שמאל ימין שמאל

3 adam

ובו יסופר איך קפצתי לומר שלום לחברים מצד שמאל בהפגנה הגדולה במוצ"ש האחרון, איך אהבת העם כמעט סנוורה את עיניי, ואיך גיליתי שלעומת שאר חברי הימין אני נחשב "ימין מוסרי"

אדם פז

מוצאי שבת קודש. הבדלה, שטיפת כלים חפוזה, והופ לדרכים. נשלחתי במשימה מיוחדת אלי הפגנת השמאל (הלאומי! ככה בהפגנה ביקשו להדגיש), והרגשתי שאני הולך לאחר בגדול. מי בכלל מארגן הפגנה לאומית במוצאי שבת? איך הלאום כולו יכול להגיע? שמעתי כבר את שאון הפקקים על נתיבי איילון – אך את פניי קידמה שתיקת הכבישים. ברדיו מדברים על אלפים. אני סקרן כל כך למצוא את אותם אלפים.
כבר בדרך השלום בואכה דיזנגוף התחיל עומס תנועה ססגוני. אנשים הולכים ברחובות עם שלטים, רכבים מצפצפים בחזרה כשאלו חולפים לידם (צפירות דו-משמעיות, אם תשאלו אותי). 
אני מחנה את הרכב ברחוב קפלן ומצטרף לזרימה הטבעית של האנשים. שדרות רוטשילד נשמעות מרחוק שוקקות חיים, כיכר הבימה עושה הרבה רעש. אני נכנס למקום ואכן רואה כינוס מכובד של חברים וחברות, שרים ביחד לצלילי האישה עם המגאפון על הבמה, שלא זיהיתי לצערי בתור אחד ששייך לברנז'ה השנייה (מקווה שהיא לא נעלבת).

בסיקורי החדשות אקרא כשאחזור הביתה שנכחו במקום אלפים של אנשים. ייתכן שזה נכון אם מחשבים לפי תחלופה סטטיסטית של אנשים כל שעה, מצרפים עוברים ושבים ורכבים מצפצפים, מכלילים בפנים את כל מי שאמר שיבוא ולא בא, ומוסיפים את הכולל. אפשר גם ללמד זכות ולומר שמיעוט רבים שניים, ואלפים הכוונה כמעט אלפיים, או שהגעתי מאוחר מדי (כבר כמעט תשע). אבל צחוק בצד – גם אלפיים איש שיצאו לרחוב במקום לראות סרט בבית, ושצועקים שמשהו מפריע להם – בהחלט שווים את ההתייחסות.

בין השלטים המקוריים – "מוות לציונות" הספק אנטי-ציוני ספק מחאתי, "הון שלטון הון שלטון הון שלטון" הבייבי ביאליק, ו"חייבים להחליף" על תמונת תינוק עם פרצוף של ביבי. הנואמים על הבמה מדברים זה אחר זה על הנתק שיש בין הממשלה לעם, על כך שהעם חייב להתאחד, על כך שאין ימין ושמאל יותר במלחמה הזאת נגד השחיתות. האמת – מרגש. לא ידעתי לאן כל זה הולך ואהבתי להישאר נאיבי. אני והעם שלי צועקים עד לב השמים.

(ראיתי את האיש והגליוטינה רק מאוחר יותר, או את הקריאות למען פלסטין או שחרורה של המחבלת עהד תמימי. בשלב הזה לגמרי הסכמתי בלי להבין כלום. בשם הרומנטיקה.) ניגשתי לאדם מבוגר. עניין אותי מאד לשמוע מדוע הוא הגיע עד לכאן בשעת לילה, ומה הדרישה שלו בעצם. "תשמע, ביבי מפחד ממהפכות", אמר. "רק אם אנחנו ביחד זה יזיז משהו. אני אומר לך, הוא לא סופר את העם שלו, הוא רואה את עצמו כמו מלך. הבן אדם נמצא תחת כל כך הרבה חקירות, לקח שוחד, העביר כספים... אתה לא שומע חדשות?"

בחדשות אמרו שהחקירה לא הסתיימה עדיין.

"אל תהיה תמים. כל פעם יש תיק חדש שנפתח והתיק הקודם עוד לא נסגר... דווקא העובדה שהתיקים לא נסגרו היא ההוכחה לבעייתיות".

לצדנו שלוש בחורות שנראות זועמות, מנופפות בשלט גדול שהכינו ועיניהן בוהות ומתרגשות למשמע דברי התוכחה של הנביאה עם המגאפון. אני ניגש גם אליהן.

היי, מעניין אותי לדעת אם לדעתכן ההפגנה הזאת בכלל תשנה משהו.

אחת מסתכלת על הכיפה שלראשי. "אתה כתב או מפגין?"

תלוי אם אני אקבל תשובה שונה.

"ממש לא", עונה חברתה, "זה בכלל לא משנה. מה שיש לנו לומר אנחנו אומרות בפרצוף. הממשלה שלך מושחתת והגיע הזמן של העם להתעורר. אנחנו לא מאמינות לשקרים שלהם על דמוקרטיה, על שוק חופשי, על חופש הביטוי. אנחנו כאן כל שבוע לעשות מהומות, בסוף המהומות יעשו גם מהפכה".

חברה שלישית מצטרפת: "אנחנו סטודנטיות שמשקיעות במאבק הזה הרבה מאוד זמן שאין לנו. יש לנו חברות וחברים שנעצרו בעימותים מול שוטרים. ברור לך שזאת שחיתות!"

אבל למה מהפכה ולא בחירות?

"אנחנו דורשות מהפכה שתוביל לבחירות", היא עונה בבוטות שמתאימה למהפכה הצרפתית. "גם הימין היום מתפכח, זה בכלל לא מאבק של ימין ושמאל כמו שזה מאבק על צדק".

חבר אחר שעמד לצדנו ואיכשהו הצליח לשמוע את השיחה דרך הצעקות ברקע, הוסיף – "תשמע, אני חי כאן כבר ארבע שנים, מאה מטר מרוטשילד, וראיתי הפגנות, ואני מודיע לך שיש כאן כמעט מאה אלף איש... יש זרימה של אנשים כבר משש, מצפון לדרום, שמגיעים להביע הזדהות ונוטשים אחרי חצי שעה. זה מחזה מרגש לכל אזרח שאוהב את המקום הזה".

בדרך לרכב שאלתי את עצמי אם מה שראיתי הוא אותנטי, העם התאחד נגד השחיתות – או ששנאת/קנאת נתניהו העבירה כמה אנשים על דעתם. אני בהחלט חוזר מההפגנה מבין יותר את הצד השני. הסתכלתי לו בעיניים והבנתי שהוא כואב. אחר כך הגיע מר גיליוטינה, אנשים לבושי כאפיות שהרימו נס לשחרור פלסטין הכבושה, והיה קל להבין שהם לא באו למחות על השחיתות. אני לא בטוח שהאנרכיסטים הללו באו להחליף שלטון: הם באו להפיל שלטון

בינתיים הספקתי לחדד את אוזניי ולקלוט את דבריו של אבי ארזי, יו"ר סניף מרצ בראשל"צ, שהכריז: "נתניהו הביא אותנו לחיות בתוך זוהמה מוסרית! זו החובה שלנו להדליק את השטח. מה שהיה הוא שיהיה - לפני 3,000 שנה יצאנו ממצרים, גם משלטון נתניהו נצא! תביאו את כולם למאבק!... קראתי לחבריי מהמגזר הערבי – צאו לרחובות. הגיע הזמן להתאחד כולנו ולעצור את תרבות השקר!" ההמון הריע.

פעיל השמאל החברתי אייבי בנימין הגדיל לעשות וטען בעצרת - "לפני ארבעה שבועות אמרתי לכם שיש לנו תמונת ניצחון. היום אני אומר לכם את זה שוב. הניצחון השבוע הרבה יותר גדול, כי הימין המוסרי הבין שהוא חייב להילחם בשחיתות".

"הימין המוסרי" הוא בהחלט כינוי חדש, שעניין אותי מאוד לדעת מי משתייך אליו. האם מדובר ביעלון והנדל ואנשיהם? מפלגת ימין מוסרי ששוללת את מוסריותן של שאר מפלגות הימין? נחמה אחת בידי, מר אייבי הורה לפחות שאפשר למצוא מוסר בימין.

בדרך לרכב שאלתי את עצמי אם מה שראיתי הוא אותנטי, העם התאחד נגד השחיתות – או ששנאת/קנאת נתניהו העבירה כמה אנשים על דעתם. אני בהחלט חוזר מההפגנה מבין יותר את הצד השני. הסתכלתי לו בעיניים והבנתי שהוא כואב. אנשים מבוגרים, סטודנטים, אימהות. גם אם מדובר כאן בהפגנה ממומנת או באינטרסנטים שמושכים בחוטים – רבים וטובים מבני עמנו מבקשים מענה מהממשלה, מבקשים טוהר מידות וטוהר כפיים. אבל - אהבת עמנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיו, זוכרים? אז כל זמן שלא ברור לי אם ההתארגנות תמימה או אכן נרתמה לצרכים פוליטיים, אני מעדיף לאהוב מרחוק.

אחר כך הגיע מר גיליוטינה, אנשים לבושי כאפיות שהרימו נס לשחרור פלסטין הכבושה, ועוד כל מיני שלטים שהיה קל מאוד להבין שהם לא באו למחות על השחיתות. אז התחלתי לחשוב שאולי עדיף כבר ראש ממשלה שמעל בכספים מאשר לתת רוח גבית לכל המבולבלים האלה. והרי מה יקרה אם אותם אנרכיסטים יחליפו את השלטון? כל האפשרויות פתוחות. בעצם, אני לא בטוח שהם באו להחליף שלטון: הם באו להפיל שלטון.

בסוף הערב אני חולף על פני רוטשילד שמתחילה מעט לשחרר את נתיביה - ואז בצעד אירוני שכזה, מגלה שאני כבר כמה דקות סתם נוסע במעגל אחרי שיירה של רכבים. המכוניות שלפניי כאילו לא החליטו אם לפנות ימינה או שמאלה; אבל במקרה הזה זה בכלל לא רלוונטי, אף אחד מסביב לא באמת יודע איך אפשר לצאת מכאן בחזרה הביתה.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משל המערה

  הטור של אבינועם הרש...

על נבואות ורעידות אדמה

  מאמר מאת הרב יואל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם