להיות ראויים

15 sivan

סיון רהב מאיר

1. זהירות, רעיון לא פופולרי: אנחנו שומעים המון נאומים על "זכותנו על הארץ". ביום העצמאות, ביום ירושלים ובעצם תמיד, פוליטיקאים מדברים על הזכות הבלתי מעורערת שלנו על המקום הזה. זה נכון, בפרט מול אויבים שמנסים לערער על כך, אבל כפי שחנן פורת נהג לומר, מי שיקרא את פרשת השבוע ("בהר") ישים לב שהיא לא מדברת על זכותנו על הארץ אלא בעיקר על חובתנו על הארץ.
לא קל להפנים את העובדה הזו, אבל האדמה הזו שייכת לנו רק אם נתנהג עליה נכון. "כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי", מזכירה הפרשה. הארץ אינה שלנו אלא של מי שברא אותה. חז"ל נותנים לנו עצה טובה ביחס לארץ ישראל: "אל תעשו עצמכם עיקר". כלומר, עלינו להרפות, לשבות (בשבת), לשמוט (בשנת שמיטה) ולשים לב שאנחנו מתנהגים בהתאם לקודים ולהוראות ההפעלה שהמקום המיוחד הזה דורש. הערכים, התרבות, השפה, החינוך – הכול צריך להיות ברמה מספיקה. במקום אחר חז"ל אומרים שאלוקים כאילו אומר לנו: "כשתהיו שלי – הרי היא שלכם". כלומר, היחס שלנו לארץ ישראל לא אמור להיות יחס רכושני של "מגיע לי", אלא יחס של "אני מקווה להיות ראוי".

2. אנחנו לא יודעים מי בדיוק הביא את המידע החשוב והמרתק שפורסם השבוע על השקרים האיראניים. אנשי המודיעין נשארים בדרך כלל בצל, בלי שנוכל להודות להם. אחד מהם, לצערנו, נתפס ונחשף וזכה לפרסום: ביום שלישי השבוע, ט"ז באייר, מלאו 53 שנים להוצאתו להורג של אחד מאנשי הסוד הבכירים בתולדותינו, אלי כהן הי"ד. כהן ריגל לטובת ישראל בדמשק, בזהות בדויה, והביא מידע רב ערך. פרטים רבים על פעילותו ועל לכידתו עדיין לא ברורים. רק בשנים האחרונות, למשל, קיבלו בני משפחתו כמה עדויות מרגשות על כך שהוא הצליח להשיג בסוריה מצה בימי הפסח.
הנה עדות אחת לדוגמה, ששמע אברהם, אחיו של אלי, מאישה יהודייה שעלתה מסוריה לישראל: "אבא שלי היה סוחר יהודי בשוק 'אל חמדיה' בדמשק. בחול המועד פסח נכנס לחנות שלנו כאמל אמין ת'אבת (שמו הבדוי של כהן). הייתי ילדה קטנה, ואני זוכרת איך הוא ניגש לאבא שלי ואמר: 'אדון יוסף, אני מאוד רעב, יש לך משהו לאכול?' אבא שלי הסביר: 'אדון כאמל, אצלנו היהודים פסח עכשיו, אין לנו לחם או פיתות, רק מצות'. האורח המכובד העמיד פנים שהוא שומע על כך לראשונה: 'מצות? מה זה? טוב, לא משנה, תביא לי מה שיש, העיקר לאכול משהו'. אני זוכרת איך אז אלי כהן נטל את המצה בידיו, התרחק לפינה, מלמל לעצמו בשקט כמה מילים, ואכל אותה".

את מכתבו האחרון כתב בפני הרב ניסים כהן, רבה של סוריה, לפני תלייתו. המכתב מסתיים במילים: "התפללו לעילוי נשמתי". יהיו הדברים לזכרו של אליהו בן שאול וסופיה.

3. את הסדקים הראשונים קשה לאתר. את הרגעים שבהם עוד אפשר לתקן, ובקלות, קל לפספס. פרשת השבוע מספרת על אדם שמצבו הכלכלי מתחיל להידרדר, ודורשת מאתנו: "והחזקת בו". רש"י כותב שאסור להניח לו ליפול ולהתרסק, וצריך לחזק אותו כבר מההתחלה. רש"י גם ממשיל זאת לחמור שסוחב משא כבד. אם המשא מתנדנד כשהוא על גבו – אדם אחד יכול לייצב אותו. אבל אם הכול נפל לארץ והתפזר והתרסק – גם חמישה לא יכולים להחזיר את המצב לקדמותו. כשעוד אפשר לעזור למישהו, זה פחות אטרקטיבי ופחות מדובר. כשהוא כבר בעשירון התחתון ועובר לגור ברחוב – זה כבר מביא יותר רייטינג ותשומת לב. 
העיקרון הזה נכון כנראה גם בזוגיות (מתי מתחילים לטפל, כשמופיעות בעיות קלות או כשחלילה הכול מתנפץ?), ביחס לנוער בסיכון (האם מחכים לפיצוץ גדול, או מנסים לשפר את המצב מבעוד מועד?), ביחס לאיתור מוקדם של מחלות, משברים נפשיים ועוד ועוד. 
פרשנים רבים כותבים שההוראה הזו אמורה לגרום לנו לפקוח עיניים ביחס לעצמנו וביחס לאחרים, ולנסות לראות דברים מבעוד מועד.

4. עו"ד דובי וינרוט, בעלה של חני וינרוט ז"ל, החל לפרסם לאחרונה רעיונות קצרים משלו. הנה שניים מהם שגרמו לי לחשוב עליהם גם זמן רב אחרי הקריאה:
* "ילד יכול לפעמים לא להגיב. לא תמיד קל לו לשתף בבעיותיו. אתה שואל אותו איך היה בבית הספר והוא לא עונה, איך היה אצל החבר והוא לא עונה. אלו מצבים שבהם הוא אינו יודע לשאול, לא יודע לבקש או להיעזר או לשתף. והמסר שצריך לקחת מפסח לכל השנה הוא: 'את פתח לו'... כלומר, תפתח ותספר על עצמך. תאמר לו מה עובר עליך, ספר לו חוויות, סיפורים שחווית אתה במצב דומה. כי זו הדרך. ספר לו על עצמך, ותיווכח שעם הזמן ברגע המתאים גם הוא יספר לך".

* "התורה אומרת לנו שאסור לשנוא מצרי. כן, זה נשמע מוזר, אבל כתוב: 'לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו'. למה אסור לי לשנוא את האויב הכי גדול שלי? התשובה העמוקה היא שאם אני שונא מישהו, אני לא משחרר אותו ממני. בורא עולם רצה שנצא מהם לא רק פיזית אלא גם נפשית. שנאה היא גם סוג של רגש וקשר לצד השני. וזה לימוד גדול למתגרשים, למפוטרים, לנבגדים, לנעלבים וכו׳ – אל תשנאו, אפילו לא את המצרי. תשחררו".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אל תסגרו את החינוכית

  שוקי ברקן, עובד החינוכית...

נועריבונות

  הכירו את נוער הריבונות...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם