יש מצע?

4 seder

הסקרים המשקפים תוצאות בחירות על פי ראשי המפלגות – אפילו בלי קשר שלהם למפלגות עצמן – מעיד שעולם העקרונות, האידאולוגיה והמשנה הסדורה הולך ונעלם

שניאור שפירא

אחת השאלות האהובות על הכתבים הפוליטיים כשהם מראיינים ראשי מפלגות היא "האם תפרסמו מצע מפלגתי". רק לאחרונה, לאחר ניצחונו המפתיע של אבי גבאי במפלגת העבודה, שמעתי בשלושה מקומות שונים את השאלה הזו מופנית אליו. מקובל לחשוב שקיומו של מצע מעיד על רצינות, תפיסת עולם סדורה, אמירה ערכית וכדומה. בנוסף, יש החושבים כי קיומו של מצע משפיע בצורה זו אחרת על הצבעתם של האזרחים בקלפי. האומנם מדובר בעניין חשוב כל כך או שמא בשאלה המעסיקה אנשי תקשורת בלבד?

סקר שפורסם לאחרונה בעיתון 'גלובס' שופך אור מסוים על השאלה הזו. הסקר שאל שתי שאלות פשוטות. האחת בנאלית, "למי היית מצביע לו היו הבחירות נערכות היום". התשובה לשאלה הזו אולי מעוררת את הסקרנות הטבעית, אך הוכחה כבר מזמן כחסרת חשיבות. בכל הקשור לחיזוי תוצאות הבחירות, הסקרים מתקשים לספק את הסחורה, בטח ובטח כאשר אין כל בחירות באופק. השאלה השנייה, והמעניינת יותר, שאלה את הנסקרים "למי הייתם מצביעים בהינתן שראשי המפלגות היו מקימים כל אחד מפלגה עצמאית". למשל כמה מנדטים היה מקבל נפתלי בנט בראשות מפלגה עצמאית לעומת ריצה בראשות הבית היהודי. בעיניי, התשובות מרתקות.

למעט מפלגת הליכוד והעבודה (הסקר נערך לפני בחירתו של גבאי, ובהנחה שיצחק הרצוג עומד בראשה), כל שאר ראשי המפלגות מקבלים מספר זהה של מנדטים. אין זה משנה אם הם עומדים בראשות המפלגה המקורית ובין אם הם עומדים בראשות מפלגה חדשה. מדהים! בעצם על פי הסקר, לפיד, בנט, ליברמן, דרעי וכחלון יכולים לעזוב מחר בבוקר את מפלגותיהם, ולקבל את אותו מספר מצביעים. אין למצביעים הללו שום סנטימנט או תמיכה ב"מפלגה". הם מצביעים למנהיג, ולמנהיג בלבד. אין זה משנה אם מדובר במנהיג שמזגזג ימינה ושמאלה בהפרש של ימים ספורים (יאיר לפיד, בעניין ה"הדתה" למשל, סתר את עצמו בצורה מביכה ובולטת תוך ימים ספורים, אבל לא רק הוא). להערכתי לו הסקר היה נערך לאחר בחירתו של גבאי ייתכן שגם ביחס למפלגת העבודה המצב היה שונה. הגעתו של גבאי, "כוכב" חדש בפוליטיקה, עשויה לגרום גם למצביעי מפלגת העבודה לנהוג כשאר המפלגות.

עידן הרשתות החברתיות עשה את שלו וריסק לחלוטין את מודל המפלגה המוכר. הפכנו ל-One Man Show. בעידן שלנו המצע המפלגתי הופך מערך מוסף לנטל. הוא מסנדל אותך. הוא חושף את הקלפים שלך מראש. הוא מדבר על עקרונות, יעדים ותכניות ארוכות-טווח, בעוד הרשת החברתית חיה את הרגע, את החוויה. כמו ה"סטטוס" בוואטסאפ, שזמין ל24 שעות ולאחר מכן מתחלף, הציבור מחפש פוליטיקאי מעודכן ומרענן עם מסר פשוט, ויש שיאמרו פשטני. ועזבו אידאולוגיה.

נתון מדהים נוסף העולה מהסקר הוא שלו נתניהו ולפיד מקימים מחר בבוקר מפלגות חדשות בראשותם, נתניהו יקבל כ-17 מנדטים בעוד לפיד מנצח אותו עם כ-20. על פניו, התמיכה האישי בלפיד גוברת על נתניהו. זאת, אף על פי שכל הסקרים העוסקים בהתאמה לראשות הממשלה, מעניקים ניצחון גורף ותמידי לנתניהו, כבר שנים ארוכות.

מה כל זה אומר לנו? אז קודם כול - זה סקר והוא אינו מחייב דבר, כפי שלמדנו כולנו בשנים האחרונות; אולם עדיין אפשר ללמוד על המגמה. הציבור בישראל התעייף מהמודל הקיים. הוא לא רואה יותר צורך במפלגות אלא מחפש את "הכוכבים" שיובילו אותו. עידן הרשתות החברתיות עשה את שלו וריסק לחלוטין את מודל המפלגה המוכר. הפכנו ל-One Man Show. בעידן שלנו המצע המפלגתי הופך מערך מוסף לנטל. הוא מסנדל אותך. הוא חושף את הקלפים שלך מראש. הוא מדבר על עקרונות, יעדים ותכניות ארוכות-טווח, בעוד הרשת החברתית חיה את הרגע, את החוויה. כמו ה"סטטוס" בוואטסאפ, שזמין ל24 שעות ולאחר מכן מתחלף, הציבור מחפש פוליטיקאי מעודכן ומרענן עם מסר פשוט, ויש שיאמרו פשטני. ועזבו אידאולוגיה.

באופן מפתיע המפלגה היחידה שעוד מחזיקה מעמד ונותנת ערך מוסף למנהיג שלה היא הליכוד. דווקא היא, עם המנהיג הבלתי מעורער, שהמותג שלו הוא ללא ספק המותג החזק בפוליטיקה הישראלית ואולי במדינה כולה. אולם באופן אירוני, נקודת החוזק של המפלגה משחקת במקרה הזה לרעתה. אף שקשה לדמיין את היום שבו נתניהו יעזוב אותנו, יבוא יום וזה יקרה. ביום הזה, מותג מפלגתי חזק לא יעזור למפלגת הליכוד אלא מנהיג חזק ובולט (טוב נו, מספיק שיהיה בולט בפייסבוק). מנהיג שיוכל לסחוף אחריו מצביעים. אני לפחות לא רואה כזה בדור שאחרי נתניהו.

ולשאלה שבה פתחנו, האם באמת צריך מצע? מבחינה פוליטית – ככל הנראה התשובה שלילית. ודאי וודאי שאין כל צורך להשקיע משאבים רבים בכתיבתו או בפיתוחו. במישור הזה, עצתי לראשי המפלגות היא – עזבו את המצע. גייסו קופירייטרים. נסחו סלוגנים. זה מה שהציבור מחפש. לצערנו, עבר זמנם של עקרונות ותכניות מורכבות.

על פי הסקר, לפיד, בנט, ליברמן, דרעי וכחלון יכולים לעזוב מחר בבוקר את מפלגותיהם, ולקבל את אותו מספר מצביעים. אין למצביעים הללו שום סנטימנט או תמיכה ב"מפלגה". הם מצביעים למנהיג, ולמנהיג בלבד. אין זה משנה אם מדובר במנהיג שמזגזג ימינה ושמאלה בהפרש של ימים ספורים

אבל מבחינה ציבורית – מדובר בבעיה קשה. כהמשך לתרבות הרשתות החברתיות, השיח הפוליטי הופך רדוד בהתאם. הציבור לא דורש מנבחריו דבר. הוא אינו מאתגר אותם. הוא רוצה בידור – והוא מקבל זאת. מצע מפלגתי מציב את היעדים שאותם המפלגה עתידה להוביל. הוא מכריח את אנשי הציבור שלנו לחשוב מה נכון באמת. הוא מציף עמדות ושאלות אידאולוגיות. ובסופו של דבר, המצע מאפשר לציבור לשפוט את נציגיו, האם עמדו בהבטחתם לציבור או לא. בסופו של דבר ההפסד כולו שלנו.

הצד האופטימי של העניין הוא שכל חסרון מהווה אפשרות גדולה לשיפור. פוליטיקאים, ואנשים בכלל, מגיבים לתמריצים. נכון לעכשיו אין להם כל תמריץ לעבוד קשה. אולם, אם נבחרי הציבור שלנו יקבלו תחושה שונה מקהל בוחריהם, המצב ישתנה. רק אם הדרישה תגיע מלמטה, מהשטח, יש לנו סיכוי לצאת מהמצב הנוכחי. זה תלוי בנו. אם נדרוש רמה גבוה יותר נקבל אותה. אם נהיה מודעים לתוכן דבריהם ולעקרונותיהם של הפוליטיקאים שלנו, ונהיה ביקורתיים כלפיהם, זה יתמרץ אותם לעבוד קשה בחזרה. זה נכון בכלכלה, זה נכון בחינוך וזה נכון בפוליטיקה. זו אחריותנו.

להערות ותגובות: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם