לא עומדים בתקן

1 4 seder
במדינות רבות בעולם מצליחים לשמור על הבטיחות גם בלי מדיניות מסורבלת ומזמינת שחיתות שקטה כמו שיש סביב תעשיית התקנים בישראל * קצת פחות רגולציה וחסמים בשוק יאפשרו מוצרים בטוחים דיים במחירים שכולנו נברך עליהם

שניאור שפירא

לפני שבועות מספר עסקתי בטור זה ברגולציה המכבידה מאוד על עסקים בישראל ועל ניסיונות הפעולה בתחום מצד ממשלת ישראל. הפעם אציג לפניכם את אחד הגורמים המכבידים ביותר על הצרכן הישראלי, האחראי במישרין לאחוזים נכבדים מיוקר המחיה: מכון התקנים.

מהו בעצם מכון התקנים? תפקידו של מכון התקנים הוא ליצור תקן, בעיקר בטיחותי, למוצרים הנמכרים בישראל. כאשר יצרן מעוניין לייצר מוצר חדש עליו להביא את המוצר למכון התקנים כדי שהמוצר ייבדק אם הוא עומד בתקן. התקנים האלה מתפרסים על מגוון מוצרים רחב: צעצועים לילדים, ביגוד, רכב, מזון ועוד, אולם לא רק בתקני בטיחות עוסק מכון התקנים. למשל, בשנת 2014 פורסם תקן חדש להנגשת תכנים באינטרנט. מיותר ככל שיישמע, גם דברים כאלה עושים במכון התקנים.

הבעיה העיקרית בתקנים האלה מבחינת המשק הישראלי היא העלות האדירה שהם משיתים עלינו, אזרחי ישראל. ההליך הממושך לאישור מוצר וליצירת תקן חדש עולה הון רב ומייקר את המוצרים הנמכרים בשוק הישראלי באחוזים ניכרים. עלות בדיקה של מוצר עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים, והם בסופו של דבר מגולגלים ישירות על הצרכנים ולעתים אף מונעים כליל ייבוא או ייצור מוצרים שונים. שלא לדבר על כך שלעתים המוצר אינו מאושר, ואז על היצרן או היבואן לערוך שינויים במוצר, תהליך הכרוך גם הוא בעלות אדירה.

לשמוע שבראש ועדת החלב ומוצריו עומד בכיר בתנובה; הרי מי מבין בתחום יותר מתנובה? וזה נמשך: בראש ועדת הקפה עומד בכיר בשטראוס ובראש ועדת הפירות והירקות עומד בכיר בסנפרוסט. נותנים לחתול לשמור על השמנת, פשוטו כמשמעו. המצב הזה הזוי לחלוטין ומאפיין כלכלות ריכוזיות על גבול הקומוניסטיות

לכאורה, מה רע בתקן? רבים יגידו שהבטיחות מעל הכול, ואם התקן הזה עשוי להציל חיים, חובה לתקן תקנות בטיחות והמחיר אינו רלוונטי. טענות נוספות התומכות בקיומו של מכון התקנים הן בסגנון "השוק יישאר פרוץ לנוכלים ללא אסדרה מלמעלה", ולכן התקינה היא ששומרת על הצרכן הישראלי.

אילו באמת היה מדובר בענייני בטיחות אולי היה אפשר לקבל טענות אלו, אולם לא כך הדבר. ראשית, ברחבי העולם יש מכוני תקנים רבים, בין שבארצות הברית בין שבאירופה. לרבים מהמוצרים המיובאים לישראל יש תקן אירופי או אמריקני, אולם בהגיעם ארצה צריכים מוצרים אלו תו תקן נוסף. מדוע? האם מה שטוב לאזרח האמריקני אינו טוב דיו לאזרחי ישראל?

אין שום מניעה לקבוע שתו תקן אירופי או אמריקני תופס גם בישראל (אגב, מצב דומה לזה מתרחש בתחום בעלי המקצוע, למשל רופאים, אשר למדו במדינות מערב מתקדמות כגון צרפת, ועם עלייתם ארצה לא מאושרים לימודי הרפואה והתארים שזכו בהם במדינות מוצאם). אישור שכזה היה יכול לחסוך מיליונים למשק הישראלי ולכיס של כל אחד מאתנו.

ואולם החלק המרתיח ביותר במכון התקנים הוא כמובן השחיתות הסמויה המתרחשת שם. כל תחום פיקוח זוכה במכון התקנים לוועדה 'מקצועית' הקובעת את התקנים בתחום. בתחום המזון יש כמה ועדות, כגון ועדת מוצרי חלב, ועדת סלטים, ועדת גלידה ועוד. בוועדות האלה יושבים אנשי מקצוע מומחים בתחומם וקובעים מה ייכנס לשוק הישראלי ומה לא ייכנס אליו. בטח תתפלאו לשמוע שבראש ועדת החלב ומוצריו עומד בכיר בתנובה; הרי מי מבין בתחום יותר מתנובה? וזה נמשך: בראש ועדת הקפה עומד בכיר בשטראוס ובראש ועדת הפירות והירקות עומד בכיר בסנפרוסט. נותנים לחתול לשמור על השמנת, פשוטו כמשמעו. המצב הזה הזוי לחלוטין ומאפיין כלכלות ריכוזיות על גבול הקומוניסטיות.

נכון, המצב הכלכלי בישראל מצוין, אבל הוא יכול להיות הרבה יותר טוב. בתחומים רבים – בעיקר בעניין חסמים כלכליים כמו מכס, מכסות ייבוא וייצוא וחוקי עבודה – מדינת ישראל משתרכת מאחורי מרבית מדינות המערב, והמשק הישראלי נותר תקוע מאחור. קשה לקבוע במדויק את עלות הנזק הכלכלי, אך הוא מעורך במיליארדים רבים.

השנה בפעם הראשונה חצתה ישראל את רף ה-40,000 דולר תל"ג בשנה. בשורה מדהימה ללא ספק. ריענון כללי המשחק במשק הכלכלי עשוי להזניק את הכלכלה הישראלית ולהשפיע על הכיס של כל אחד ואחת מאתנו. כמו כן ברמת המאקרו הוא יזניק את ישראל לחזית הכלכלות החזקות ב-OECD.

גם בתחום התקנים נעשו ניסיונות לשיפור המצב, אולם עדיין יש לאן להתקדם. מדינת ישראל צריכה לאשר ייבוא של מוצרים נושאי תו תקן של מדינת מערב אחרות, לשנות את המבנה הקיים של מכון התקנים מן היסוד ובעיקר להמשיך ולהסיר את המוטיבים הריכוזיים הקיימים בכלכלה הישראלית מאז ימי קום המדינה. כולנו נרוויח מכך.

לתגובות:This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הזהות והחזון

  הרב זאב סולטנוביץ' על...

שבעים לישראל - לחזון ולאתגרים

  ח"כ מוטי יוגב במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם