הרשות המחוקקת

7 kan

 

מושב הקיץ של כנסת ישראל הסתיים זה עתה, אך חברי הכנסת לא באמת יצאו לחופשה של שלושה חודשים: הם ממשיכים כל העת לעבוד במרץ – אולי מדי במרץ – על הצעות חוק חדשות ועל תיקונים להצעות קיימות. סיכום מושב הקיץ של הכנסת – חלק א'

שניאור שפירא

בשעה טובה הסתיים בשבוע שעבר מושב הקיץ של הכנסת וחברי הכנסת יצאו לפגרה ארוכה עד לפתיחת מושב הכנסת הבא – כשבועיים לאחר החגים. כן, כן, כמעט שלושה חודשי פגרה. לכאורה מדובר בחופשה ארוכה מאוד שאין שום אזרח אחר בישראל הזכאי לחופשה דומה לה, אך רק לכאורה. נתחיל בהסבר קצר על איך עובדת הכנסת ולאחר מכן נעבור לסיכום קצר של הנעשה בכנסת במושב האחרון ושל החוקים המרכזיים שעברו בו.

המליאה בפגרה, הח"כים עובדים

כמה מילים על איך ומתי עובדת הכנסת: בחוק הכנסת נקבע כי הכנסת תעבוד לכל הפחות שמונה חודשים בשנה, ושמונת החודשים הללו מחולקים לשני כנסים – קיץ וחורף. הלו"ז השבועי של הכנסת מחולק כך שהימים שני עד רביעי מוקדשים לכינוס מליאת הכנסת, והימים ראשון וחמישי נותרים פנויים לצורך מילוי משימות אחרות של הח"כים.

לכאורה מדובר בעבודה נוחה ביותר, וטוויטר ופייסבוק מוצפים בנאומים מרשימים וברגעים מביכים ממליאת הכנסת הנחשפים לעיני הציבור. ואולם הדיונים וההצבעות במליאת הכנסת הם אמנם חלק חשוב ומרכזי בעבודתם חברי הכנסת, אך אינם חזות הכול: מה שלא נחשף לעינינו הוא פעילות ועדות הכנסת. בוועדות דנים בכל סעיף וסעיף בחוק וקובעים האם יובא להצבעה במליאה. למעשה המליאה היא מעין הצגה, היות שכמעט כל הצבעה בה ידועה מראש.

נכון להיום פועלות 12 ועדות קבועות ועוד כמה ועדות מיוחדות שמספרן משתנה. דיוני הוועדות נערכים לאורך כל השנה, גם בפגרות (בהתאם לצורך ולחשיבות הוועדה). לצורך העניין, רק בשבוע שעבר, במהלך הפגרה, נערך דיון ממושך בוועדת הכספים. מרבית חברי הכנסת חברים בכמה ועדות, ומעבר לכל המחויבויות הרשמיות הם מנצלים את הזמן שאינם בכנסת לצורך לימוד מקצועי של החוקים העתידיים, מפגש עם הציבור הרחב, הסברה בינלאומית ועוד.

חוקים דרכוניים

מושב הקיץ זה עתה נגמר. מה היה לנו שם? נתחיל במעט מספרים. במהלך המושב הקצר, שארך כשלושה חודשים בלבד, נוספו לספר החוקים של מדינת ישראל 63 חוקים חדשים, ונוסף עליהם הוגשו לא פחות מ-500 הצעות חוק חדשות. נכון, חלק גדול מהצעות החוק הללו לא יהפוך לחוקים, אך עדיין מדובר במספר עצום. בכלל, בשנים האחרונות חלה עלייה חסרת פרופורציות במספר הצעות החוק המוגשות בישראל, ובהשוואה לפרלמנטים אחרים בעולם מצבנו רק הולך ומחמיר.

לדוגמה, במהלך הכנסת ה-18 (2009–2013) הועלו 4,985 הצעות חוק בכנסת ישראל. באותו הזמן פחות או יותר הועלו באוסטריה 941 הצעות חוק, בגרמניה – 844 ובאנגליה – 690 בלבד. מחלת 'החקקת' היא תופעה בעייתית ומסוכנת שכבר נכתב עליה בעבר בטור זה, ואולי נעסוק בה עוד בעתיד.

הנה מדגם מהחוקים החדשים שנוספו לספר החוקים והשפעותיהם העתידיות על אזרחי ישראל:

חוק רשות השידור – אחד האירועים המדוברים והמסוקרים ביותר בחודשים האחרונים. אמנם החוק נחקק כבר לפני כשלוש שנים, אך מועד היישום שלו חל בתחילת המושב. החוק למעשה סגר את רשות השידור על מגוון ערוציה – ערוץ 1, ערוץ 33, רשת א, ב, ג (ועוד כמה רשתות שאף אחד לא שמע עליהן מעולם) – ותחתיה הוקם גוף שידור חדש: תאגיד השידור הישראלי 'כאן'. מטרת סגירת רשות השידור הייתה לטפל בחוליים הרעים שפגעו בה במשך השנים, כגון ארגוני עובדים חזקים, ניהול כושל, תת-ייצוג של כלל המגזרים בחברה הישראלית – כגון דתיים-לאומיים, חרדים וערבים – וכמובן אחוזי צפייה אפסיים לערוץ 1 (רשת ב', תחנת הרדיו המרכזית של הרשות, נחשבה מוצלחת למדי). עד עתה נראה כי התאגיד החדש ממשיך את קודמו לכל הפחות מבחינת אחוזי הצפייה, ולכל היותר מדובר בהחלפת פרה בחמור. מהפכה אמתית, כפי שסיפרו לנו חברי הכנסת שתהיה, אין פה – אולם ימים יגידו.

תיקון חוק עבודת נשים – החוק עוסק במפתיע בהגבלות ובהיתרים בכל הנוגע להעסקת נשים. בתיקון החוק שעבר במושב הנוכחי נקבע כי אישה עובדת שבן זוגה משרת במילואים יותר מחמישה ימים רצופים זכאית לעבוד שעה אחת פחות בכל יום, בתנאי כמובן שיש לה ילדים בבית. לכאורה מדובר בחוק חברתי שיתרום למשרתי המילואים, אך כמו במקרים רבים ייתכן מאוד שנזקו יעלה על תועלתו. בסופו של דבר החוק מטיל נטל על המעביד, שברוב המקרים אינו מוטרד מהשאלה מדוע נדרשה העובדת לחזור הביתה מוקדם יותר; מבחינתו משמעות החוק היא כי אם לילדים שבן זוגה משרת במילואים מהווה נטל על העסק, ולכן ישתלם לו פחות להעסיקה בהשוואה לעובדת שאינה אם לילדים או שבן זוגה אינו משרת במילואים. בדיעבד במקום לתמרץ את חיילי המילואים ובני משפחותיהם אנו מטילים עליהם נטל נוסף.

חוק הדרכונים – שר הפנים הוא השר המוסמך על הנפקת הדרכונים, ובחוק מוגדרים הסיבות והתנאים שבהם רשאי השר למנוע קבלת דרכון ולהסתפק בהענקת תעודת מעבר בלבד. תעודה זו כרוכה במגבלות משמעותיות בהשוואה לדרכון, בעיקר בכל הנוגע לאישורי כניסה (ויזה) לכל מיני מדינות ולתוקפה של התעודה. הנפקת הדרכון לעולים חדשים אורכת כשנה, מצב היוצר קושי רב לעולים החדשים, במיוחד כאשר לרבים מהם בני משפחה ועסקים בחו"ל, ואי הנפקת הדרכון מקשה עליהם מאוד את הליך עלייתם ארצה. בחוק החדש נקבע כי במקרה הרגיל עולה חדש יקבל דרכון בתוך 30 יום בלבד. מדובר בחוק חשוב ביותר, בוודאי למדינה קולטת עלייה כמו מדינת ישראל, השואפת להעלות ארצה את אחינו שבתפוצות.

בשבוע הבא נמשיך בסקירת חוקים נוספים. לשאלות, לתגובות ולהערות: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it..">This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it..

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם