חייבים לדבר על זה

m 4 miniyut

 

בנושאים הרגישים כמו "בינו לבינה" (וגם "בינו לבינו") אסור לנו ההורים לשתוק או להתעלם. גם אם הדבר כרוך במבוכה מסוימת הוא הכרחי, ולא נדרש מאתנו להיות גדולי המרצים אלא פשוט אנחנו * לקראת כנס 'בקדושה' בשבוע הקרוב

הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה, רכזת קורס מדריכות מיניות בריאה

עיניים ערניות שמביטות סביב עשויות לגלות אתגרים רבים שמציב לפנינו העולם, ובפרט בתחום המיני. כאנשים מאמינים ומחויבים להלכה, השואפים לדבוק בבורא העולם ובתורתו, המפגש הכואב והנוקב עם האתגרים האלו הוא קשה. לכן רבים מאתנו נוטים פעמים רבות להיאנח ולהמשיך הלאה, או לחלופין להימנע ככל יכולתנו מלהיחשף ולחשוף את ילדינו למציאויות המורכבות האלו. לעומת זאת, הבנה מפוכחת של המציאות עשויה לגלות לנו כי ילדינו ותלמידינו חשופים לכל אלה ממילא, ולכן, על אף הרצון הטבעי להתנתק, אין מנוס מלהתמודד התמודדות כנה ואמיצה עם המציאות. נקודת המוצא אינה ייאוש חלילה או חוסר בררה; התמודדות כזאת גם אינה מעידה על פחיתותו של הדור כפי שיבואר בהמשך, אך היא מחייבת רכישת כלים חינוכיים לשיח ולהכוונה.

על אילו נושאים אנחנו מדברים? אפשר להתחיל בהתמודדות עם העולם הלהט"בי, מילה שעד לפני שנים ספורות הייתה הס מלהזכיר, עד שגילינו כי בזמן שנמנענו מלעסוק בסוגיה זו – המדיה, הרחוב והתקשורת עשו את שלהם והטביעו חותמם על בני הנוער ועל המציאות כולה. סוגיה כאובה נוספת היא הפורנוגרפיה הפושׂה בכל חלקה טובה "ומה יעשה הבן ולא יחטא", מרגע שנכנסו הסמארטפונים לכיסנו הנגישות לתכנים הנמוכים ביותר היא בתנועת אצבע קלה (אפילו ללחוץ כבר לא צריך...).

לעתים עולים קולות ממחנכים כאילו "לא צריך לדבר על זה", "פורנוגרפיה היא מילה גסה" ו"אם נדבר על זה – נחשוף גם את הבנות התמימות". אלו אמנם טענות שיש להתמודד אתן, אך הימנעות משיח אינה התמודדות. גם עולם ה'בינו לבינה' ו'שמירת הנגיעה' שנמצא בשיח ברמה ההלכתית (החיונית והחשובה!) לא תמיד נוגע בעומק ההתמודדות, וכל אלו הם רק אפס קצהו של עולם התמודדויות רחב שניצב מולנו.

מבט מפוכח זה עלול לגרום ייאוש עמוק: "איזה דור זה", "אנחנו לא היינו ככה", "לאן עוד נגיע" - אמירות כאלה ואחרות עשויות להישמע מפי הורים ומחנכים. עוד לפני הכלים שעלינו לרכוש, משימתנו היא להתבונן פנימה, לעומק נשמת הדור, ולהבין כי מציאות זו אינה מעידה על פחיתות הדור אלא על מעלתו, בשל הבירור הנוקב והיסודי שהוא עושה לקראת בואו של משיח

 

מבט מפוכח זה עלול לגרום ייאוש עמוק: "איזה דור זה", "אנחנו לא היינו ככה", "לאן עוד נגיע" - אמירות כאלה ואחרות עשויות להישמע מפי הורים ומחנכים. עוד לפני הכלים שעלינו לרכוש, משימתנו היא להתבונן פנימה, לעומק נשמת הדור, ולהבין כי מציאות זו אינה מעידה על פחיתות הדור אלא על מעלתו, בשל הבירור הנוקב והיסודי שהוא עושה לקראת בואו של משיח, וכפי שכותב ר' צדוק הכהן מלובלין על ענייני שמירת הברית וכד' (צדקת הצדיק אות קט): "ובעקבי משיח מתגבר מאוד עוון זה... כי כמעט אין אדם בדורו שניצול..."

אז מה אפשר לעשות?

א.      קודם כול, קפצו למים. הפחד מלהגיד דבר לא נכון, לא מדויק, החשש ממה יחשבו עליי או המבוכה הם הגורמים המרכזיים שמונעים מאתנו לדבר. אין מנוס מלקפוץ למים ולהתחיל לשחות. לימוד של שחייה על היבשה יעיל באופן חלקי ביותר, רק התנסות פעם ועוד פעם תשכלל את הכלים שלנו לתקשורת נכונה ומקרבת בתחום הזה ובכלל.

ב.      זה מביך! נכון. יכול להיות שנחליף צבעים, נסמיק או נתבלבל בלשוננו. לא קרה כלום. אפשר להגיד לילד או לתלמידים: "תראו, הנושאים האלו הם באמת צנועים ועדינים וגם אני נבוך לדבר עליהם. אבל בגלל חשיבותם – אנחנו נדבר למרות המבוכה". מבטיחה, הם יעריכו אתכם יותר על הכנות הזאת.

ג.        זַהו איפה הילדים שלכם נמצאים – כדאי לשאול, להתעניין, עם אילו תחושות ועמדות ילדינו ותלמידינו נמצאים בנושאים הללו. פעמים רבות נוצרים מצבים אבסורדיים – שבהם המבוגרים נמנעים מלשוחח על נושא מסוים או על אירוע שהיה מתוך רצון למנוע את חשיפת ילדינו אליו, בעוד שהם עצמם מעודכנים הרבה יותר מאתנו במתרחש. וכפי שאמרה לי נערה באחד היישובים לאחר אירוע שהיה שם בתחום הזה – "מה ההורים שלי חושבים לעצמם (...) הם מתלחששים כל הערב, אני מצליחה לזהות קולות ושמות של אנשים מהיישוב – מה הם חושבים, שאני לא אלך לברר מה באמת קרה?"

ד.      שיח מתמשך – שיח על נושאים שבצניעות ועל שאר תחומים שמעסיקים בני נוער לא יכול להיות חד פעמי. בדיוק כשם שחינוך בכל תחום אחר אינו מתמצה בשיחה אחת (טובה ככל שתהיה), גם נושא זה דורש שיח תהליכי. דיברנו היום? מצוין. בעוד שבוע, חודש או חודשיים, בסיטואציה אחרת או בהקשר אחר כדאי להעלות את הנושא שוב. אם נהיה קשובים, אולי נזכה שילדינו יפתחו מיזמתם את הנושא.

ה.      שתפו את הילדים בתחושותיכם – אתם לא צריכים להכין הרצאה מראש, ממש לא. דברו, שתפו, ספרו על עצמכם. אפשר לשתף בדברים הכתובים כאן – לשאול מה דעתם, או בכל דבר אחר שמעסיק אתכם, שמעו איך הם מגיבים, מה הם חושבים על כך.

ו.        עזרו להם – ובראש ובראשונה – סננו. נתונים עדכניים של חברות הסינון למיניהן מלמדות שרוב רובם של המכשירים, כולל המחשבים שבבית – אינם מסוננים. סינון אינו מבטיח הגנה מוחלטת וידוע כי בקלות אפשר למצוא הדרכות איך לפרוץ אותו, אבל דומה כי סינון הוא בבחינת מצווה דאורייתא של "ועשית מעקה לגגך". אנחנו מחנכים אמנם את הילד שלא להתקרב לקצה הגג כי זה מסוכן, אך שום הורה בר דעת לא ישאיר גג פתוח לחלוטין ללא מעקה ויסמוך רק על החינוך, והנמשל ברור. מיותר להדגיש כי סינון כזה לא צריך ולא יכול להיעשות בכפייה אלא בשיח.

ז.       אמון, אמון, אמון – ואם היו לי עוד מילים – היה אפשר לכתוב את המילה הזאת לאורך העמוד כולו וזה לא היה מספיק. אנחנו חייבים להאמין בילדים שלנו, בגודל נשמתם, בשאיפתם לעומק, לרוחב, לקרבת אלוקים. ביכולת שלהם להתמודד מול האתגרים הניצבים לפניהם בעצמה ובגדלות, וגם אם נפלו ונכשלו - ביכולתם לקום. את האמון הזה חובתנו להעביר להם בכל דרך אפשרית.

ח.      אחרון חביב – שהוא גם הראשון בחינוך ילדים בכלל – להתפלל, להתפלל ושוב להתפלל שה' יתברך יאיר את דרכנו, שנהיה שליחים ראויים לחנך כל אחד כפי כוחותיו, לפי בחינות נפשו.

בהצלחה!

כל זאת ועוד בכנס 'בקדושה' הרביעי, שיתקיים ביום ראשון הקרוב, י"א בתמוז 24.6 בישיבת בנ"ע נחלים בשעות 14:00-21:00

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משל המערה

  הטור של אבינועם הרש...

על נבואות ורעידות אדמה

  מאמר מאת הרב יואל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם