במה אתה מרוכז?

15 sivan
סיון רהב מאיר

 

1. בילדותי יה בעיתוני הילדיםמדור פופולרי: "בחן את עצמך".אחרי שורת שאלות (די צפויות מראש) גילית אם אתה קמצן, חברותי או מסודר.אז הנה "בחן את עצמך"לליל הסדר: האם אתה עבד או בן חורין?ליל הסדר נפתח בקריאה לכל מי שאין לו לבוא לאכול אתנו."כל דכפין ייתי וייכול" (כל מי שרעב יבוא ויאכל).הרב פרופ' יוסף דב סולובייצ'יק, ממנהיגי יהדות ארה"ב, הסביר בקצרה איך ההכרזה הזאת היא התמצית של כל ליל הסדר ושל כל היציאה מעבדות לחירות, וכך הוא כותב: "עיקרה של החירות הוא השותפות עם האחר.העבד חושב רק על עצמו, ואילו אדם בן חורין חושב על האחרים ומשתתף עם האחרים.ליל הסדר מסמל את לידתה של קהילת החסד, קהילה שבה העבדים, שזה עתה נחלצו מן השעבוד, יצאו מבידודם והתמקדותם המטורפת בעצמם, והצטרפו אל קהילת חסד".
הכוונה אינה רק ליחס כלפי עניים זרים, אלא גם לאכפתיות שלנו מהילדים, מבן הזוג ומהחברה שסביבנו.לפי הרב סולובייצ'יק, זה מבחן לכל השנה, לא רק לליל הסדר: אתה רוצה לבדוק אם אתה עבד או בן חורין? תבדוק עד כמה אתה אדם אגואיסט שמרוכז בעצמו, או אדם נדיב שמרוכז בזולת.


2. אחת המילים המודגשות בהגדה של פסח היא "ונצעק". שם מתחילה הגאולה, כשבני ישראל מבינים שהם בצרה, וצועקים. בהגדה של ר' שלמה קרליבך הוא מסביר כמה המילה הזו חשובה, ועד כמה אנחנו כבר לא צועקים, צוחקים ובוכים מכל הלב והנשמה. עיקר ביטויי הרגש האלה, של דמעות או של צחוק גדול, נעשים היום באימוג'ים. ר' שלמה קרליבך קורא לחזרה אל האותנטיות: "אתם יודעים למה אנחנו לא מאושרים באמת? כי אנחנו חיים בעולם שבו מגיל מסוים אסור לבכות באמת ולצחוק באמת ולצעוק באמת. ילדים – כשהם בוכים הם בוכים. חברים, כל מה שאני יכול לומר לכם זה: כשאתם רוצים לבכות, תבכו עם כל הלב. אתם יודעים כמה הרגשתכם תשתפר? אבל תבכו בפני האחד והיחיד. תדעו לכם, דמעות זולגות למעלה. זה רק נראה שהן יורדות למטה, אבל הן עולות מעלה, לשמים".

 

 

3. בתקופה הנפיצה והדליקה הזו בתקשורת ביחס ליהדות, אפשר להניח שגם בפסח הזה נזכה למנה של "הדתה". כתבות על כפייה, על עימותים, על קשקושים מקומיים שינופחו. מול כל הפייק-ניוז בתחום הזה, כדאי להיזכר באחד הסיפורים החסידיים היפים ביותר על פסח. כשמסתכלים על רובו של העם היהודי שיושב לשולחן החג ואוכל מצה ואוהב את החג הזה ואת המסר שלו, רואים שיש כאן פשוט רצון אמתי ליצור זהות. אף אחד לא יעשה מזה כותרת ראשית, אבל זו האמת. הסיפור הבא התרחש לפני 200 שנה, אבל הוא אקטואלי גם היום: רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הלך לשוק כמה ימים לפני פסח, כשהכול כבר היה נקי לחג. הוא ביקש לקנות חמץ, אבל שום סוחר לא הסכים למכור לו. גם לא במחיר מופקע. "מה פתאום?" ענו המוכרים, "למה שנסכים למכור חמץ? תמורת שום הון שבעולם לא נמכור את ערכינו".
ואז הוא ביקש לקנות טבק (מוצר שאסור היה לסחור בו, על פי החוק המקומי). בהתחלה הסוחרים סירבו. אבל אז, אחרי קצת שכנוע, בסתר, מאחורי הדוכן, כולם נתנו לו קצת טבק, והוסיפו: "רק ששום שוטר ושומר של הממלכה לא יראה".
הנה כל הסיפור, אמר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. זה ההבדל בין החוק היבש, גזרה טכנית, לבין מצווה נצחית, של זהות ומהות. בלי שומרים ובלי שוטרים, בלי שום קנס, אף אחד לא רצה למכור חמץ חלילה. אסור להיכנע רק לשיח של חקיקה, תקשורת ופוליטיקה.הקשר שלנו לזהותנו נובע קודם כול משמחה, אהבה, רצון והזדהות.

 

 

4. כבר יצאתם ל"ברכת האילנות"? אתם כמונו, מהמאחרים? כך או כך, הנה קטע מקסים שכתב הרב איתמר חייקין, אחרי שחזר עם תלמידיו מברכת האילנות:

 

"יש מוות קליני ויש מוות פסיכולוגי. מוות שיכול לפקוד את האדם גם כשהוא עדיין חי. זה קורה כשאדם מאבד את הרגישות ואת ההתרגשות, לא רואה את היופי של הטבע ואת הקסם של החיים. חז"ל אומרים: 'רשע בחייו חשוב כמת, מפני מה? כשרואה חמה זורחת ואינו מברך ברוך יוצר המאורות, חמה שוקעת ואינו מברך מעריב ערבים, אוכל ושותה ואינו מברך; אבל הצדיקים מברכים על כל דבר ודבר'. על פי חכמינו זו לא אדישות, יש בזה רשעות! רשעות גם כלפי עצמו, כלפי חייו שמתפספסים ככה, בלי לשים לב לשמש שזורחת ולחמה ששוקעת. זוהי כפיות טובה לא לראות את כל הטוב הזה ולא להודות עליו. בחודש ניסן, רק פעם בשנה, רק באביב, יוצאים לומר את ברכת האילנות. רצוי לא לדחות אלא לעצור רגע במרוץ של עבודה, לימודים וסידורים, לצאת אל הטבע או אפילו אל פיסת טבע שבה יש שני אילנות פרי, להתבונן ולברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵיהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם. כל כך יפה וכל כך פשוט. ואז, אם ישאלו אותך, כמו בשיר של אהרן רזאל: מה עשית היום? תוכל לענות: היום דווקא בירכתי את 'ברכת האילנות'. דווקא היום, באמצע הריצה המטורפת, זכרתי לעצור ולהתבונן".

איור: נעמה להב

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לא כל האמצעים כשרים

  סאגת עצורי דומה לא...

כתב סתרים

  ה'אלף-בית' העתיק בעולם הוא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם