הרב קוק והכשרות

6 tguvot kashrut

 

 
כך התמודד הרב קוק עם חלופות הכשרות שהוצעו בתקופתו
 

הרב יצחק דביר, מרבני 'כושרות'

בגיליון הקודם הוצגה שיטה המצדדת במעבר מכשרות מרכזית אחת של הרבנות הראשית לכשרות של קהילות. כמי שמכירים לעומק את עולם הכשרות בארץ ובחו"ל אנו מרגישים חובה להגיב.

ניהולה הממלכתי של מערכת הכשרות ושאר התחומים התורניים, יוצקת תוכן וממד עמוק למדינת ישראל המשמשת כביתו של העם היהודי לדורותיו, ולא רק כמקלט שבו על כל פרט לדאוג לצורכי היהדות בעצמו.

הרב קוק עצמו נאלץ להתמודד עם ניסיונות להפר את הבלעדיות לנתינת הכשרות שהוקנתה לרבנות. עדות ראשונה לכך אנו מוצאים בתחילת דרכו הרבנית בארץ. בשנת תרס"ט הקים אחד הרבנים שחיטה בכשרות פרטית בירושלים. בעקבות כך פורסמה מודעה שעליה חתמו אבות בתי הדין בירושלים, ואליהם הצטרפו גדולי ישראל באותה תקופה:

"נבהלנו ונשתוממנו למשמע הדבר הרע הזה, כי יקרה דבר כזה בעיר חשובה מערי ארץ הקודש, ובפרט להעז נגד רב גדול דפקיע שמיה ה"ה הגאון המפורסם מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שיח', הראב"ד דעה"ק יפו והמושבות, והננו מזהירים לאחינו יראי ה' כי יישמרו לנפשותיהם לבלי היכשל ח"ו וכו', וירחיקו את עצמם ממסיגי גבול".

במכתב נרגש שצירף הרידב"ז לבני יפו הוא מורה להתייחס אל הבשר הנשחט בשחיטה האלטרנטיבית כבשר טרפה גמור, ואף מחייב להגעיל את הכלים של מי שהשתמש בו.

דברים דומים בדבר נחיצותה של מערכת הכשרות של הרבנות לאחדותו של עם ישראל פרסם הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל (בחוברת 70 שנה לרה"ר עמ' 16):

"אם חס וחלילה לא הייתה קמה הרבנות הראשית, היינו עדים לארבע מאות חתימות של רבנים המכשירים מוצר מסוים, כי כל רב לא היה מקבל הכשר של רב שני, ועתה אנו עדים לכך כי הרבנות ירושלים למשל מקבלת הכשרי הרבנות תל אביב, וכן רבנות חיפה מקבלת הכשרי הרבנות בירושלים וכו' – תורה אחת, ולא שתי תורות!"

מצדדי הפרטת הכשרות טעונים שמודל זה קיים כבר בחו"ל, אך אם נבחן את הצלחתו נוכל להבין את הסכנה שבו. כיום בחו"ל ידועים כ-1,200 גופי כשרות שונים, ומתוכם הרבנות מאשרת כגופים אמינים רק כ-100 גופים בלבד! מלבד זאת חלק גדול מהמוצרים של הכשרויות הללו אינם מאושרים לשיווק בארץ, שכן ישנו שימוש בקוּלות שונות שנצרכות לשעת הדחק

הרבנות מחויבת לספק את צורכי הדת לכל דורש, בכל מצב. מסירת הכשרות בידי גופים פרטיים רווחיים, שכלכלתם תלויה בכדאיות נתינת הכשרות, עלולה להפחית את מספר העסקים הכשרים באופן דרסטי. לדוגמה: עסקים באזורים בודדים, שמשלוח משגיח שיפקח על רמת הכשרות באזור אינו רווחי – ייוותרו ללא כשרות.

מלבד החיסרון העקרוני שבוויתור על הכשרות הממלכתית, אפשר למנות תקלות רבות הכרוכות ברעיון הפרטת הכשרות. הטלת הכשרות על גופים פרטיים עלולה להוביל גם להעצמת קוטבי הכשרות בעם – מהעבר האחד יעמדו עסקים הפונים לציבור המסורתי, שלגביו תעודת כשרות כלשהי מספיקה. גופי כשרות שינסו לפנות לעסקים אלו יפעלו בהורדת רמת הכשרות ושימוש בקוּלות וב'דחקים' שונים, שספק אם ראוי להשתמש בהם כנוהל ציבורי. מן העבר השני יעמדו עסקים הפונים לציבור המחמיר, וכדי להתחרות על עסקים אלו ינסו גופי הכשרות למתג את עצמם כ'מהדרין', תוך שימוש בחומרות והידורים שונים, שספק אם הם באמת נדרשים מבחינה הלכתית. קיטוב זה יוביל באופן ישיר גם לקיטוב בעם, כאשר פערי הכשרות בין המחמיר למקל לא יהיו ניתנים לגישור לשם אירוח משותף (לדוגמה: השאלות על הלגיטימיות של הקולות שינקטו מערכות הכשרות המקלות, יתבטאו בספקות אם מותר להשתמש בכליהם של המקלים).

מצדדי הפרטת הכשרות טעונים שמודל זה קיים כבר בחו"ל, אך אם נבחן את הצלחתו נוכל להבין את הסכנה שבו. כיום בחו"ל ידועים כ-1,200 גופי כשרות שונים, ומתוכם הרבנות מאשרת כגופים אמינים רק כ-100 גופים בלבד! מלבד זאת חלק גדול מהמוצרים של הכשרויות הללו אינם מאושרים לשיווק בארץ, שכן ישנו שימוש בקולות שונות שנצרכות לשעת הדחק בגלות כגון: חלב גוי, איסור חדש, פת נוכרי, בישולי גויים ועוד, שאינן עומדות כלל ברף המינימלי של הכשרות המקובלת בארץ.

 

הפתרון – נטילת אחריות לאומית. על מנת לספק לאזרחי ישראל כשרות ברמה נאותה, יש להכיר תחילה באופן ממלכתי בצורך בכך.

מתוך הכרה זו על מדינת ישראל להקים "רשות לאומית לכשרות", שתנהל את מערכת הכשרות בכל הארץ באופן אחיד ושקוף. בבסיסה של מערכת זו יעמדו העקרונות הבאים: מקצועיות, נוהלי כשרות אחידים, הפרדת הקשר בין משגיח למושגח, מערך ביקורת חיצוני ואכיפה.

אין חולק על כך שהמערכת הקיימת טעונה שידוד מערכות ושיפור מבני, אולם כתלמידיו של הראי"ה קוק זצ"ל, הנאמנים לדרכו, חפצים אנו במימוש תכניתו הגדולה בהקמת הרבנות הראשית לישראל – לאחד את הכוחות התורניים שבעם ישראל יחד, וליצור גוף הלכתי ממלכתי איכותי מטעם מדינת ישראל.

----

תעודת הזהות של מייסדי 'השגחה פרטית'

 

יוסי בן ברוך, מנהל ארגון 'לביא' למנהל תקין

 

הליך של הסקת מסקנות מתחיל תמיד מעובדות. אנחנו בארגון לביא חרטנו על דגלנו עיסוק במנהל תקין בזירה הציבורית, בין היתר באמצעות פעילות מחקרית. אנו מציפים לציבור מידע על אודות ארגונים, מקורות המימון שלהם והחיבור עם גורמי חוץ. כך, בשנה וחצי האחרונות בחנו את פעילותם של כמה ארגונים המשתייכים ל'קרן לישראל חדשה' ולגופים נוספים או נהנים מתמיכתם, עבודת המחקר העלתה נתונים מעניינים שחלקם פורסמו וחלקם טרם פורסמו.

 

חשוב לציין כי אין תפקידנו ומטרתנו להמליץ על ארגון 'השגחה פרטית' כמו לכל ארגון אחר, או להתנגד להם. אנו מביאים את המידע לידיעת הציבור ולשיפוטו.

 

ובכן, הנתונים בעניין זה לא מוכרים מספיק לציבור שומרי הכשרות ולציבור הכללי. הנה כמה מהם: מסמכים שונים ובהם מסמכי העמותה שהתקבלו מרשות התאגידים מוכיחים שההוגה הראשית של 'השגחה פרטית' היא הגברת חיה גלבוע שכתבה לפני כמה שנים את נייר המדיניות 'כשרות אלטרנטיבית', שהיה אבן היסוד להקמת ארגון 'השגחה פרטית'.

 

גלבוע, המצהירה ש"אם צריך לשים אותי בבית כנסת אני אהיה בבית כנסת קונסרבטיבי", אף המליצה בפומבי על אכילת בשר טרף במסעדה ערבית בירושלים. למי שמתעניין מדובר ב"קבב נפלא" כהגדרתה של גלבוע במסעדת 'מטעם אל-סולטן' ברובע המוסלמי בירושלים.

 

היא לא הקונסרבטיבית היחידה בין מייסדי הארגון. גם הראביי הקונסרבטיבי אדם פרנק נמנה על המייסדים. פרנק היה אחראי לחקיקה הלכתית בתנועה הקונסרבטיבית, קיבל את הסמכתו בבית הספר ללימודי רבנות של התנועה הקונסרבטיבית על שם זיגלר באוניברסיטה ללימודי יהדות בלוס אנג'לס, ובשנים האחרונות מוביל את קהילת 'מורשת ישראל' בירושלים המשתייכת לתנועה הקונסרבטיבית.

 

באופן העשוי להטעות את ציבור הצרכנים הדתי, פרנק מתואר באתר הרשמי של 'השגחה פרטית' כרב ה"מומחה להלכות שחיטה", ללא כל אזכור לכך שהוא כמייסד וחבר ועד בארגון הכשרות הזה מכהן כראביי קונסרבטיבי.

 

המייסדים הקונסרבטיבים של 'השגחה פרטית' מודעים לחולשה שיוצר זיהוי הרקע הדתי שלהם. ואכן, בנייר המדיניות שכתבה תיארה חיה גלבוע את הצורך שמיזם הכשרות שהגתה יזוהה עם "אנשי הלכה מוסמכים" ועמדה על החשיבות באמון ה"ציבור הדתי מסורתי" במיזם.

 

המהלך שמובילה גלבוע, המצהירה על רצונה לשבור את מונופול הרבנות הראשית גם בנושאי נישואין וגיור, ולאפשר "יצירת אלטרנטיבות יהודיות ודמוקרטיות לכלל הזרמים היהודיים וכלל התפיסות", גדול בכמה רמות מהמבט המצומצם שאותו מנסים לשווק אנשי ההלכה שנמצאים ב'השגחה פרטית' במשבצת שאותה ייעדה להם חיה גלבוע.

 

לא בטוח שציבור שומרי הכשרות מודע לכך שתעודת השגחה תמימה נושאת מאחוריה מגמות כאלה. ראוי שארגון הפועל לשינויים בזירה הציבורית לא יסתיר מקרני השמש עובדות הכרחיות מאוד בעבור הקהל שאת אמונו הוא מבקש לקבל.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הנרות מלמדים

   סיון רהב על הרב...

איחוד הקדושות

   הרב מקובר לכינון בית...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם