החזית האמתית

m 2 waitzman
 
כל ניתוחי מפות האיומים של מדינת ישראל שנעשו בשנים האחרונות מספרים על שינוי דרמטי שההתעלמות ממנו הפכה להיות מוזרה ובעיקר מדאיגה * הרב ויצמן קורא להעמיד את החוסן האזרחי בראש סולם האינטרסים של המדינה, ולפתוח את השורות בשירות הלאומי לכלל הבנות במדינה ולא רק לדתיות

הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת הסדר "מעלות"

כתב וערך: רועי אהרוני

דיונים רבים בציבוריות הישראלית ממחזרים את אותן טענות קלישאתיות בלי לבחון את השינויים המתרחשים במציאות. כְּכֶלֶב הַשָׁב עַל קֵאוֹ כך הַכְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ. אם ניקח כדוגמה את הוויכוח על יהודה ושומרון, נראה שאותן טענות נשמעות מתשכ"ז ועד תשע"ז, כאילו המציאות הישראלית והבינלאומית לא השתנתה לבלי היכר.

כמוהו גם הדיון על הצרכים הלאומיים של מדינת ישראל. כאשר דנים על המשימות הלאומיות העומדות לפתחנו, נדמה כי אנו שבויים באותם דיונים עתיקים, מעבירים אותם מאב לבן בלי להציץ החוצה מבעד לחלון ולבחון את המציאות המשתנה. הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל עברו שינויים רבים במהלך 70 השנים האחרונות, תמורות תרבותיות התחוללו והמצב הגאו-פוליטי השתנה לבלי היכר. למרות זאת, עדיין ממשיכים לחזור על מנטרות ישנות ולא בוחנים נכוחה האם הן עדיין תקפות.

משום כך, כשנבוא לדון בכובד ראש בצרכים הלאומיים של מדינת ישראל בכלל ובצרכים הביטחוניים בפרט, הרי שבטרם נכריע הכרעה ערכית, עלינו לשאול מהי המציאות שאִתה מדינת ישראל מתמודדת.

לפני כשלוש שנים מינה ראש הממשלה ועדה לבחינת תקציב הביטחון. לאחר עבודה של שנה החזירה הוועדה, שנודעה בשם ועדת לוקר, את המלצותיה בנוגע למצב הביטחוני של מדינת ישראל ודרכי הפעולה הנדרשות. אחד מפרקי דו"ח ההמלצות של ועדת לוקר נשא את הכותרת "חילוף הזמן ושינוי הנסיבות – שינוי במציאות האסטרטגית של מדינת ישראל". הנה, אפוא, הכרתם של המומחים בכך שישנו שינוי במציאות האסטרטגית. ממה נובע השינוי לפי הדו"ח?

אנשי הוועדה מתארים כי "בשנים האחרונות אנו עדים להתפרקות הסדר הישן במדינות לאום ערביות". מדובר בלא פחות מהתרחשות נִסית. האויבים שלנו עסוקים במלחמות פנים אכזריות, במרידות ובהפיכות שלטוניות, והמדינות שהוקמו בעל כורחן נופלות זו אחר זו. מסוריה ועד עיראק, מלבנון ועד טורקיה, ועכשיו אפילו באיראן – ועוד יד ה' נטויה.

המציאות היא שהיום אין איום של צבא סדיר על מדינת ישראל. מדובר בנס גדול יותר מהקמת המדינה, שיש לכוון גם עליו כשאומרים הלל ביום העצמאות. כלום יש תקדים היסטורי לכך שמדינות אויב רבות, או מדינות בכלל, בתהליכי התפרקות?

האיום הביטחוני שעדיין נוכח במדינת ישראל הוא הטרור. "לאורך גבולותיה של מדינת ישראל ובמדינות 'המעגל השני' נוצרים אזורים ללא משילות, וארגוני טרור מתבססים בהם", ממשיכים כותבי הדו"ח. "עלייה באיומי הטרור, לצד שינוי וירידה באיומים אחרים, מחייבים בחינה מחודשת של הנחות היסוד המנחות את הדרג המדיני, את צה"ל ואת מערכת הביטחון"; ואני מוסיף – מחייבים בחינה מחודשת של כל אחד ואחד מאתנו.

בעקבות דו"ח לוקר ביקשתי לקבוע פגישה עם המכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל אביב – INSS, כדי ללמוד על הצרכים של מדינת ישראל בהווה. חוקרי המכון אמרו כי הדרך להילחם בטרור אינה הרתעה, כי אם כוח העמידה. את המושג "כוח העמידה" הם הגדירו כ"יכולת לקום מהר ממכה". לדבריהם, כל המחקרים מראים שהדבר שמאפשר ליחיד ולציבור לקום מהר ממכות שהוא חוטף, הוא האמונה.

לכל המחפשים את דרכם להשפיע על ביטחון ישראל ולתרום לו, צריך לספר שהמציאות השתנתה. אין יותר 'חזית מצרית' או 'חזית סורית': החזית היום היא העורף. האויב הערבי מכוון את טיליו ואת שאר חומרי הנפץ שלו אל החזית החדשה, שהיא העורף הישראלי. אך עיקר המלחמה מול העורף היא הניסיון להחליש את רוח העם, שלא יוכל לעמוד כנגד פגיעות הטרור, כנגד השסעים בחברה וכנגד חרמות בינלאומיות.

צוואת השופט

השבוע שמענו בצער על פטירתו של השופט ד"ר אליהו וינוגרד ז"ל. בדו"ח הוועדה בראשותו, שחקרה את מאורעות מלחמת לבנון השנייה, נכתב: "חלק ניכר מההיחלשות של הנורמות והערכים של צה"ל חלחל לתוכו מהחברה הישראלית הרחבה יותר. הבעיות שמצאנו הן כנראה בעיות תרבותיות עמוקות בחברה הישראלית ובצה"ל עצמו".

הדברים נשמעים היום ממש כמו צוואתו האחרונה של השופט וינוגרד: "חלק מהנורמות הלקויות שמצאנו בצה"ל חלחלו אליו מהחברה הישראלית ואולי מהחברה המערבית בכללותה. דבר זה מובן וטבעי בצבא המבוסס על גיוס כללי [...]יש כאן תופעה שיש להתמודד אִתה בדחיפות ובכובד ראש".

אנו עדים להתפרקות הסדר הישן במדינות לאום ערביות. מדובר בלא פחות מהתרחשות נסית. האויבים שלנו עסוקים במלחמות פנים אכזריות, במרידות ובהפיכות שלטוניות, והמדינות שהוקמו בעל כורחן נופלות זו אחר זו. מסוריה ועד עיראק, מלבנון ועד טורקיה, ועכשיו אפילו באיראן – ועוד יד ה' נטויה. המציאות היא שהיום אין איום של צבא סדיר על מדינת ישראל

יש אנשים המתבוננים בתהליכים שמתחוללים בצבא ומנסים לשנות אותם בתיקון פנימי. הטועה לחשוב כי השינוי בצבא יבוא מבפנים, דומה לאדם המתבונן בראי ורואה תמונה לא יפה, ובוחר לתקן את הראי כדי שתשתקף תמונה אחרת. הצבא הוא תמונת ראי של החברה הישראלית; לא את הצבא צריך לתקן, כי אם את החברה הישראלית.

מלחמת התשה רוחנית

הבנת המציאות האסטרטגית החדשה, החזית החדשה והצורך החדש, חייבת להוליד גם דרך פעולה חדשה. דרך שתצמיח חוסן לאומי חזק ואמונה גדולה בעתיד של מדינת ישראל ועם ישראל; בקשר של עמנו אל ארץ ישראל; בריבונו של עולם שמנהיג אותנו ובכך שעוד מצפה לנו עתיד גדול שבשבילו שווה לקום בבוקר. דרך כזו תיתן לנו את הכוח להתמודד עם הבעיות האמתיות שמתדפקות על דלתנו. אם אנו דואגים באמת ובתמים לביטחון מדינת ישראל, הדרך היא להפיח רוח של אמונה, של ניצחון, של חסד ואהבה בכל אזורי מדינת ישראל.

מכיוון שהעורף הפך חזית, והמלחמה הפכה מלחמת התשה רוחנית, הבכורה על הקרביות הועברה לסיירת האמתית: בנות השירות הלאומי. יש עדיין בנות מיושנות שחושבות שאם הן תשבנה בטנקים ותשחקנה ב'כאילו' הן תתרומנה לביטחון ישראל. אבל האמת הפוכה: החזית של היום היא אזרחית, והעשייה הביטחונית הגדולה ביותר היא חיזוק רוח העם.

בנות השירות ממלאות את התפקיד הזה בכישרון רב. הן פועלות ביישובים ובערים, בבתי הספר ובבתי החולים, נקשרות לאנשים, מסייעות בשלל תחומים ומצליחות להעניק מכישרונן הייחודי כדי לתרום למשימה הלאומית של דורנו.

הן נמצאות בכל אתר ואתר, ובלי שאנו מרגישים – הופכות את החברה הישראלית חזקה יותר, ערכית וכלכלית, מוסרית ופיזית. הן היחידות שבשקט-בשקט הבינו את הבעיה הביטחונית האמתית הניצבת לפתחנו, ומשתמשות בכוחות שחנן אותן ה' כדי להעניק לה מזור אמתי.

מדינת ישראל משקיעה רבות כדי שיופיעו על ידה הנסים הגדולים של דורנו: קיבוץ גלויות, קוממיות עם ישראל בארצו, לימוד תורת ארץ ישראל ועוד. אנו שמחים בכך שמדינת ישראל מבינה את הצורך הגדול בשירות הלאומי ומשקיעה בזה תקנים ומשאבים. עם זאת, טוב שהשירות הלאומי נשאר בגדר רשות ויש להיזהר ממיסוד-יתר שלו על ידי המדינה או מנהלת השירות הלאומי, כדי לאפשר את רוח ההתנדבות שמחוללת נפלאות.

יתרה מזאת: אם מדינת ישראל תביט לאויב האמתי בלבן של העיניים, היא גם תפתח את השירות הלאומי לכל בת שתחפוץ בכך, בלי קשר לרמת שמירת המסורת שלה, כדי שנוכל להשתמש בכישרונותיה בעבור המלחמה של ההווה. בנות שיכולות להוסיף חוסן לחברה הישראלית תורמות בלא שום ספק יותר למדינת ישראל מאשר כשהן יושבות בטנק ללא שימוש.

בנות השירות מתקנות את 'הנורמות הלקויות בצה"ל' על ידי חינוך החברה הישראלית. בנות השירות מחזקות את כוח העמידה של העם על ידי הושטת יד של חסד לכל נזקק והרמת אביונים מאשפתות. בנות השירות מפיחות את רוח האמונה – כמו שדורש המכון למחקרי ביטחון לאומי, כמו שציווה השופט וינוגרד, כמו שמצפה מאתנו הקדוש ברוך הוא.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מקשה זהב

  סודות הכימיה של המשכן

להתנער בקהילה

  הרב יוני הולנדר עם...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם