ההסדר.

 

אנחנו מאמינים שהתורה היא נחלת הכלל המונחת בקרן זווית לכל מי שרוצה ליטול אותה. אם כך, עבודה רבה עוד לפנינו. בכתבה הוצג הנתון שלפיו מחצית מבוגרי החמ"ד אינם הולכים ללמוד לפני הצבא כלל. ייתכן שהם אינם יודעים כי נגמרו הימים שבתי המדרש היו אליטיסטיים ורק חסידים וצדיקים נכנסו אליהם. אנחנו בעידן שאין שומר בפתח בית המדרש, ומסלול ההסדר פתוח לכל מי שרוצה למצוא את חלקו בתורה. לפחות רובם יכולים למצוא מקום בעולם הישיבות, בוודאי בשנתיים הראשונות, ולאחר מכן יוכלו לבחור מסלול: אחרי שהכירו את בית המדרש מבפנים.

מי שחושב שישיבות ההסדר מיועדות רק למי שרוצה להמית עצמו באוהלה של תורה או רק למי שרוצה לעסוק בדיינות וברבנות, טעות חמורה בידו. זכותו וחובתו של כל יהודי להיות תלמיד חכם, בין שהוא דיין, בין שקצין, בין שרופא בין שמהנדס. משום כך על כל שמיניסט להיחשף לבית המדרש של הישיבה לשנתיים לפחות, ורק אז להחליט באיזה מסלול צבאי הוא בוחר
 
ההמשך הטבעי
 

כשהייתי בשיעור ב' נסעתי באוטובוס בחוץ לארץ וסיפרתי לנהג הגוי שאני לומד בישיבה בישראל. הוא שאל אותי: "אתה הולך להיות רב?" עניתי: "לא, מדוע?" והוא שאל: "אז למה אתה לומד בישיבה?אצלנו מי שרוצה להיות כומר הולך למנזר, ומי שרוצה לרכוש מקצוע הולך לאוניברסיטה". הסברתי לו שאצלנו זה לא כך, שעם ישראל הוא עם שלומד תורה בלי קשר למקצוע שיבחר.

 

התפיסה שהציג הנהג הגוי היא תפיסה נוצרית קלאסית, והיא חודרת לפעמים גם אלינו. מי שחושב שישיבות ההסדר מיועדות רק למי שרוצה להמית עצמו באוהלה של תורה או רק למי שרוצה לעסוק בדיינות וברבנות, טעות חמורה בידו. זכותו וחובתו של כל יהודי להיות תלמיד חכם, בין שהוא דיין, בין שקצין, בין שרופא בין שמהנדס.

 

אתה רוצה להיות מהנדס? תהיה מהנדס תלמיד חכם. אתה רוצה להיות קצין? תהיה קצין תלמיד חכם. אתה רוצה להיות מנהל בכיר בחברת היי-טק? תהיה מנהל תלמיד חכם. וכדי להיות תלמיד חכם עליך לבוא לישיבה. אין דרך אחרת.

 

משום כך ישיבות ההסדר הן-הן ההמשך הטבעי לחינוך הציוני-דתי שאליו אמור להגיע כל מי שרוצה לבנות השכלה תורנית ברמה גבוהה ולמצוא את התלמיד חכם שבו. על כל שמיניסט להיחשף לבית המדרש של הישיבה לשנתיים לפחות, וודאי ליותר משנה, ורק אז להחליט באיזה מסלול צבאי הוא בוחר. לאחר מכן עליו "לחזור לתלמודו", כפי שמדריך הרמב"ם, ואחרי שנים נוספות בבית המדרש הוא יכול להחליט איפה הוא רואה את מסלול חייו: באקדמיה או בבית המדרש, בתעשייה או בחינוך, באזרחות או בצבא.

 

לכן בכל מקרה כדאי לכל שמיניסט להתחיל בישיבת הסדר את המסלול שלאחר לימודי התיכון. בחור שלמד שנה וחצי או שנתיים בישיבה נמצא במקום מושכל יותר לבחור את מסלולו ממקומו כשהוא שמיניסט.

 

אנחנו כמובן ננסה לכוון את המתאימים לחזור לתלמודם בשיעור ד'–ה', מכיוון שהרבה מהיחס שלהם לתורה נבנה בשיעורים האלה: הם באים בוגרים יותר, רבים מהם מתחתנים מתוך תורה, והשנים האלה מעצבות את הבית שלהם עד מאה ועשרים.

 

עם זאת לא מעט תלמידים שלנו בחרו לצאת למסלולי פיקוד וקצונה או לשרת שלוש שנים, והם בני תורה ותלמידים שלנו לכל דבר. כשתלמיד רוצה להתגייס ובא להתייעץ אתי אנחנו חושבים יחד מה הדבר הנכון לו, אבל המשפט האחרון שלי הוא תמיד: "אתה תישאר תמיד תלמיד ישיבת ההסדר שדרות. אתה בא לבקר בשבתות, בחופשות וברגילות, ואחרי סיום השירות הצבאי אתה חוזר אלינו. אנחנו אוהבים אותך ולא מוכנים לוותר עליך".

 

יש לנו תלמידים שיצאו לקצונה בכירה ואנחנו אוהבים אותם ומתכבדים בהם. הם יודעים שהישיבה הזאת היא הישיבה שלהם. אין זה כישלון של ההסדר, חלילה, זה חלק מפתיחת שערי הישיבות לפי שיטתם של ר' יהושע ובית הלל ולפי הדרכת חז"ל "העמידו תלמידים הרבה". ואנחנו מחכים שבתי המדרש יתמלאו עוד יותר. אני בטוח שהחפץ חיים והרב קוק מביטים בנו ומתמוגגים מבתי המדרש ההולכים ומתמלאים.

 
לשרת בעולם התורה
 

יש לנו הכרת הטוב למכינות. הן שהראו לנו שחשוב שיהיו לימודי אמונה משמעותיים. הן שלימדו אותנו את החשיבות של הכנה צבאית משמעותית. הן שהסבו את תשומת לבנו להיות קשובים לצורכי היחיד הנבלע בבית המדרש הגדול.

 

ועם זאת המכינות משלמות מחיר כבד. שמעתי מפי בכירים בעולם המכינות ששיעור ניכר מתלמידי המכינות אינו מתאים לשירות צבאי ממושך מבחינת השחיקה התורנית שלהם בצבא. בשל השחיקה הזאת אנו מאבדים דור שלם של אנשי מעשה שהם גם תלמידי חכמים, וכן ראשי ישיבות תלמידי חכמים, דיינים תלמידי חכמים, מנכ"לים תלמידי חכמים וקצינים תלמידי חכמים.

 

במקום ללכת לישיבות ההסדר, בחורים רבים שמתאימים ויכולים ללכת ללימוד תורני משמעותי לצד שירות צבאי מוצאים את עצמם בטעות במכינה. פעמים רבות הם מצטערים וקובלים על שאין להם די מכסות להמשיך וללמוד תורה.

 

אשר על כן לדעתי אין מנוס מכך שהמכינות צריכות לאט-לאט לאמץ את מסלול ההסדר. הלוואי שייווצרו מהן בתי מדרש גדולים, שבהם ייחשפו הבחורים לתלמידים בשיעורים גבוהים, לכולל דיינות ורבנות וללימוד תורה ברמה תורנית גבוהה. על המכינות לאפשר לכל תלמיד הרוצה בכך לעשות מסלול הסדר, ומדובר ברבים. במקום להפגיש אותם עם התורה לזמן קצר ולסיים את המפגש בשלוש שנות צבא, על המכינות להעניק לתלמידיהם את השנתיים המבורכות שלאחר הצבא, ומהן יצאו התלמידים לשליחויות משמעותיות מתוך תורה בכל החברה הישראלית.

 

אין כוונתי שמכינה פלונית או אלמונית צריכה לשנות את אופייה או את הדגשים הרוחניים שלה, אולם המציאות של היום, שחלק מהמכינות מונעות מבחורינו את זכות הבחירה להמשיך במסלול של ישיבה, היא טעות. צריך לאפשר לכל בחור להיחשף לבית המדרש ולהחליט באשר למסלולו הצבאי והלימודי אחרי שנה או שנתיים של לימוד בבית המדרש ולא באמצע כיתה י"ב, כשאין לו מושג מה זה עולם התורה.

 

הגיע הזמן לתת לנוער לטעום את טעמו של בית המדרש. אני חושב שלא הוגן למנוע מבחור את האפשרות של שירות ממושך ומשמעותי של חמש שנים בהסדר; לא הוגן למנוע ממנו את האפשרות לשרת בעולם התורה.

 
נפלא לקושש
 

בכתבה הוזכר שראשי ישיבות המגיעים לישיבות התיכוניות מתבזים בכך שהם הולכים 'לקושש תלמידים'. לדעתי אין כאן ביזוי כלל וכלל. במקום זה צריך לומר: תראו איזה יופי, עולם התורה בפריחה עד כדי כך שבכל מקום יש ישיבות וראשי ישיבות. כמה נפלא שבתי המדרש מתמלאים, שראשי הישיבות שותפים לשליחות הזאת. איזו עצמה יש בהבנת ראשי הישיבות שהכוח נמצא בידי הנוער בישיבות התיכוניות, והם הולכים להזמין אותם לטעום טעמה של תורה בבית המדרש ולהיות שותפים במפעל האדיר הזה.

 

אם כך, המשימה האמתית מוטלת על כתפי השביעיסטים והשמיניסטים: למלא את הישיבות, למלא את ארץ ישראל תורה. עם ישראל זקוק לשליחים הרוצים את דבר ה' וחדורים במוטיבציה קרבית להסתער על אתגרים חברתיים, צבאיים ותורניים.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ענווה ועוצמה

  הרב שמואל אליהו מספיד...

שינוי פני העיר

  נתנאל אחיטוב מארגון 'חותם'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם