מנצחים את סטלין

7 sivan

סיון רהב-מאיר

1.

בשבוע שבו קוראים בתורה על שרה ואברהם, שזוכים בגיל מבוגר ללידת יצחק, התפרסם בתפוצה רחבה תיעוד של חופה יוצאת דופן. בכיתוב שהופץ נכתב: "הכלה בת 93, החתן בן 91, יש תקווה!". החלטתי לבדוק את הפרטים, ומתברר שזה נכון. בימים אלה שני בני תשעים פלוס אכן נישאו כדת משה וישראל. וכך מספר הרב שערך את החופה המיוחדת הזו, הרב אברהם שילר, רב היישוב עלי:
"בני הזוג וולט ואסתר התחתנו ברוסיה לפני עשרות שנים, בנישואים אזרחיים, בתקופה שבה אסור היה לשמור על היהדות. רק כדי להבין את האווירה, הכלה סיפרה לנו שהיא הייתה חייבת ללכת שם לבית הספר ביום כיפור, ודווקא באותו יום הכיתה נסעה לפיקניק. היא נסעה וסירבה לאכול, למרות שהייתה סכנה שיתפסו אותה שומרת על יהדותה. הם עברו טלטלות רבות ומורכבות, ורק לאחרונה התברר שבעצם הם אינם נשואים כדת משה וישראל. הנה פרט קטן שמלמד קצת מי הם: הטריד אותם שהם מקבלים תשלום ביטוח לאומי בנפרד, יותר ממה שמגיע להם. כי אם הם זוג נשוי, הם הרי צריכים לקבל פחות, והם לא רוצים 'לגנוב' את המדינה. היישוב ארגן להם חתונה יהודית כשרה. כל אחד הביא משהו לחגיגה. הם נישאו במועדון הקשישים שלנו, עם כתובה וכוס וטבעת. אמרתי בחופה שאני מרגיש שאנחנו עושים עוד צעד בניצחון האנושות על סטלין. הוא רצה לעקור לחלוטין את זהותנו, אבל הנה, אנחנו מוכיחים שהוא לא הצליח, ושאף פעם לא מאוחר".

2.

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור פרשה, והחליטה משום מה לפרסם כהחלטה אחרונה דווקא את הפסיקה על השבת, שבה נדחתה בקשתם של בעלי המרכולים. זה אקורד הסיום שהיא בחרה לכהונתה, וזו הרי לא פסיקה טכנית "יבשה", אלא החלטה ערכית, אידיאולוגית. עובדה: שני השופטים הדתיים בהרכב (ניל הנדל ונעם סולברג) פסקו בדיוק הפוך מחמשת השופטים בהרכב שאינם דתיים. מבלי להיכנס לדיון המשפטי עצמו, הנה קטע שמזכיר לנו על איזו מתנה עצומה אנחנו מתקוטטים ורבים. הוא נכתב בידי השופט ניל הנדל, בדעת המיעוט שלו:

"ערכי השוויון, המנוחה וחירות הרוח שמייצגת השבת קשורים קשר אמיץ עם מוצאם הדתי, ההיסטוריה של העם היהודי ונימוקי מסורת. הדת היהודית היא שהביאה לעולם את המהפכה החברתית – אולי הראשונה מסוגה – הגלומה בשבת. הרעיון שביסוד יום המנוחה השבועי התקבל ויושם על ידי האנושות כולה. מלאך המנוחה לוחש באוזן ואומר לעובד: הנך עובד אך לא עבד. אכן, בזעת אפיך תאכל לחם והעבודה קשה וחיונית, אבל אין לתת לה לבלוע את האדם ואישיותו.

בד בבד, מלאך המנוחה לוחש באוזן ואומר למעביד: אתה הצד החזק, אך יום בשבוע יחול שוויון בינך לבין העובד שפטור מעיסוקיך".

מה הרגיש מלאך המנוחה השבוע?

3.

איך יודעים אם המוטיבציה שלנו טובה או רעה? איך אפשר להעריך את טיבו של מעשה? פרשת השבוע מספקת סוג של מבחן – "מבחן השמחה". הנה הפסוקים שמתארים איך אברהם אבינו אירח את האורחים שלו: "וַיְמַהֵר... הָאֹהֱלָה אֶלשָׂרָה, וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת. וְאֶלהַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר... וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר, וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ". ארבע מילים יש כאן: וימהר, מהרי, רץ, וימהר. לא קשה לחוש שיש פה התלהבות רבה. אברהם ממש רוקד עם המאכלים בידיו, ממש שמח לקראת אורחיו. זה נכון בכל תחום של פעילות – אפשר לעשות את אותו מעשה בדיוק, אבל בגישה של "אוף, באסה, לא מתחשק לי אבל חייבים" ואפשר לפעול כמו אברהם ולחוש שזה הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות כרגע.

הרב ירוחם ליבוביץ' ממיר כתב על כך: "דברי תורה צריכים להיות אצל האדם כעסק. בעסק מסחרי, כשקונה אחד בא לחנות, ובייחוד קונה ידוע שמרוויחים ממנו הרבה, כולם עומדים על רגליהם הכן לקראתו, לעשות רצונו. בבית אברהם אבינו, כשהיה נכנס איזה אורח, כל בני הבית עמדו על רגליהם, כולם רצו ועפו סביבו, כי ידוע העסק הגדול אשר לרגלי האורח".

4.

נכון, יותר כסף מושקע כדי להזכיר לנו שב-1 בנובמבר ערוץ 2 מתפצל, אבל ב-2 בנובמבר לפני מאה שנה קרה דבר היסטורי יותר: הצהרת בלפור. אצלנו, בבריטניה, ולהבדיל גם ברשות הפלסטינית, צוין התאריך ההיסטורי שבו הבריטים הכירו בזכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל.

זה קורה בדיוק בפרשות שמתארות איך המהלך הגדול הזה התחיל: החל מהפסוק הראשון של "לך לך", אנחנו מלווים את אברהם אבינו, העולה הראשון לישראל. אנחנו קוראים איך הוא מתפלל ונלחם, גומל חסדים ומנהל משא ומתן, והכול כאן, בארץ הזו.

בעקבותיו יגיעו לכאן מיליונים לאורך השנים, עם או בלי הסכמה בינלאומית ואישור של הטורקים או הבריטים. מובן שרצוי שהעולם יתמוך בנו ובדרכנו, אבל הקשר שלנו למקום הזה לא תלוי רק במסמכים שכאלה. לפני מאה שנה, כששמע הרב קוק על הצהרת בלפור, הוא הגיב כך: "אני לא מודה לבריטניה על ההצהרה. אני מברך אותה על הזכות שהייתה לה לפרסם אותה".

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם