כבוד הגבר - חלק 2

m abu

אשר בן אבו

תקציר האירועים הקודמים:
"ואז נפלו לי המים מה שנקרא. הבנתי הכול. כמו פלאשבק חזר אליי אותו מבט מלא סלידה ואיבה קמאית שעטתה השומרת בכניסה למחלקה, למחלקת יולדות. מחלקת יולדות. אני לא שייך לכאן. הבנתי שהגעתי אל מעבר לקווי האויב, אני דניאל בגוב של אריות, אוהד סכנין ביציע של בית"ר - אני גבר בעולם של נשים סובלות ולכן אני אשם על זה שטוב לי... אבל אבו כמו אבו, לא נשאר חייב. והשלב הבא הוא שלב שהוא המציא לבד - שלב מתקפת הנגד".

אחד מהכללים הנוקשים של מבצר הלביאות היה שהבעלים מתבקשים לעזוב בשעה תשע בלילה, עד למחרת. מי ילך ויביא את התינוקת מחדר התינוקות, מי ימלא מים בבקבוק לאשתו הסובלת, מי יבקש מהאחות לא להיכנס לחדר בצהלות "הערב יש לנו מרק קובה!" מי יעשה את כל זה? את זה הן משאירות ליד ההשגחה העליונה, שגם היא כפי שאתם מבינים מהניסוח - דמות נשית.

חמש דקות לפני השעה תשע, החלו להישמע קולות הזוועה. "בעלים! לצאת מיד!" באופן מתמיה, הקול היה נשמע לי גברי למדי, אפילו לבסיס צבאי זה, והסטתי את וילון החדר לראות הכצעקתו. איש ביטחון במדים עבר במחלקה בין החדרים והנביח בקולו על הגברים. אלה היסמרטטו להם זה אחרי זה ונפרדו בדמעות מנשותיהן, מי בדמעות עצב מי בדמעות שחרור ופורקן בואכה טורניר פיפ"א עם חברים אל תוך הלילה בבית כזה או אחר ברעננה.

נחרדתי לחשוב שמישהו מאתנו משתף פעולה עם המשטר ומגרש את הגברים מחיק נשותיהן. ואז שוב משך בקצה חולצתי אותו שרת שתום-שן מהגיליון הקודם (ע"ש) וגילה לי רז: "איש הביטחון הזה נמצא כאן כבר מ-1981, הוא גם היה כמוך, בעל, גבר, עם עודף משקל בינוני, אבל הוא התחכם ונשאר במחלקה אחרי תשע בלילה, ואז..." "ואז מה?!" צעקתי במלודרמטיות. "ואז הן לקחו אותו. לא ראינו אותו תשעה ירחים, וכשהוא חזר הוא כבר לא היה אותו דבר. הוא הפך לאחת מהן". "תסמין שטוקהולם", מלמלתי מזיע (מובן שהמזגן היה כבוי). "מספרים שהן הזריקו לו אפידורל בכמות שמספיקה לסוס-יאור, ועכשיו כל המערכת הרצונית שלו כבתה".

ידעתי שאין לי בררה, ואם אני רוצה לנצח במלחמה עליי לעשות כמעשה השומר ולהסתכן בהישארות ללילה. אם רק אצליח לעבור את המחסום הזה ולהישאר בחדר אחרי תשע, אוכל לפגוע בבטן הרכה של המערכת, יסלחו לי הנשים היולדות על הביטוי. "בעלים לצאת מיד!" השומר הלא רצוני התקרב בצעדי ענק לחדר שלנו שרק וילון ומעט קור רוח הפרידו בינו ובינינו.

חיכיתי שהקולות יידמו ועל המחלקה תיפול עלטה, ויצאתי על קצות אצבעותיי מהחדר. החדרים והמסדרון היו מנומנמים, האחיות הראשיות ניקרו על מושבן. הלכתי בשקט אל חדר השומר וראיתי שגם הוא מנמנם ומתחת לחולצתו משתלשל צינור דק שמחבר אותו להטענה הלילית

הווילון נפתח בתנופה מהירה. "יש כאן גבר?!" הוא הסתכל אנה ואנה וגילה רק את אשתי היקרה, את בתנו התינוקת, ואת אנה, האחות במשמרת שהחליפה לאשתי עירוי. עיניו ריצדו ברעב בחלל החדר כדי למצוא שם יצור חיים חסר רחם, אך לא היה שם דבר. הווילון נסגר והשומר המשיך במלאכת הסריקה. אם אותו רובוט בדמוי אדם היה מסתכל לאחות אנה בעיניים הוא היה מגלה אח אבו שמביט בו בחזרה במבט מלא בוז. כן, גם אבו הגב-גבר יודע להתחבר לצד הנשי שלו כשצריך, ולגנוב מדי אחות, פאה, ובושם של אסתי-לאודר כשהמציאות מחייבת זאת ממנו. אמנם אשתי העירה שלא הייתי חייב להשקיע עד כדי למרוח אודם ורוד וקו בעיפרון מתחת לעיניים, אבל אני אוהב לעשות דברים עד הסוף וגם להתאפר מפעם לפעם. מה שחשוב הוא שעכשיו אני בפנים ואין לי הרבה זמן.

חיכיתי שהקולות יידמו ועל המחלקה תיפול עלטה, ויצאתי על קצות אצבעותיי מהחדר. החדרים והמסדרון היו מנומנמים, האחיות הראשיות ניקרו על מושבן. הלכתי בשקט אל חדר השומר וראיתי שגם הוא מנמנם ומתחת לחולצתו משתלשל צינור דק שמחבר אותו להטענה הלילית של האפידורל המשכך. ניתקתי את הצינור וחיכיתי. לפתע השומר פקח את עיניו, ולראשונה היה בהן אור. "איפה אני? מה קרה לי? מי ניצח בסופר קלאסיקו?" ידעתי שהוא חזר אלינו. גוללתי בפניו את מעלליי המסוכנים, וגם הוספתי כל מיני דברים שלא היו כדי לעשות עליו רושם מספיק ("באמת חפרת מנהרה לחדר שלך במד-חום?" - "חד משמעית כן"). עכשיו כשהוא היה נתון להשפעת האפידורל המנטלי שלי, יצאנו לקרב הסופי. לשומר היו כל המפתחות והכרטיסים האלקטרוניים לחדרים ולדלתות השונות, יחד עברנו דלת דלת ושחררנו לחופשי יולדות מעונות שרק רצו להיפגש עם בעליהן. את הבעלים שחיכו מתחת לחלונות הבניין באוהלים עד ליום המחרת הבאנו בהמוניהם אל תוך שערי מחלקת היולדות, וכמו בימים הטובים של דלית אל כארם - משפחות התאחדו. האחיות התעוררו בבהלה ולא ידעו מה לעשות ולכן העדיפו לחזור לישון ולחכות למשמרת הבאה שתטפל במצב. אני והשומר טיפסנו על דלפק האחיות וצרחנו "יהודית לא מפנה יהודי!" המשימה שלי הוכתרה כהצלחה והכול היה כל כך נהדר. רק כמה נשים קצת התפלאו מי זו האחות עם האודם הוורוד והבושם של אסתי-לאודר שמפזזת ככה על השולחנות.

לתגובות: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם