יצא סוד

abu

אשר בן אבו

עד שהגעתי לישיבת ההסדר פורים היה בשבילי יום שמח לכל הדעות. כשהייתי ילד השתעשעתי במחשבה למה להתחפש, כשבגרתי מעט השתעשעתי במחשבה אם להתחפש, וכשהגעתי להסדר הבנתי שצריך ללמוד תורה והרבה. כי פורים זה לא סתם קרנבל! בשביל זה תיסע לריו! לא אישרו לי לנסוע לריו כי זו ארץ העמים וגם כי זה ביטול תורה וגם כי הדרכון שלי לא היה בתוקף, אז נאלצתי להתמודד עם העניין הפורימי הישיבתי בארץ המובטחת.

החל מט"ו בשבט התחילו שיחות מעמיקות ומרוממות על מהות השמחה ועל "לשמחה מה זו עושה" לעומת "מוצא אני מר ממוות את השמחה", ובכלל "האם אי פעם חשבנו בכלל מה ההבדל בין ששון לשמחה?!" עד שאני קצת התבלבלתי איך אני אמור לשמוח בפורים ולפי איזה סדר. לא היו ספרים בנושא.

החברה הוותיקים משיעור ה אמרו לי שאני כבר אבין כשאגיע למסיבת הפורים, כי בישיבה מה שמיוחד זה שאתה מכריח את עצמך להיות שמח מתוך שמחה אמתית. לא הבנתי. "נכנס יין יצא סוד", אמר לי בחור אחר משיעור ב תוך כדי קריצה יודעת סוד. הימים חלפו והנה הגיע הערב הגדול. אל פתח הישיבה נכנסו אחר כבוד עשרות ארגזים עמוסים ביין זול, והבחור משיעור ב קרץ לי, "הנה נכנס היין, חכה שיצא הסוד". הוא קצת מוזר הבחור הזה.

קריאת המגילה. הבנתי שאצלנו זו ישיבה מגניבה אז אפשר ואפילו רצוי להתחפש. התחפשתי כרגיל לעמיר בניון וניגשתי אל בית המדרש העמוס. בהחלט אווירה של חג, רוקדים ומקיפים את הבימה ושרים "ליהודים ליודים" מאתיים ארבעים פעם כמניין עמלק. אם הייתי עמלק הייתי מוחה את עצמי במקום. "איפה היין והסוד?" שאלתי את עצמי. "למטה בחדר האוכל", קרץ לי הבחור משיעור ב. ביקשתי ממנו שיפסיק לעקוב אחריי.

ירדנו לחדר האוכל, האווירה הייתה מיוחדת ואכלנו עוף. האמת היא שלא הספקנו לאכול הרבה כי תכף ומיד ניגשו מספר לא מבוטל של בריונים משיעור ה, דחפו הצדה את כל השולחנות על עופותיהן ועל קרביהן ופינו מקום לרחבת הריקודים. או! עכשיו אתם מדברים. התזמורת התחילה לנגן ("ליהודים ליודים"), והתחלנו לרקוד במעגלים.

עד כאן הכול בסדר. אבל אז שמתי לב שהבחור שאני מחזיק לו יד מצד ימין סוטה קצת מהמעגל ורוקד אחורה-קדימה בחינת "זה אלי ואנווהו? או שזה אלי ואנווהו?" עד שהתנתק מאחיזת ידי. הבחור משמאל תפס את ראשי והתקרב אליי הרבה יותר ממה שמותר בחוק, וצעק לי "אתה אדם צדיק! סליחה ומחילה שכל בוקר אני מסתכל עליך לוקח מנה כפולה של חביתה ושונא אותך על זה!" מיותר לציין שזו לי פעם ראשונה שאני רואה את האדם, ולכן מחלתי לו על המקום. ואז כל המעגל נפרם וכל איש החל לרקוד לעצמו ומדבר בלשון עמו. אחד בוכה על חורבן הבית, אחד מצטחק על איבוד הרשעים במבול ואחד סתם צוהל כסוסו של מרדכי. מה בשם בגתן וזרש מתרחש כאן?!

ראיתי בחור אחד שמקרקר בקול וצועק לכולם "ראוני שאני הינדיק ואני טהור!" עקבתי אחריו. רציתי לראות אם אצליח לגלות משהו. גיליתי. גיליתי שמחה פנימית שנובעת מבקבוק יין זול שהתרוקן היישר לתוך גרונו של ההינדיק, מה שהגביר עוד יותר את קולות הקרקור. אז זה מה שעושים פה! שמחה פנימית! נכנס יין יצא סוד! את המשפט האחרון אמר לי הבחור משיעור ב שכבר גיליתי שקוראים לו ירחמיאל פופרשמיל והוא ישמח להיות חברותא שלי בהלכות שחיטה (סירבתי).

כשהגעתי לישיבה הבטחתי לעצמי להיות רציני ולעשות כל מה שעושים בישיבה. אז עשיתי. הכנסתי מלא יין, חזרתי למעגל הרוקדים, והנה איש כבר לא הבחין בין סחי אשר לשיכור אבו. חדר האוכל הסתובב סביבי, אני הסתובבתי סביב ירחמיאל ומדי חמש דקות צרחתי את אותו דבר תורה על פרשת מסעי. אהבתי את כל יצורי הבריאה, בכיתי על החיסרון שבי שאינו בא לידי שלמות, וחברים מספרים שבתפילת ערבית של מוצאי פורים הרעים קולי בבית המדרש במשפט שלימים הפך לסלוגן שלנו בשיעור: "וכל הזדים כרגע יאבדו – ערפאת!!!". ברוך ה' שכשאתה שיכור אתה מקפיד פחות על הלכות הפסק בתפילה, והנה מסתבר שגם הקב"ה מקפיד פחות, עובדה שהוא קיים את בקשתי. זה היה באמת אחד הפורים הטובים בחיי.

לתגובות: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הזהות והחזון

  הרב זאב סולטנוביץ' על...

שבעים לישראל - לחזון ולאתגרים

  ח"כ מוטי יוגב במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם