מי מפחד מערבית?

4 aravit
השלב הראשון בשיח בין יהודים לערבים הוא פשוט לדבר, וזאת נוכל לעשות אם נלמד את השפה האחות. נתחיל בערבית מדוברת וקצת קריאה, ומשם הדרך פתוחה לאן שנרצה

חזי כהן

ערבית היא שפת האם שלי. ינקתי ובגרתי אל תוכה. הוריי עלו מעיראק בשנות ה-50, ובשכונה שבה גדלתי באור יהודה דיברו ערבית ועברית מהולות זו בזו. אמא הקשיבה בטייפ לשיריו של עבד אל ווהאב ופריד אל-אטרש ואבא ראה ערוץ ירדן רוב הזמן וכמובן 'אחבאר' שזה חדשות. כשלמדתי בישיבת נחלים דיברתי בטלפון הציבורי בערבית בכוונה כדי להראות שאני בא ממקום אחר.

אבל התמונה הייתה מורכבת. שנאנו את המחבלים הערבים, בערבית כמובן, והיינו ציונים-דתיים בערבית. זכרנו גם את הפַרְהוּד – הפרעות בבגדד – בערבית, וחששנו מפני הערבית שייצגה אם ומולדת שההורים זכרו בערגה (בפרט את הפרת והחידקל) אך גם אם שדחקה את בניה החוצה בגסות.

ישאל אותו חבר כנסת ערבי מה הוא ובני ערב יכולים לעשות כדי למתן את המתח וכדי לשבור את הזיקה בין ערבית ועוינות ואיום. ובמקביל נשאל אנו, אל-יהוד, את עצמנו מה נוכל לעשות כדי להקהות את המתח.

ובינתיים, המציאות מורכבת עוד יותר. אנו עומדים מול הלטים בערבית והם מעוררים חשש ואולי אפילו אימה. והשיח הרגיל מתחיל לפעול. ח"כ עיסאווי פריג' צווח מיד שהמדובר בגזענות. ובאמת יש קצת שנאה וקצת התנשאות וזלזול בשפה היפה הזו שאהבתי מגיל ינקות והתאהבתי בה כשלמדתיה באוניברסיטה במסגרת לימודי מזרחנות.

אולם זה כל הסיפור? שוב היהוד אשמים? ומה עם בני דודנו? האם העובדה שהערבית היא שפתם של כל אויבינו היא דבר של מה בכך? האם חילול שם הא-ל בזעקת "אללה הוא אכבר" בעת פיגוע אינה גורמת לאדם הנורמלי לחשוש כשמדברים סביבו ערבית? נדמה, כי הסיפור היום מעורר חששות ופחדים שיש לשים אותם על השולחן, להסכים לקבל אותם. ישאל אותו חבר כנסת ערבי מה הוא ובני ערב יכולים לעשות כדי למתן את המתח וכדי לשבור את הזיקה בין ערבית ועוינות ואיום. ובמקביל נשאל אנו, אל-יהוד, את עצמנו מה נוכל לעשות כדי להקהות את המתח.

דבר ראשון עלינו ללמוד ערבית, אולי מדוברת, ואולי ללמוד לקרוא מעט, רק כדי להצליח לקרוא שלט הכולל כמה מילים באותיות קידוש לבנה ולהבין שהשלט אינו מאיים כל כך.

במקום להאשים, בואו נכיר בחששות ונבקש להתמודד אִתם. כל בני שפה ישאלו עצמם מהי האחריות שלהם למצב, ומה הם יכולים לעשות כדי לתקנו. אני מתפלל שיבואו ימים שבהם העברבית (זו לא שגיאת כתיב) יהיו אוהבות זו לזה.

ד"ר חזי כהן מלמד בישיבת מעלה גלבוע ושותף בפרויקט מונטיפיורי

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לא כל האמצעים כשרים

  סאגת עצורי דומה לא...

כתב סתרים

  ה'אלף-בית' העתיק בעולם הוא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם