סדר ט"ו בשבט

4 seder

הרב נתנאל יוסיפון

טעמו של מנהג

מספרים על רבי אברהם דב מאבריטש, שעלה בראש חסידיו והתיישב בצפת. הרבי היה אדם המעורב בדעת עם הבריות, אולם זמן מה לאחר עלייתו לארץ, הסתגר הרבי בחדרו במשך תקופה ולא דיבר עם שום אדם. חסידיו התפלאו מאוד, ותהו לפשר ההסתגרות המוזרה.

והנה, באחד הימים יצא הרבי לפתע מחדרו, התבונן על האדמה שסביבו ופניו נהרו. כשחזר, קרא הרבי לכל חסידיו לסעודה חגיגית שבה יסביר להם את פשר הנהגתו החריגה.
כאשר התאספו כולם פתח הרבי ואמר: דעו לכם, שבעת שגרנו בחוץ לארץ, בא אליי פעם שליח מארץ ישראל וסיפר לי בהתלהבות על מעלותיה הרבות של ארצנו הקדושה. כל כך התלהב אותו שליח, עד שאמר: "רבי הקדוש, מי שיש לו עיניים לראות, רואה שבארץ ישראל כל אבן היא יהלום".

באותה שעה התלהבתי והחלטתי לעלות לארץ. והנה, כשהגעתי לכאן, נראו לי אבני הארץ כאבנים רגילות. הבנתי שעדיין לא זכיתי להבין את מעלת הארץ. לפיכך, הסתגרתי בחדרי ועסקתי בקדושת הארץ. והיום, כשיצאתי החוצה זכיתי וראיתי שכל אבן היא יהלום.
אכן, כבר כתבו גדולי ישראל (מגיד מישרים, שלח) על כך שעלינו לספר בשבח הארץ, וכך מבקש משה רבנו – "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה". שני עניינים הוא מבקש - לעבור ולראות. זכות גדולה היא לחיות בארצנו, וזכות נוספת היא לראות את מעלותיה הגדולות. משה זכה לראות – "ויראהו ה' את כל הארץ", אך לא זכה לעבור. אנו שזוכים לחיות בארץ, תובע הדבר מאתנו לפקוח את עינינו ולראות את טובה ויופייה.
מעלה זו קיימת כל השנה, אך האר"י הקדוש גילה לתלמידיו שיש יום אחד בשנה המיוחד למעלה גדולה זו, הוא יום ט"ו בשבט.

מקורו של מנהג
העדות הראשונה על מנהג אכילת הפירות בט"ו בשבט מופיעה אצל רבי יששכר סוסאן, בן דורו של האר"י הקדוש (לפני כ-430 שנה). וכך הוא כותב: "שבט... יום ט"ו בו... ר"ה לאילנות... והאשכנזים (בעיר צפת) נוהגים להרבות בו במיני פירות האילנות לכבוד שמו של יום". גם אצל המגן אברהם (קלא, טז) מוזכר העניין כמנהג האשכנזים בכל מקום. לא עוברות שנים רבות, והמנהג מתפשט גם לקהילות ספרד, ואף בהרחבה גדולה ובשימת דגש חזק יותר מן האשכנזים.

מנהגים שונים ב'סדר' ט"ו בשבט

האשכנזים שבינינו מכירים את ט"ו בשבט כיום שבו 'מנשנשים' פירות יבשים, ותו לא. אכן, מנהגם של בני קהילות אשכנז היה לאכול 'פירות ארץ ישראל'. בארצות אירופה הקרות לא היו בתקופה זו של השנה פירות חיים, ודאי שלא היו פירות ארצנו הקדושה, ולפיכך הסתפקו באכילת פירות יבשים, המזכירים במשהו את פירות הארץ, כגון פירות משבעת המינים, ועמם התגעגעו לרגע שבו נזכה לאכול מפרייה ולשבוע מטובה.
אצל בני עדות המזרח הפך היום למעין 'חג'. נהגו לערוך בליל ט"ו בשבט, בבית או בבית הכנסת, שולחן נאה עמוס בפירות רבים, חיים ויבשים, ולקרוא 'סדר' שלם של פסוקים ומדרשים העוסקים בפירות. מנהג זה שורשו בדברי מקובלים שונים, שהצביעו על מעלת העניין לאור תורת הנסתר, ויש מהם שאף השתדלו לאכול שלושים מיני פירות.
האדמו"רים החסידיים נהגו לערוך 'טיש פירות' מיוחד במוצאי ט"ו בשבט, ובו מעלים שפע של מיני פירות, שרים ניגונים ומדברים על מעלת היום.

סדר ט"ו בשבט ארץ-ישראלי
בימינו, עת שבנו לארצנו הקדושה, מתבקש שיום זה ילבש פנים ארץ-ישראליות חדשות, תוך הדרת כבוד והמשכיות למנהגים שנהג עם ישראל בשנות גלותו. כדרכה של ארץ ישראל, המקבצת אותנו יחד לארצנו, בכוחנו לאחד את מנהגי האשכנזים, עדות המזרח, והחסידים גם יחד, וודאי שעלינו להשתדל לאכול ביום זה דווקא מפירות ארצנו הקדושה, חיים ויבשים, ולא מפירות חוץ לארץ. מניסיון,
זו גם הזדמנות מצוינת לחבר אנשים למעלת הארץ. כבר אמרו חז"ל: "גדולה לגימה" - ישנם רעיונות שבשיחה או דרשה ייתקלו בהתנגדות, אך על כוס יין או אכילת פירות בצוותא יתקבלו בחדווה ובטוב לבב.

יישומו של ה'סדר'

נקנה מראש שפע של פירות חיים ויבשים מתנובת ארצנו הקדושה, ובמיוחד את 'פירות ארץ ישראל' – שבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ. נזמין לליל ט"ו בשבט או למוצאי היום חברים, מכרים ועוד יהודים, ובצוותא "נפתח שולחן" ערוך בפירות.

נברך על הפירות לפי הסדר הבא – 'מזונות' על עוגיות, 'הגפן' על כוסית יין (למנהג הרמ"א, הבן איש חי והגר"מ אליהו. אך לפסיקת שו"ע והגר"ע יוסף יש להקדים 'העץ' על זיתים ותמרים לברכת היין), 'העץ' על זיתים (בברכה זו נכוון גם על שאר הפירות שנאכל הערב), ואחר כך נאכל תמרים, תאנים, רימונים ושאר פירות, וכל המרבה בפירות אשרי חלקו. כדאי גם לברך ברכות נוספות כמו – האדמה, שהחיינו ושהכול.

לאחר אכילת כל פרי, כל אחד מהמסובים קורא בתורו פסוק או מדרש העוסק במעלת הארץ והפרי. בין לבין רצוי לשורר ולזמר שירים ופיוטים לכבודה של ארץ ישראל, וכל המרבה ב"זמרת הארץ" הרי זה משובח. טעמו וראו כי ט"וב!

ביום רביעי, מוצאי ט"ו בשבט, נחגוג יחד כולנו באירוע גדול ומכובד באולמי 'שירת ירושלים' לכבודה של ארץ ישראל ופירותיה. כולם מוזמנים!

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הזהות והחזון

  הרב זאב סולטנוביץ' על...

שבעים לישראל - לחזון ולאתגרים

  ח"כ מוטי יוגב במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם