החזון הולך ומתגשם

1 9 binun
"לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה'"
קשיים בתהליך הגאולה עשויים לפגוע באמונה, אלא שהם נובעים מתפיסה שגויה ולא מבוררת כל צורכה. עיון מעמיק בדברי הנביאים והשוואתם למתרחש בדורותינו יבנו בלבנו השקפה שלמה, ומתוכה נדע להודות על כל הטוב ונבין למה לצפות

הרב יואל בן-נון

קיבוץ גלויות הוא הנס הגדול ביותר בכל ההיסטוריה האנושית.

הנביא מיכה(ז', טו) השווה נפלאות הגאולה ליציאת מצרים וניבא שיראנו ה' נפלאות "כימי צאתך מארץ מצרים", ואילו הנביא ירמיהו (ט"ז, יד-טו) אמר שקיבוץ הגלויות יהיה גדול הרבה יותר מיציאת מצרים, עד אשר "לא יֵאָמֵר עוד חַי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חַי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון, ומכל הארצות אשר הדיחם שמה, וַהֲשִבֹתים על אדמתם", וכפי שהסבירו זאת חכמים (ברכות יב ע"ב) – "לא שתֵעָקֵר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא [היציאה מ]שעבוד מלכויות עיקר, ויציאת מצרים טפל לו".

איך יודעים שלא היה עוד נס כזה?

שאלו את עצמכם – האם יש עוד עם שנפוץ בגלויות ושרד כעם?

האם יש עוד דוגמה לעם שחוזר מקץ אלפי שנים אל ארצו העתיקה, ומקים אותה לתחייה?

אין עוד עם ששרד אלפי שנים בגלויות בכל קצות תבל וחזר לארצו.

אף בהיסטוריה היהודית – יציאת מצרים וגם שיבת ציון מבבל באו מארץ אחת ובראש אחד; יציאת מצרים, וכמובן שיבת ציון (מבבל), לא היו קיבוץ גלויות.

אין אדם שראה מעולם תופעה כזאת, עד ימינו.

מבחן האמונה ומבחן המעשה בדורנו הם היחס לציונות ולמדינת ישראל, על כל מגרעותיה ופגמיה. ואני רואה ושומע דברי ייאוש, תסכול ואכזבה מהציונות בכלל, וממדינת ישראל ומוסדותיה בפרט. אני רואה ושומע פוסט-ציונות בכל המחנות והתנועות, כמין גל עכור של נסיגה וחולשה, של קטנות מוחין וקוצר רוח, שהורתם בייאוש ואחריתם בייאוש. שורש העניין לדעתי נעוץ בציפיות מופרזות שנכזבו, בחלומות שהתנפצו, בתפילות ובכיסופים ששבו אחור

קיבוץ גלויות הוא העיקר בנבואות אחרית הימים – בתורה, בנביאים ובכתובים: "וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ... וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (דברים ל', ג-ד). "וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ" (ישעיהו י"א, יב). "הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ... קָהָל גָּדוֹל, יָשׁוּבוּ הֵנָּה... וְאִמְרוּ מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ" (ירמיהו ל"א). "הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ שָׁם, וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל אַדְמָתָם. וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל ל"ז). ועיין גם בתהילים ק"ז ועוד ועוד.

קיבוץ גלויות מתרחש לנגד עינינו זה כמה דורות והוא ההוכחה הניצחת לאמת התורה והנבואה, ולהימצאות ה' בקרבנו. אין צורך בראיות נסתרות, די לנו במראה עיניים:

"כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" (ישעיהו נ"ב, ח).

מבחן האמונה ומבחן המעשה בדורנו הם היחס לציונות ולמדינת ישראל, על כל מגרעותיה ופגמיה. כל שאר ההגדרות והבעיות אמנם חשובות, אך בשוּרה השנייה.

ואני רואה ושומע דברי ייאוש, תסכול ואכזבה מהציונות בכלל, וממדינת ישראל ומוסדותיה בפרט. אני רואה ושומע אנשי ציבור וחברי כנסת נכבדים לשעבר נוטשים את הציונות בפרהסיה; רבנים פוסט-ציוניים, שחדלו מלדבר על מדינת ישראל, ראשיה, שריה ויועציה, וחזרו לדבר על "השלטונות בארץ הקודש", ואף דוחפים צעירים וצעירות לעבר עמדות 'נטורי קרתא' ושיריהם; יש אנשי אמונה שחדלו מלומר תפילה לשלום המדינה, או שאינם קמים לכבודה; ויש אף המחפשים תחליף ל"משטר הציוני", למרבה הצער, כמו שייח'ים ואימאמים אויבי הציונות, הנושאים את שם אללה לשווא ולשקר, בהטפתם ובמאמציהם להקריב לו "זבחי אדם" – תועבת ה'.

אני רואה ושומע פוסט-ציונות בכל המחנות והתנועות, כמין גל עכור של נסיגה וחולשה, של קטנות מוחין וקוצר רוח, שהורתם בייאוש ואחריתם בייאוש.

שורש העניין לדעתי נעוץ בציפיות מופרזות שנכזבו, בחלומות שהתנפצו, בתפילות ובכיסופים ששבו אחור. דור שלם גדל על התפיסה שהגאולה הולכת ומתקדמת כ'איילת השחר' שבקע אורה (ירושלמי ברכות, פרק א' הלכה א), פורצת כשמש העולה ואינה חוזרת לאחור – "הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם" (משלי ד' יח) – ורק עננים שונים עלולים לכסותה לזמנים קצרים. התדהמה העולמית מהניצחון במלחמת ששת הימים העצימה תפיסה זו, והמשברים, המלחמות, ההסכמים והנסיגות שבאו אחר כך, ערערו אותה. רבנים ידועי שם הבטיחו כי לא תהיה נסיגה, והיֹה הייתה. עם ישראל ונציגיו הנבחרים לא קיבלו תפיסות אלה.

רבים מבני הנוער, ואף חיילים וקצינים במילואים, היו מוכנים לכל מעשה של מסירות גוף ונפש, ומעטים אף הגיעו לפשעים ולמעשי טירוף גמורים – הכול כדי לעצור את הנסיגה משטחי מולדת, לעשות הכול כדי שהשמש העולה לא תיסוג אחור. כאשר נכשלו, הפכו קצתם לקנאים פוסט-ציוניים ממש וקצתם שברו כיוון אל קצוות אחרים. רבים נותרו נבוכים ותוהים, במקומותיהם. האומנם אפשר לדבר על "גאולה בימינו"? עם משברים ונסיגות חריפות וקשות? ואולי, חס ושלום אין אנו ראויים כלל לגאולה שלמה?

מצאתי את עצמי פעמים רבות מחזיר לצעירים מיואשים ביטחון ואמונה – גם אחרי מלחמת יום הכיפורים וגם אחרי מלחמת לבנון; גם אחרי החרבת ימית וגם אחרי עקירת קטיף. שוב ושוב חזרנו לתנ"ך, ליציאת מצרים, לימי השופטים ולדברי התורה והנביאים על הגאולה העתידית, וניסינו לחשוב: מה אמרו על יציאת מצרים בני הדור שכלה במדבר? איך דיברו על משה ואהרן? איך ניסו המעפילים לפרוץ בכוח ונכשלו! ומה אמרו על המשברים והמפלות של ימי השופטים, לאורך שנים ארוכות, עד שזכו לישועה – איך יצא גדעון מהייאוש שבתוכו – "ויש ה' עמנו? ולמה מצאתנו כל זאת? ואיה כל נפלאותיו אשר סיפרו לנו אבותינו?"

ראיתי שהמודל של יציאת מצרים נכון הוא והולם את התורה ואת נבואת האמת, וגם את המציאות המסובכת, הרבה יותר מהמודל של "השמש העולה", הממלא את הלבבות ענני ציפיות שאחריתם משברי ייאוש. האמת שבתנ"ך עוררה רוח מחודשת, אמונית וציונית, מחושלת ומפוכחת, אשר יודעת לשיר בכוח ובכאב את שירה של מדינת ישראל, מדינת הנס של קיבוץ גלויות.

בשבועות הקרובים נלמד נבואות שחזו לנו נביאינו, ומתוך שהוצרכו לדורות נכתבו בתנ"ך, ועינינו הרואות את התגשמותן בדורותינו. האמונה התמימה בדבר א-לוהינו שיקום לעולם מקבלת בכך שמות, מספרים, תאריכים וקיום מוחשי, "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".

 

אפשר לקרוא על הנושא ביתר הרחבה בספרו של הרב יואל בן נון, "נס קיבוץ גלויות"

 צילום: משה מילנר, לע"מ

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם