להיות גיבור על

m 5 moyal

אמיר מויאל

פגשתי בחיי כמה 'גיבורי על'.

המפקד שלי בטירונות, למשל, היה גיבור על. או בתואר המלא שלו - גיבור על חלשים.

אני מאמין שעד יומי האחרון אזכור את הפעם ההיא שבה הוא העיר אותנו לפנות בוקר בהפתעה ונתן לנו זמן קצר מכדי להתארגן, רק כדי לשטוף אותנו במשך דקות ארוכות על כמה אנחנו מחלקה ביזיונית.

אבל הוא לא היה גיבור העל היחיד באותה סיטואציה.

אחרי חמש דקות שבהן המפקד כתש את המסדר המרושל שעמד בח' (אני מדגיש שהיינו מחלקת בני"ש, וזה היה חוסר התחשבות להעמיד אותנו בחטא) הבחנו בתזוזה של פתח האוהל שבו ישנו עד לפני 10 דקות. בתחילה חשבנו שזו הרוח, אבל בתוך כמה רגעים מתוך האוהל יצא טוביה. עולה חדש משוודיה, בן 26.

המדים של טוביה לא היו מרושלים כמו שלנו, מהסיבה הפשוטה שטוביה לא לבש מדים. למעשה, הוא לא לבש חולצה בכלל. לגופו הייתה רק מגבת מהודקת שהייתה כרוכה סביב מותניו ופנים מחויכות. המפקד הסתכל עליו בתדהמה וטוביה באדישות אמר במבטא כבד "בוקר טוב המפקד" והחל לצעוד לכיוון המקלחות כאילו הוא לא באמצע טירונות. כאילו אין 30 חיילים נזופים שמסתכלים בהלם על הסיטואציה. כאילו אין שלושה מפקדים קשוחים שיכולים לגרום לו לסגור את כל השבתות של הטירונות בבסיס. גיבור על, כבר אמרנו?

והאמת היא שכולנו היינו גיבורי על באותה סיטואציה.

מכיוון שבתגובה לברכת ה"בוקר טוב" המחויכת של טוביה, יחד עם ההליכה הטבעית למקלחות לתדהמתם של המפקדים, היינו אמורים לשחרר צחוק מופרע ובלתי ניתן לעצירה. אני זוכר היטב את המאבק הפנימי שהיה לי עם כל שריר בפּנים ובבטן. שיוויתי שבת בבית לנגדי תמיד ואיכשהו עצרתי.

ולמה אני מספר לכם את זה?

כי במשך שנים טרחו הקומיקסאים ובמאֵי הסרטים להגדיר לנו שגיבור על הוא מישהו בעל גלימה (בלי ציצית!) עם כוח על טבעי כמו מהירות גבוהה (פלאש), חוסן בלתי רגיל (סופרמן) או היכולת להיות ממש עשיר (באטמן) וכמובן - להילחם ברשעים.

אם אתה אוחז בשני התנאים מעלה, ברכותיי - אתה גיבור על.

אבל לא כן אצלנו.

במסכת אבות נתנו הגדרה מדויקת לגיבור:

"איזהו גיבור? הכובש את יצרו".

במילה גיבור מסתתר השורש שלה. להתגבר. לשלוט בדחפים שלך ולמשול בהם, ולא להפך.

המפקד הסתכל עליו בתדהמה וטוביה באדישות אמר במבטא כבד "בוקר טוב המפקד" והחל לצעוד לכיוון המקלחות כאילו הוא לא באמצע טירונות. כאילו אין 30 חיילים נזופים שמסתכלים בהלם על הסיטואציה. כאילו אין שלושה מפקדים קשוחים שיכולים לגרום לו לסגור את כל השבתות של הטירונות בבסיס. גיבור על, כבר אמרנו?

שמעתי פעם דרשה מחכימה מאוד מהרב דוב אורון שהקשה על המימרה "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". לכאורה, אדם שמקיים מצוות הוא הרבה יותר מוגבל מכל אדם אחר - הרי אסור לו לאכול מאכלים מסוימים, אסור לו לגעת בדברים אחרים, אסור לו להסתכל וכו', אז איך דווקא הוא נחשב "בן חורין"?

בואו נצא רגע מעולם המצוות ונלך לעולם מוכר יותר גם לאדם שאיננו דתי - דיאטה. אדם שמקפיד על בריאותו ונמנע ממאכלים מטוגנים, רוויי סוכר, מלאי שומן וכדומה. תחשבו רגע על החולשה שלכם. פיצה, שוקולד, בורקס, נחשי גומי, מילקשייק (שלי, אגב, זה כל הרשימה ועוד). אם יגישו לכם את אחד המאכלים הללו, מה הסיכוי שלכם לסרב? גם אם אתם יודעים שזה לא בריא לכם. קשה מאוד, נכון?

אז האם אדם שמסוגל לסרב לחולשות שלו הוא יותר חופשי מכם, או יותר מוגבל מכם? מי כאן האסיר האמתי? מי שנכנע לתאווה שלו למאכלים הללו, או מי ששולט בתאווה שלו ומצליח להגביל את עצמו?

התורה מכירה את נפש האדם ואת הדחפים והיצרים שלו. תאוות האכילה, תאוות הבצע, תאוות המין ועוד. באמצעות המצוות והאיסורים התורה עוזרת לנו לשלוט בתאוות הללו במקום שהן ישלטו בנו. מותר לאכול, אבל לא הכול ולא כל הזמן. מותר ורצוי לעבוד, אבל צריך גם לנוח יום בשבוע וכו'.

איזהו גיבור?

כולנו גיבורים. בכל פעם שאנחנו מצליחים להתגבר על היצר שלנו, על הדחפים שמובְנים בנו כבני אנוש. לא צריך לירות קורי עכביש או לעוף בשמים כדי להיות גיבור על. מספיק לנצח את הדחף שלנו לרכל, לנקום, לחמוד וכן הלאה.

ורק כדי לסיים את הסיפור, המפקדים ייחסו את המהלך של טוביה לחוצניקיותו, והוא יצא נקי. גם מהסיטואציה וגם מהמקלחת. אבל אל תנסו את זה בעצמכם.

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

איךלהיותגיבורעל?

אמירמויאל

פגשתי בחיי כמה 'גיבורי על'.

המפקד שלי בטירונות, למשל, היה גיבור על. או בתואר המלא שלו - גיבור על חלשים.

אני מאמין שעד יומי האחרון אזכור את הפעם ההיא שבה הוא העיר אותנו לפנות בוקר בהפתעה ונתן לנו זמן קצר מכדי להתארגן, רק כדי לשטוף אותנו במשך דקות ארוכות על כמה אנחנו מחלקה ביזיונית.

אבל הוא לא היה גיבור העל היחיד באותה סיטואציה.

אחרי חמש דקות שבהן המפקד כתש את המסדר המרושל שעמד בח' (אני מדגיש שהיינו מחלקת בני"ש, וזה היה חוסר התחשבות להעמיד אותנו בחטא) הבחנו בתזוזה של פתח האוהל שבו ישנו עד לפני 10 דקות. בתחילה חשבנו שזו הרוח, אבל בתוך כמה רגעים מתוך האוהל יצא טוביה. עולה חדש משוודיה, בן 26.

המדים של טוביה לא היו מרושלים כמו שלנו, מהסיבה הפשוטה שטוביה לא לבש מדים. למעשה, הוא לא לבש חולצה בכלל. לגופו הייתה רק מגבת מהודקת שהייתה כרוכה סביב מותניו ופנים מחויכות. המפקד הסתכל עליו בתדהמה וטוביה באדישות אמר במבטא כבד "בוקר טוב המפקד" והחל לצעוד לכיוון המקלחות כאילו הוא לא באמצע טירונות. כאילו אין 30 חיילים נזופים שמסתכלים בהלם על הסיטואציה. כאילו אין שלושה מפקדים קשוחים שיכולים לגרום לו לסגור את כל השבתות של הטירונות בבסיס. גיבור על, כבר אמרנו?

והאמת היא שכולנו היינו גיבורי על באותה סיטואציה.

מכיוון שבתגובה לברכת ה"בוקר טוב" המחויכת של טוביה, יחד עם ההליכה הטבעית למקלחות לתדהמתם של המפקדים, היינו אמורים לשחרר צחוק מופרע ובלתי ניתן לעצירה. אני זוכר היטב את המאבק הפנימי שהיה לי עם כל שריר בפּנים ובבטן. שיוויתי שבת בבית לנגדי תמיד ואיכשהו עצרתי.

ולמה אני מספר לכם את זה?

כי במשך שנים טרחו הקומיקסאים ובמאֵי הסרטים להגדיר לנו שגיבור על הוא מישהו בעל גלימה (בלי ציצית!) עם כוח על טבעי כמו מהירות גבוהה (פלאש), חוסן בלתי רגיל (סופרמן) או היכולת להיות ממש עשיר (באטמן) וכמובן - להילחם ברשעים.

אם אתה אוחז בשני התנאים מעלה, ברכותיי - אתה גיבור על.

אבל לא כן אצלנו.

במסכת אבות נתנו הגדרה מדויקת לגיבור:

"איזהו גיבור? הכובש את יצרו".

במילה גיבור מסתתר השורש שלה. להתגבר. לשלוט בדחפים שלך ולמשול בהם, ולא להפך.

שמעתי פעם דרשה מחכימה מאוד מהרב דוב אורון שהקשה על המימרה "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". לכאורה, אדם שמקיים מצוות הוא הרבה יותר מוגבל מכל אדם אחר - הרי אסור לו לאכול מאכלים מסוימים, אסור לו לגעת בדברים אחרים, אסור לו להסתכל וכו', אז איך דווקא הוא נחשב "בן חורין"?

בואו נצא רגע מעולם המצוות ונלך לעולם מוכר יותר גם לאדם שאיננו דתי - דיאטה. אדם שמקפיד על בריאותו ונמנע ממאכלים מטוגנים, רוויי סוכר, מלאי שומן וכדומה. תחשבו רגע על החולשה שלכם. פיצה, שוקולד, בורקס, נחשי גומי, מילקשייק (שלי, אגב, זה כל הרשימה ועוד). אם יגישו לכם את אחד המאכלים הללו, מה הסיכוי שלכם לסרב? גם אם אתם יודעים שזה לא בריא לכם. קשה מאוד, נכון?

אז האם אדם שמסוגל לסרב לחולשות שלו הוא יותר חופשי מכם, או יותר מוגבל מכם? מי כאן האסיר האמתי? מי שנכנע לתאווה שלו למאכלים הללו, או מי ששולט בתאווה שלו ומצליח להגביל את עצמו?

התורה מכירה את נפש האדם ואת הדחפים והיצרים שלו. תאוות האכילה, תאוות הבצע, תאוות המין ועוד. באמצעות המצוות והאיסורים התורה עוזרת לנו לשלוט בתאוות הללו במקום שהן ישלטו בנו. מותר לאכול, אבל לא הכול ולא כל הזמן. מותר ורצוי לעבוד, אבל צריך גם לנוח יום בשבוע וכו'.

איזהו גיבור?

כולנו גיבורים. בכל פעם שאנחנו מצליחים להתגבר על היצר שלנו, על הדחפים שמובְנים בנו כבני אנוש. לא צריך לירות קורי עכביש או לעוף בשמים כדי להיות גיבור על. מספיק לנצח את הדחף שלנו לרכל, לנקום, לחמוד וכן הלאה.

ורק כדי לסיים את הסיפור, המפקדים ייחסו את המהלך של טוביה לחוצניקיותו, והוא יצא נקי. גם מהסיטואציה וגם מהמקלחת. אבל אל תנסו את זה בעצמכם.

 

ליד:

המפקד הסתכל עליו בתדהמה וטוביה באדישות אמר במבטא כבד "בוקר טוב המפקד" והחל לצעוד לכיוון המקלחות כאילו הוא לא באמצע טירונות. כאילו אין 30 חיילים נזופים שמסתכלים בהלם על הסיטואציה. כאילו אין שלושה מפקדים קשוחים שיכולים לגרום לו לסגור את כל השבתות של הטירונות בבסיס. גיבור על, כבר אמרנו?

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם