התעוררות לחג הפסח

3 ades
גילוי שכינה כמו ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף איננו זוכים לראות היום, אך גם בימינו כל אחד כפי דרגתו יכול לזכות על ידי תורתו ומעשיו לבחינות פרטיות של גילוי שכינה, וימי הפסח וספירת העומר הם זמנים מסוגלים לזה במיוחד

הרב יעקב עדס

בספר 'נהר שלום' לרבי שלום שרעבי זצוק"ל, המכונה הרש"ש (היה מראשי המקובלים של כל הדורות האחרונים, נפטר בשנת תקל"ז בירושלים וקבור בהר הזיתים), כתב שימי הפסח וספירת העומר הם שורש לכל השנה כולה, ובדרך שאדם הולך בימים אלו בה מוליכין אותו כל השנה כולה, עכ"ד. וסיבת הדבר מבוארת בדבריו שם, שהוא מפני שבימים אלו בונים דברים בעולמות העליונים המשפיעים אחר כך על כל השנה כולה, ולכן חשוב מאוד להתגבר חזק ביותר בעבודת השם יתברך בימי הפסח וספירת העומר.

בהגדה של פסח אנו אומרים "ובמורא גדול זה גילוי שכינה". שורש הדברים הוא שחלק רב בהגדה של פסח הוא הפסוקים הכתובים בפרשת כי תבוא בקריאה של הבכורות בפרק כו, מפסוק ה עד פסוק ח, בתוספת הסברים על זה, ובפסוק ח כתוב: "ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול ובאותות ובמופתים". ואת התיבות "ובמורא גדול" מתרגם אונקלוס "ובחזונא רבא", ופירושו בעברית ראיות עצומות. דהיינו, שאת המילה "מורא" אינו מפרש מלשון פחד אלא מלשון ראייה.

ועניין זה לפרש לשון מורא וכיוצא בו מלשון ראייה נמצא בתרגום אונקלוס לארבעה פסוקים, ובאחד מהם הביא רש"י את דבריו, והוא בפרשת ואתחנן פרק ד פסוק לה כתוב: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו" (הפסוק שנאמר בפתיחת ההיכל של שבת). ואת תיבת "הראת" מתרגם אונקלוס "אתחזיתא", דהיינו מלשון ראייה ולא מלשון הוראה. והביא רש"י שם את דבריו וכתב על זה שפירושו הוא שכאשר נתן השם יתברך את התורה פתח להם את כל שבעת הרקיעים ואת כל העולמות כדי שיראו שהוא יחידי.

ועוד בפרשת ואתחנן בפרק ד פסוק לד כתוב על יציאת מצרים שהייתה במוראים גדולים, ותרגם אונקלוס "חזונין רברבין", והמקום הרביעי הוא בפרשת וזאת הברכה, בפסוק האחרון שבתורה, שכתוב בו: "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל", ועל התיבות "המורא הגדול" תרגם אונקלוס "חזונא רבא".

כאמור, אלו הם ארבעה פסוקים; שניים בפרשת ואתחנן בפרק ד פסוקים לד ולה, ושני פסוקים אלו נמצאים גם בקריאת התורה של תשעה באב בבוקר, והפסוק השני שבהם נאמר גם בפתיחת ההיכל בשבתות, ופסוק בפרשת כי תבוא פרק כו פסוק ח, במקרא ביכורים, והוא נאמר גם בהגדה של פסח, ופסוק אחרון שבתורה.

גילוי שכינה בעצמות שהיו בעשר המכות וביציאת מצרים ובקריעת ים סוף ובדרכם במדבר ובמתן תורה כיום לצערנו איננו זוכים לראות, אך מכל מקום מבואר בדברי הגר"א ל'ספרא דצניעותא' שגם בימינו כל אחד כפי דרגתו יכול לזכות על ידי תורתו ומעשיו לבחינות פרטיות של גילוי שכינה גבוהות מאוד, וימים אלו של הפסח וספירת העומר, שהם הימים שבהם יצאו ממצרים והגיעו עד למתן תורה, הם זמנים מסוגלים לזה במיוחד

והנה גילוי שכינה בעצמות שהיו בעשר המכות וביציאת מצרים ובקריעת ים סוף ובדרכם במדבר ובמתן תורה כיום לצערנו איננו זוכים לראות, אך מכל מקום מבואר בדברי הגר"א ל'ספרא דצניעותא' פרק חמישי דף לד שגם בימינו כל אחד כפי דרגתו יכול לזכות על ידי תורתו ומעשיו לבחינות פרטיות של גילוי שכינה גבוהות מאוד, וימים אלו של הפסח וספירת העומר, שהם הימים שבהם יצאו ממצרים והגיעו עד למתן תורה, שהיה בחג שבועות, הם זמנים מסוגלים לזה במיוחד.

לכן מוטל על כולנו להשתדל מאוד בימים אלו להגיע לקרבת השם הגדולה ביותר שבידינו ולהתחנן לשם יתברך שיזכנו להתקרב אליו באמת ובלבב שלם, ובפרט על ידי תפילות מעומק הלב ולימוד תורה מתוך ריכוז המחשבה, שהם הדברים המביאים קרבת השם באופן מיוחד. וכמו שכתוב זה בתורה בפרשת נצבים פרק ל פסוק יד: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", שמכלל כוונת הפסוק שעל ידי המצוות שבפה ובלב, שהן תפילה ותורה, נעשה האדם קרוב להשם יתברך ולאורות העליונים ומסתלקים ההפרעות בעבודת השם המרומזות שם לעיל מזה בפסוקים הכתובים לפני הפסוק הנ"ל, עיי"ש.

היה בירושלים יהודי צדיק ששמו רבי מנחם מנדל גפנר ז"ל (הוא היה מי שהחל בעשיית מעמד ברכת הכוהנים ההמונית בכותל המערבי בימי חול המועד, ומי שדחפו לזה היה הג"ר מיכל הומינר ז"ל, ועוד הרבה מאוד זכויות פעל), והוא היה נוהג מנהג יפה בליל הסדר: בשעת אמירת ההגדה מיד אחרי שאמרו את התיבות "ובמורא גדול – זה גילוי שכינה", היו הכול קמים ועומדים ומקבלים עול מלכות שמים, דהיינו הוא היה אומר את הפסוק "שמע ישראל" כולו, ואחריו כל בני הבית ביחד אומרים פסוק זה, ואחרי כן "בשכמל"ו", ואחרי כן אמירת "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים ואמירת "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד" שתי פעמים, וכדאי מאוד לנהוג מנהג חשוב זה.

ויש בדבר זה גם סגולה עצומה לישועות ונפלאות לטובה בכל העניינים, מפני שמבואר ברמב"ן בפירושו לתורה בסוף פרשת בא שחשוב מאוד לקבל עול מלכות שמים ברבים, ומבואר בדבריו שקבלת עול מלכות שמים ברבים בקול רם (מפורש בדבריו שם עניין רוממות הקול, ולכן כדאי מאוד לשים לב לזה ולומר לפני כן לכולם לעשות כך) היא מהדברים העיקריים שבעבורם נברא העולם, ולכן כשעושים זאת זוהי שעת רצון חשובה מאוד, וביותר בליל החשוב, ליל הפסח, ולכן כדאי מאוד מיד אחרי זה להוסיף ולומר בתחנונים "אנא ה' הושיעה נא" שתי פעמים ו"אנא ה' הצליחה נא" שתי פעמים, ולכוון כל אדם על הדברים הנצרכים לו ועל הישועות שהוא מצפה להן לכלל ולפרט, שמאוד מסוגלת תפילה זו להתקבל.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לא כל האמצעים כשרים

  סאגת עצורי דומה לא...

כתב סתרים

  ה'אלף-בית' העתיק בעולם הוא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם