מי שנותן, מאושר יותר

5 hersh

אבינועם הרש

זה קרה בשמונה בבוקר, אחרי ששמתי את הילדים בגן והתחלתי את המרוץ נגד השעון בדרך לעבודה. השכן עמד ליד הרכב שלו, מכסה המנוע היה פתוח וכל המהות שלו נראתה כקריאה לעזרה.

חישוב מהיר שעשיתי הבהיר לי שהגדלת ראש תעלה לי, בסיכוי סביר מאוד, באיחור לפגישה שלא יכולתי להרשות לעצמי לפספס. בכל זאת אני צריך להחנות את הרכב מולו, להוציא את הכבלים ולהתחיל להתניע; פעולה אגבית ופשוטה בכל יום רגיל וכזו שלא אוכל להרשות לעצמי כמה דקות לפני הפגישה המיועדת. כבר תכננתי לעקוף ופתאום משהו בלתי מובן משך אותי בכל זאת ליזום שיחה אתו ולהציע את עזרתי

השאלה שלי גרמה לו להיראות כמו בובה שהחליפו לה את הסוללות: "וואלה, אחי, ממש תודה! הצלת אותי". אלו היו המילים הראשונות שהחלפנו זה שנים. עד עכשיו כל פגישה בינינו הסתכמה בשלום-שלום מנומס כזה בין שכנים שגרים בניין ליד בנייןהוא הזדרז להכין את הרכב שלו. שתי דקות והרכב שלי חנה מולו, התנעה – והאוטו שלו כמו דנדש מהאריזות עם ריח של פצפצים

הרגשתי כאילו מישהו הקים באמצע הלב שלי דוכן של פונדו שוקולד סמיך וחם ובישל על אש קטנה; מין סיפוק חמים כזה שליווה אותי למשך כל היום וגרם למצב הרוח שלי להתייצב ברמות גבוהות במיוחד. בעקבות ההרגשה התעניינתי לדעת אם התחושה הזו מלווה במחקרים מדעיים רציניים וקשורה לתהליכים כימיים במוח. מה אתם יודעים? מתברר שכן

*

את התופעה, המכונה ,The Helper's Highחקרלראשונה אלן לוקס. הוא שאל 300 בני אדם ומצא ש-95% מהם דיווחו שהרגישו הרבה יותר טוב כאשר עזרו לאחר (מתוך האתר 'מהות החיים'). מתברר שהתופעה מעוגנת במדע ובמחקרים נוספים, כמו שמציין ד"ר דיוויד ר' המילטון בבלוג שלו, ומסביר שלמעשה המוח שלנו מחווט כך הוא מעניק לנו 'פרס' על מגוון פעולות הקשורות בחמלה, אדיבות ונתינה (מוזמנים לקרוא את המאמר http://drdavidhamilton.com/helpers-high).

שרי בורג קרטר, ד"ר לפסיכולוגיה, הסבירה את התופעה בעיתון Psychology Today בכך שנמצא שהתנהגות אלטרואיסטית מפעילה מרכזי מוח מסוימים המשחררים אנדורפינים, המייצרים תחושה טובה. כל זאת מעבר לנתון המדהים שפורסם בכתב העת Psychology Aging, ובו נתגלה שמעשה של אדיבות תורם לבריאות הפיזית שלנו, כולל הפחתת הלחץ ושיפור במערכות הלב, החיסון והעצבים. כמו כן התנדבות של ארבע שעות בשבוע שיפרה את לחץ הדם בקרב בני 50 ומעלה והפחיתה סיכון של יתר לחץ דם ב-40% בהשוואה למי שלא התנדבו (שם).

*

כשחושבים על זה מגלים שמדובר בעצם בהיגיון צרוף: העיסוק בזולת מגדיל אותנו מעבר לטרדות היומיומיות המעסיקות אותנו, מוציא אותנו מההתרכזות העצמית ומעניק לנו תחושת משמעות קיומית: יש מישהו בכל היקום הזה שצריך אותנו. אין לנו יותר מדי זמן להתעסק בבעיות הקטנות שלנו כי אנחנו באמצע שליחות של דברים גדולים יותר.

כשלעצמי תמיד תהיתי על אמרת חז"ל המובאת במדרש: "תני בשם רבי יהושע יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית, שכן אמרה רות לנעמי 'שם האיש אשר עשיתי עמו היום', ולא אמרה אשר עשה עמי אלא 'אשר עשיתי עמו', הרבה פעולות והרבה טובות עשיתי עמו בשביל שהאכילני פרוסה אחת" (מדרש רבה רות ה, ט).

מה הם בדיוק רוצים להגיד כאן? הרי בשורה התחתונה בעל הבית הוא שנותן כסף לעני. איזו תועלת ממשית צומחת לו מפעולת הנתינה הזו? אלפי שנים אחרי חז"ל הגיעו גם המחקרים המדעיים ואיששו את מה שחז"ל כבר הבינו בנפש האדם: הנתינה לאחר היא בעצם המתנה הכי גדולה שתוכלו להעניק לעצמכם.

ועכשיו זה גם מדעי.

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם