הראית איזה יופי?

m 5 flowers

ד"ר חיים אלבוים, ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל, מכללת 'אורות ישראל'

יוצאים לטייל בחופשת הפסח? גם אם תתאמצו מאוד לא תוכלו להחמיץ את הפריחה. אמנם הפריחה החורפית כבר מאחורינו ואת מרבדי הכלניות נוכל לראות שוב רק בשנה הבאה, אבל בכל זאת – אנחנו בחג האביב.

בארץ ישראל כ-2,600 מיני צמחים. גם אם נפחית את המינים שאין להם פרחים (יש כאלה), או את אלו שהפריחה שלהם אינה בולטת לעין, נישאר עם מאות רבות של צמחים שלהם פריחה בשלל צבעים, צורות וגדלים – עצים, שיחים וצמחים עשבוניים. איך מתחילים להכיר את כל היופי הזה?

מלבד מי שמקבלים פריחה רק מהמילה 'פריחה', רוב בני האדם דווקא מחבבים פרחים. אבל כאן מתחילה הבעיה – השמות שלהם: בעלי הנפש האמנותית יסתפקו בתערובת הצבעים הנפלאה, כי השמות רק מקלקלים את החוויה ולמורעלים כבר יש מגדיר צמחים על כרטיס זיכרון בתוך הראש, אבל רוב האנושות הייתה שמחה להכיר קצת יותר את הפרחים למיניהם ולא לצאת בורים מול החברים או הילדים.

יש כמה פרחים שזכו לחיי אלמוות (אגב, גם 'אלמוות' הוא שם של פרח) בזיכרון הקיבוצי שלנו. הכלנית – בזכות הצבע, האירוס והרקפת – בזכות הצורה, החצב – בזכות התזמון, פרחי השקד – בזכות ט"ו בשבט, דם המכבים – בגלל יום הזיכרון. אך מה עם השאר?

אחת העצות הטובות למזהי הצמחים החובבים היא לנסות להכיר את הפרחים לפי משפחות. במשפחות הצמחים אפשר לזהות קווי דמיון רבים בין פרחי המינים השונים (בכל זאת משפחה), ואם נצליח להבחין בהם, גם אם לא נדע את השם המדויק של מין הצמח, כבר נרגיש קצת יותר ידענים.

הסביון, למשל, מוכר לנו עוד מהגן כפרח צהוב – עיגול פנימי קטן ומעגל חיצוני של עלי כותרת. למעשה 'פרח' הסביון הוא בעצם תפרחת – המורכבת מהרבה פרחים זעירים על 'קרקפת' אחת – ואופיינית למשפחת המורכבים. ואם הסביון הוא האח הקטן, האחות הגדולה במשפחה היא החמנית (לא צמח בר, אבל בכל זאת שייכת), ואם נדמיין אותה נבחין מיד בדמיון ביניהם. בני משפחה נוספים הם החרצית (צהובה, גדולה מהסביון) הקחוון (צהוב בפנים, לבן מסביב), הגדילן (קוץ גבוה שלו תפרחת סגולה-ורודה) ועוד מאות מינים דומים להם פחות או יותר.

את משפחת השפתניים נזהה על פי גבעוליהם הזקופים שבהם ארבע צלעות (גלגלו בין האצבעות ותרגישו) ופרחים עם שפה עליונה ותחתונה. לרבים מהם ריח טוב והם משמשים צמחי תה או תבלין. במפורסמים – האזוב ('זעתר') ומיני המרווה והנענה.

משפחה נפוצה אחרת היא המצליבים – פרחים שלהם ארבעה עלי כותרת, והמוכר שבהם הוא החרדל (הפרח צהוב, אף על פי ששמו המדעי הוא 'חרדל לבן'). במאות קרוביו נזהה את הכרמלית (שתי עצמות מוצלבות בוורוד) והמַנתוּר (עלי כותרת ארוכים ומקומטים).

וקצת חומרי עזר: מגדיר הצמחים משמש את המקצוענים, אך יבלבל לגמרי את החובבים המצויים. המדריכים המצולמים, המסודרים לפי צבעים או משפחות, מומלצים יותר. ואולם אם פעם הסתובבנו עם הספר כראוי לעם הספר, היום נוכל לשלוף את היישומונים, כיאה לאומת הסטארט-אפ. מזינים את הצבע, האזור והחודש (ועוד פרטים אם יש) ומקבלים בתמונות את האפשרויות השונות עד שמזהים סופית. המומלצים הם האתר והיישומון 'צמח השדה' (wildflowers.co.il), אתר 'צמחיית ישראל ברשת' (flora.org.il) ואפליקציות אחרות – פשוטות או מורכבות יותר. חפשו בחנויות המובחרות.

ולסיום – לאן? כמו שכתבנו בפתיחה, בכל מקום שנטייל נפגוש את הפריחה. בנגב נראה את הסוף שלה, וככל שנצפין היא תגבר. במיוחדים לתקופה זו נמצא את אדמונית החורש (פרח ארגמני גדול ונדיר) בהר הלל שבהרי מירון, את האירוס ההדור באצבע הגליל ובמזרח השומרון (שיש שיקראו לו שם 'אירוס השומרון') ולמדרימים – כחלית ההרים בשמורת אירוס ירוחם (האירוס עצמו כבר אחרי השיא).

איזה יופי!

צילום: יחזקאל בלומשטיין

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
יש לך כנפי טיס

  אשר בן אבו חוגג...

חברים של הים

  איך מתמודדים עם סכנות...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם