רק שהאהבה לא תסמא אותנו

maarechet

 

 

האתר הולך להיות מתורגם לסינית כי השוק הסיני מעניין את איתן ויוסף נדלק ופתאום נהיה עניין בישיבת המערכת הזו
רק שהאהבה לא תסמא את עינינו


מאמר מערכת


בכל שבוע, ממש בכל שבוע, כבר חודשים ארוכים, אתה מוצא את עצמך נושך שפתיים. רוצחים כאן אנשים והתגובה כל הזמן חייבת להיות מידתית ושקולה. הבטן והראש זועקים מדי פעם ביחד שלא עושים את מה שמתבקש כדי לעצור את זה. ואז אתה מזכיר לעצמך שעם כל הכבוד לרעיונות הפשוטים והעממיים שצריך פשוט להכות במי שמכה בנו כמו שעושים בכל מקום בעולם, בסוף יש כאן אנשים רציניים שם למעלה ואם הם לא מצרים את צעדיהן של האוכלוסיות העוינות, וממשיכים לתת להן לעבור ולהתפרנס כבשגרה, זה כנראה כי באמת אין בררה אחרת. לא יכול להיות שהם עד כדי כך התעוורו ממוסריות מטופשת של מערכת המשפט. וחוץ מזה, יש מדינה לנהל ואנחנו נמצאים על ההגה של המדינה וברוך ה' שאפשר לעשות רפורמות בחינוך. כי מישהו באמת יכול להגיד שחינוך זה לא חשוב?
ואז עוצרים כאן יהודים כאילו הם אחרוני הטרוריסטים למעצרים מנהליים, וזה הכי לגיטימי בכלל לא לתת להם עו"ד כבר חצי שנה. ולא להסביר לאף אחד, גם לא להם, למה הם עצורים. ולעזאזל זה ממש לא נשמע הגיוני. מה עם דיבורים על זכויות אדם? לא של שמאלנים, סתם זכויות בסיסיות לבדוק במה האדם הזה אשם ומול אילו אמות מידה וצדק הוא נחשב פושע. זה גם לא ממש מסתדר עם האינטואיציה הבסיסית כשרואים את הפרצופים האלה, שעם כל המראה המתריס של הפאות המעצבנות שלו, הוא לא בדיוק נראה כמו האויב של המדינה. רגע, אבל יש כאן מדינה לנהל. וברוך ה' וסוף סוף יש רפורמות חשובות באמת במשרד המשפטים ויש לנו גם יועץ משפטי שאומרים שהוא קצת פחות גרוע מקודמיו.
אבל אז אתה שומע שמענים נערים כדי לפתור רצח של ערבים וזה ממש לא נשמע הגיוני וגם הלב מעדיף לחשוב שהעו"ד שלהם לא ממש אמין ובטח גם מגזים. ובכל זאת אתה לאט לאט מבין שכנראה כולם מודים שבחדר החקירות שם קרו דברים לא ממש הגיוניים ושגרתיים. והילדים האלה זועקים וזועקים וכבר מזמן אף אחד לא שומע אותם. חלקם יצא החוצה בלי שמץ כתב אישום ומנסה להשתקם ממה שעבר שם. אבל הי, כולם מסבירים שככה זה בחדרי השב"כ אז כנראה שזה בסדר.
ואז אתה נזכר שבירושלים עיר הקודש, זו שבן גוריון הכריז למרות התנגדות עולמית עצומה שהיא בירת ישראל לנצח נצחים, מקפיאים בנייה ותכנונים כבר כמה שנים טובות. כי תשמעו, הסיפור עם האמריקאים כנראה הרבה יותר מורכב מכפי שנראה לנו האזרחים הקטנים. ובנייה ביו"ש? נו, זה כבר באמת נשמע לא קשור. אפילו לימנים. הרי יש כרגע טרור לטפל בו ופצצה איראנית. אז מה זה קשור עכשיו? וגם חוץ מזה, ברוך ה' יש שינויים חשובים במשרד החקלאות שסוף סוף קורים במדינה שאולי תחזור קצת לחקלאות. וככה גם נשמור על קרקעות שהבדווים יפסיקו לגזול.
ועוד אמא נרצחת וזה ממש מזעזע, ואמנם אין מי שיגיד היום שאלו קרבנות השלום, אבל אנחנו כן מבינים בפנים שזה קרבן לגיטימי במצבנו הלא פשוט היום. לא, לא שאנחנו מקבלים את זה. אנחנו גם נמצא את הרוצח, אבל בסוף זה חלק מהסיפור וקשה מאוד להביא את ההנהגה הפלשתינית לשלוט בפיגועי דקירה ספורדיים. וחוץ מזה, יש מדינה לנהל. כי אנחנו סוף סוף על ההגה ואפשר גם לדבר על זה שצריך לשנות קונספציה בחשיבה הביטחונית ואנשים ייקחו את זה בתשומת לב הרבה יותר גדולה מאשר אם היינו יושבים באופוזיציה.
ופתאום משום מקום, תוך שבועיים בערך, מחליטים להוציא את מדור תודעה יהודית מידיה של הרבנות בצבא, וזה נשמע מטורף כי אתה מבין שהיחידים בצבא שמדברים על ניצחון ועל גבורה ועל יהדות זה הם, ובחיל החינוך אתה זוכר שמערכי השיעור עסקו בלחשוב על האויב ועל טוהר הנשק ועל כמה צריך להיזהר שלא להרוג חפים מפשע בזמן מלחמה. והרי גם אתה במילואים ואפילו שם אתה רואה בעיניים איך לוחמים ומפקדים היום פשוט חושבים הרבה יותר מפעמיים בכל מה שהם עושים בזמן לחימה. בזמן אמת. אבל אז אתה חייב לנשום עמוק שהרי אי אפשר לעצור את הכול רק מפני שהרמטכ"ל רוצה לעשות סדר שבסך הכול בעיניו נשמע הגיוני, כי חייבת להיות הפרדה וחיל חינוך יעביר תכנים של חינוך, והרבנות - היא בסוף צריכה עם כל הכבוד הגדול לא להתערב במקומות שלא בטוח קשורים אליה. אבל אולי זה באמת יפגע בחוסנו של הצבא ושוב חלילה נגלה את זה מאוחר מדי במערכה הבאה, ממש כמו שקרה לנו במלחמת לבנון השנייה? מפחיד! מפחיד, אבל די כבר עם הפחדים. הם לא יכולים לנהל אותנו כל הזמן, יש מדינה לנהל כרגע וצריך להעביר את חוק ההתיישבות שהוא חוק חשוב שסוף סוף גם נתניהו מסכים אתו. ואין שמאלנים בממשלה שיפריעו.


ואז פתאום ביום שישי אחד אתה מגלה שבלי שום הצדקה חוקית, שר הביטחון מורה לרוכשי בתים יהודיים בחברון להתפנות מביתם שנרכש כחוק. אבל איך הוא יכול לעשות דברים נגד החוק? זה לא אמור להפתיע אותנו דווקא עכשיו, הרי חברון היא מחוץ לישראל החוקית, והריבון בה על פי החוק הוא הצבא שתחת שר הביטחון. וכאן יש כללים אחרים, שהכול עושים לפי רצון שר הביטחון. וזה מקומם כי זה פשוט לא הגיוני ששוב בממשלת ימין נלחמים ככה במתיישבים. אבל אין בררה, כי יש מדינה לנהל וגם חייבים לשמור כאן על הסדר וזה גם לא מעניין מאוד את הציבור הרחב. כי כולם כבר שבויים בשקרים שמכרו להם. והם רק מקבלים אישור, הפעם מאנשי הימין, שאנשי חברון הם פולשים וחומסי פלשתינים. אבל זה לא נכון, הרי הכול כחוק. ואתה יודע שהם אנשים טובים ומוסריים שאף על פי שהם בהחלט רוצים את חברון, הם מכבדים את הערבים שמולם ובטח את רכושם הפרטי. הם לא מהזן הזה שמבחינתו למען המטרות השמאלניות שלו ישלח ערבים להורג, הם באמת באמת אנשים טובים. טובים כאלה, עם כוונות טובות, מעשים טובים, אידיאלים, מסירות נפש, חמלה, אהבת אדם, אהבת הארץ, המדינה. כן, הכול נכון, אבל אנחנו בממשלה ולא ממש יכולים להתנהל נגד השקרים האלה עד הסוף. אנחנו יודעים שהכול היה כחוק אבל בשביל שני בתים אתה לא יכול להפריע למדינה שלמה להמשיך להתנהל.


והדמעות יורדות על ראשית צמיחת גאולתנו.


ואז בא ילד אחד, צעיר קצת, חמוד פנים, אבל חצוף, חתיכת טרבל מייקר, ואומר די. הוא מביך את כל הסיעה שלו שהוא היחיד שמחליט לעשות משהו כל כך בסיסי ומתבקש – להשתמש בכוח שנתן לו הבוחר ולהפעיל לחץ כדי לעצור את מה שקורה כאן.
אבל אז מגיעים שוב החששות של החברים בסיעה. צריך לנהל כאן מדינה, זוכרים? ואנחנו נפיל ממשלה כזו שסוף סוף אין בה שמאלנים? שמאלנים, כן כן, אלה שרוצים מדינה פלשתינית, שנגד ההתיישבות. שמאלנים – אלו האנשים האלה שלא יודעים להילחם באויב ובטרור ביד קשה ובמקום זאת מחפשים לעשות הסכמים ולהתמגן. שרוצים לפנות את המתנחלים מחברון. אז עד שאין בממשלה שלנו שמאלנים, אנחנו נהיה אלה שנפיל אותה?
אז החבר שלנו לסיעה, החמוד והצעיר, מר סמוטריץ', אנחנו ממש מעריכים אותך על השרירים אבל יש כאן מדינה לנהל. אז בוא נספר לכולם שהגענו להישג ושיש ועדת שרים לענייני התיישבות וזה כבר לא לגמרי שר הביטחון. מה עם הבתים? בסדר, הם בינתיים יפונו כי אין בררה, אתה יודע. אי אפשר מול ראש הממשלה, הוא כול יכול ואין לו אלטרנטיבה. אז בוא תרגיש נחמד ואל תצביע היום, אבל זהו, גיבינו אותך באמצע השבוע כדי שכולנו נצא בסדר מול הבוחרים שלנו שאוכלים הכול, ואתה ביום רביעי תוריד את הראש ותחזור למלאכת ניהול המדינה. אנחנו על ההגה, אל תשכח.


***


עולם קטן יורד לדפוס כבר ביום שלישי אבל לא מאוד מסובך להעריך שביום רביעי החברים בסיעת הבית היהודי לא יאפשרו לח"כ סמוטריץ' להיות זה שעשה לממשלת נתניהו את חריקת הבלמים הכל כך מתבקשת שהם מזמן היו צריכים לעשות. וזאת אפילו בלי להפיל את הממשלה, כי לנתניהו בסיטואציה הפוליטית הזו אין ממש בררה.
אבל הצומת הבא ממש בפתח. הצמתים האלה הרי מגיעים בקצב מסחרר, של מגדל קלפים שקורס. האם בצומת הבא תצליחו להציל את הכבוד האבוד של המילה שלכם? שלא לדבר על להציל את המדינה מהבלבול הנורא הזה שהיא שבויה בתוכו.
כבר לא ברור כמה זה משנה לכם, אבל לפחות תדעו נבחרי ציבור, אם מישהו מכם אולי בכל זאת יחליט להיות אמיץ ולעשות את מה שהוא מאמין בו, תדעו שכשתהיו שם, יש לכם גב מהאנשים הקטנים כאן שמחפשים שיפסיקו לנהל אותם, וממש משוועים למישהו שינהיג אותם.

תמונה: יח"צ

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם