מטריה שבורה ולב שבור

56c2a228-15c6-4c37-822c-54e258b09212

 

יום חורפי, רוחות קלות מנשבות, המדרכות רטובות וחלקות מהגשמים, ואני נוסע באוטו החם, חש נעימות וטוב כזה פנימי, רגעים של טוב וכיף לחיות. והנה, מולי במדרכה עוברת אישה מבוגרת, נושאת מטרייה מצ'וקמקת, שהרוח מדביקה אותה לפניה. אני מזהה שהיא נושאת סלים עמוסים בידה, ושעוד רגע הם נופלים מהמאבק הנואש במטרייה. הגשם שיורד אמנם טוב לחקלאים, אך לה הוא מוסיף עוד קושי במאמץ להגיע אל מחוז חפצה. נראית ממש במצב של "מאין יבוא עזרי". אני מרגיש שה"עזרי" שלה אמור להיות אני.
כל זה מתרחש בתוכי כהרף עין, כמהירות דהרת הרכב מולה. אך למרות הרצון הטוב והקדוש שבא מלב טהור הרוצה באמת להיטיב, להתקרב, הנה שוב הכריעו הקצב וה'דרישה' של החיים - מאחר לעבודה, והכביש פקוק, בשביל להסתובב בחזרה אליה, אני צריך להגיע לכיכר שנמצא במרחק הנצח, ועוד הסברים אמתיים ומוצדקים. "כן, אין בררה", השכל אומר, אך מה קורה בלב? געוואלד, מה קורה שם במקום הקדוש הזה, שלא מוכן להתפשר על ה'שכלים' של העולם הזה? הלב אומר: "יש כאן נשמה שממש צריכה את עזרתך, ואתה מסביר הסברים הגיוניים למה להמשיך הלאה". ומוסיף: "תעשה מה שאתה רוצה, אני לא אתך. אני נשארתי שם עם האישה, עם הסלים, עם המטרייה השבורה. אני שבור יחד אִתה, לא בורח כמוך, אתה יכול להמשיך לרוץ לעניינים הכל כך חשובים שלך, אך דע לך וזכור מה קורה כשאני לא אתך. אתה נהיה עצוב, כבד". ואפילו בחוצפתו נתן לי פסוק שמסביר: "נתת שמחה בלבי" - "תיסע בלעדיי, תיסע בלי שמחה, ואפילו תהיה בעצבות, תחוש אשם". ואכן, הוא ממש צדק, כך היה. המחשבות נדדו לאורך היום לאישה שם ברחוב, כל אישה שפגשתי, כל עניין שעסקתי בו, גם אם לא ממש היה קשור למה שעברתי, החזיר אותי לאישה ההיא. למה? כי היה לי חלק שנשאר שם אִתה, חלק עצום מהנוכחות שלי - הלב הקדוש הטהור, הוא לא נטש אותה.


רצונו - מקומו
תוך כדי הירידה העצמית, בעודי מסביר לעצמי שזאת עבודת השם, חשבון נפש וכו', ה' יתברך ברחמיו נכנס לתמונה, ופתח לי את ההבנה מעבר לזמן ולמקום: בני אהובי, שים לב איפה הלב שלך. יותר מכול אני רוצה את הלב שלך (רחמנא לבא בעי). אם תרבה במעשים או תמעט, העיקר שלבך ורצונך יהיו מכוונים אליי, שיהיה רצונך כשלי, להיטיב, להשפיע. שים לב, בן יקר, תקשיב לחסידים ולצדיקים, הם מגלים את פנימיות רצוני. ופנימיות הניסיון שאני מנסה אתכם שם למטה אינה רק במעשים. באמת לאמתה עיקר הבדיקה שלי היא את מצב לבך, מה אתה רוצה לעשות ולא מה הצלחת לעשות, וגם אם לא הצלחת במעשה, האם אתה עדיין רוצה אותי?
בלב שלך, ברצון הפנימי, אתה בהחלט יכול כל הזמן לרצות טוב, לרצות להתקרב, לרצות לעלות. לא תמיד תוכל להגשים זאת בעשייה, אך גם אם לא הגשמת את הרצון הטוב, להמשיך לרצות להגשים אתה יכול! והמקום של הלב שלך משמעותי מאוד בשבילי, כי זה מוכיח באמת מה מעסיק אותך, מה חשוב לך. תראה, לפעמים יש אנשים שעושים מעשים קדושים, אך לבם אינו אתם. או שעשייתם היא מתוך הקפדה, או מהרגל כי תמיד עשו, או שמפחדים מעונש. בני, אני משתוקק בעיקר לרצון שלך, זאת המחויבות העיקרית שלך כלפיי, גם במצב עלייה וגם במצב ירידה. תמשיך לרצות, תמשיך לקוות, "קווה אל ה', חזק ויאמץ לבך".
"איני יודע מי הוא שיכול לומר שיעבוד את ה' לפי גדולת הבורא... ושום מלאך ושרף אינו יכול להתפאר על זאת... רק העיקר הוא הרצון להיות רצונו חזק ותקיף תמיד להתקרב אליו יתברך..." (שיחות הר"ן נא).
תתחיל לייקר את הרצונות הטובים שלך, אומר לי הקול מלמעלה. אמנם לא הצלחת לעשות במעשה את מה שאמר לך לבך, וזה מה ששובר אותו, אך זה בעצמו סימן שאתה במקום נכון, שאלו הדברים ששוברים את לבך. תשמח במקום הזה שלך, כי זה מקומך האמתי. כמה אנשים נשברים משטויות של החיים, מענייני העולם הזה; ואתה שבור מהדברים הנכונים. רק אל תתפתה אל יצרך הרע, שגם הוא שם, ממוקם בחיצוניות לבך. אל תתבלבל לרדת על עצמך, להרגיש אשם, לא בסדר, אלא ההפך. תודֶה על הרצון הטוב, ותמשיך לבקש ממני להשתדל להגשים אותו. הייאוש הוא תוצאה של הפער שהאדם חווה בין הרצון הטוב והקדוש לבין המעשה בפועל. אך מה שעליך להבין הוא שזהו פער שאי אפשר לסגור אותו ולא צריך. מה שצריך זה לרצות לסגור אותו.

תמונה: יח"צ

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
זמן המראה

  אבינועם הרש מכין אתכם...

צעד לקראת השיבה הביתה

  שולי מועלם עד החזרה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם