ניגון העשבים השוטים

3 hersh

אבינועם הרש

גם אם בחרתם לצאת לחופשה השנתית שלכם במקום פסטורלי במיוחד במאדים ורק אתמול התחברתם לציוויליזציה, עדיין לא תוכלו להימלט מהשיר שנדבק לאוויר והתפשט כשרפה בתחנת דלק ענקית במיוחד: 'דספסיטו'.

יותר משלושה מיליארד צפיות ביוטיוב בתוך חצי שנה, יותר מ-4.6 מיליארד השמעות בסטרימינג ומדריך צדיק וחביב במיוחד שהרינגטון של הטלפון שלו גרם לי להבין על מה ולמה בדיוק נטרפה דעתו של העולם: לפי חכמת ההמונים, המוזיקה של 'דספסיטו' היא אכן שמימית, ממגנטת וכובשת ונוגעת בנשמה. עד הסוף. החבר'ה הפורטוריקנים לואיס פנסי ודדי יאנקי פיצחו את הנוסחה שתגרום גם לכלבי רחוב לזמזם את הניגון המדבק הזה. אממה, ברגע שהחלטתי להבין מה לעזאזל הם מחנטרשים, אז הבנתי את גודל הטעות.

הם לקחו את התחנה המרכזית החדשה בדרום תל-אביב, המיץ של הזבל, ועטפו אותה בלוק של אולימפיאדת החלל לנוער. מעולם לא זכור לי פער גדול כל כך בין ניגון חלומי ומרהיב לטינופת הפרוצה כל כך שהוא מחביא.

*

המדריך (ציציות בחוץ. סנדלי שורש. מלח הארץ. הטייפ קאסט האידאלי של הבני"ש) סיים להתייעץ אתי בנוגע לאפיון פעילות גיל ההתבגרות שהוא רוצה להעביר לחניכים שלו, ושוב הרינגטון של 'דספיסטו' ניגן לו ברקע. "תגיד, גיבור", שאלתי אותו, "יש לך מושג מה זה השיר הזה?"

"אהבת?" הוא ענה לי, "התמכרתי. אני מסוגל לשמוע אותו אלף פעם ועדיין לא יימאס לי. יצירה של פעם בדור".

*

התמימות שלו הזכירה לי את הסיפור המפורסם על הישראלי ששיחק את הקלישאה של עצמו ורצה לעשות קעקוע ביפן. הוא הלך, כמה מפתיע, על כמה מהמילים הנפוצות והיפות יותר שיש: שלום, זן, ועוד כמה משפטי לעיסה שסחטו את המחט עד דק. כדי לחסוך בכסף הוא בחר במקעקע זול שעשה לו את העבודה כמעט בחינם. רק כשיצא מהחנות וכבר היה בשדה התעופה של טוקיו בדרך לארץ, הבחין במבטים של היפנים שהסתכלו על הקעקוע שלו ולא יכלו להתאפק. כשביקש לדעת מה נסגר הסבירו לו שמישהו קעקע לו על היד תפריט ארוחת בוקר: ביצים. חלב. קפה. הם כבר רגילים לתיירים טמבלים, אבל כזה הם עוד לא ראו.

*

כשעשיתי סקר קטן ושאלתי כמה מבני הנוער אם הם מכירים את השיר, כולם ללא יוצא מן הכלל ענו לי "בטח", וחלק הוסיפו: "אבל המילים שלו בעייתיות". כלומר כולם נחשפו לחומרים החזקים הללו, מי מודע יותר ומי פחות. העניין הוא שהיכולת להתכחש לערכים ולאמונות שלנו עלולה לפעמים להביא את רמות ההכחשה והדיסוננס שלנו לשיאים חדשים. בדיוק כמו לקנות חולצה שתפורה עליך וממש מחמיאה לך של חברת 'הוגו בוס' (שהיה חבר המפלגה הנאצית והחברה שלו ייצרה את מדי האס-אס) או לטוס לברלין, לקנות גאדג'טים מטורפים שיוצרו בידי ילדים מורעבים בסין שעובדים בתת-תנאים או להשתמש במוצרים שנוסו על בעלי חיים.

מודעות הצריכה שלנו לחומרים שאנו בוחרים לקנות – מוזיקה, בגדים, אוכל, טיולים – יכולה להסתכם בראש נצנץ ובגישת ה'יאללה כבר לחשוב כל הזמן מאיפה הדברים הגיעו. ימות העולם! עכשיו זה מתאים לי ולכן אני אקח את זה' – שזו גישה אחת לחיים. או שהיא יכולה להתחבר למרחב הזמן והסביבה ולהיות חלק בלתי נפרד מבניין האישיות שלנו.

קבלו תרגיל קטן לסיום: חשבו האם יש לכם איזה קו אדום, שאם הייתם יודעים שאלו המילים שהולכות להיות בשיר של 'דספסיטו' לא הייתם מוכנים לשמוע אותו בכלל. ואם נחזור למקרה של הוגו בוס: האם הייתם מוכנים שחברת ההלבשה היוקרתית להחריד תלביש אתכם בסט בגדים מפנק – חולצות, מכנסיים – הכול בשווי של יותר מעשרת אלפים שקלים, לאחר שאתם יודעים את ההיסטוריה הבעייתית שלה?

כך או אחרת, רק עשו טובה ונסו שלא לצאת ליצנים כמו שאני יצאתי. למילים, כך אומרים, יש כוח. שימו לב אליהן לפני שאתם נסחפים ומתלהבים כל כך ממנגינה משכרת. לפעמים, לכו תדעו, הדאחקה בכלל יכולה להיות עלינו.

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הערבה של פרופ' פאוץ'

  אבינועם הרש בטור לחג...

ה"מנטור" לעולם התורה

  ליאור לביא מתגעגע לרב...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם