ועכשיו, תורת המדינה

m 11 rechnitz

הרב עידו רכניץ, מכון משפטי ארץ

כשם שפיתחנו עם השנים מוסדות להכוונת הפרט, כך עלינו להשלים את בניית ארגז הכלים התורני לכל תחומי המדינה – ממשפט בין אדם לחברו, דרך גיבוש אתיקה צבאית ועד חקיקה ברמה הלאומית

הרב עדו רכניץ, מכון משפטי ארץ

הכוח היהודי

מקובל לומר שבעקבות מלחמת ששת הימים החלה הציונות הדתית במסע – מתפקיד משגיח הכשרות בקרון המסעדה לעבר הקטר. המסע שהחל במלחמת ששת הימים התעצם והתממש אחרי מלחמת יום הכיפורים, עם הקמת גוש אמונים, ומאז מובילה הציונות הדתית את תנועת ההתיישבות. בשנים האחרונות פרץ משה פייגלין את המחסום התודעתי בתחום הפוליטי ואחריו עלו על הבמה מנהיגים פוליטיים שאינם מתביישים באמונתם ובהשפעתה על המדיניות שלהם.

כעת הגיע הזמן לעסוק בלבה של המדינה, במוח ובלב. בעניין זה אפשר לומר שהחברה הישראלית נמצאת במאבק בין שני כוחות: הכוח האחד הוא הכוח הליברלי, השולט בעיקר במערכות המדינה הכוללות את החשיבה ואת הרגש: מערכת המשפט, האקדמיה, האמנות והתקשורת, והכוח האחר הוא הכוח השמרני-לאומי, הבא לידי ביטוי בעיקר במערכת הפוליטית ומנסה לחדור לתוך 'המוח' ו'הלב' של המדינה, הנשלטים ברובם על ידי הכוח הליברלי.

במחנה השמרני יש בולטות רבה של חובשי כיפות, ולכן הוא מזוהה מאוד עם הציונות הדתית (אף שיש כיפות גם בראשי המחנה האחר). אלא שעם כל הצער צריך לומר את האמת, שהשמרנות אינה זהה ליהדות. יש ביהדות צדדים שמרניים מאוד, אבל יש בה גם צדדים ליברליים לא פחות. ליתר דיוק, היהדות היא כוח בפני עצמו, זרם מובחן החופף לעתים לאחרים אבל עצמאי בסוגיות מרכזיות רבות.

הלכך הגיעה העת שגם הכוח היהודי יעלה על הבמה, והוא אכן עולה – מהסס לעתים – אבל עולה. החוליה המקשרת בין התורה ובין המציאות היא המשפט העברי. המשפט, שתופס יותר מרבע מהתורה, מממש את ערכי התורה בעולם המעשה, ולכן עליו יקום וייפול הכוח היהודי.

חותמים כהלכה

יסוד היסודות הוא שאלת אמון הציבור במשפט העברי. אמון זה בא לידי ביטוי בהכרעה האישית של כל אחד מאתנו לחתום על חוזה לפי ההלכה (ראו חוזים להורדה בחינם באתר 'דין תורה'). זה נשמע משעמם, אבל זו תשתית המהפכה. כל חוזה שנחתם ונקבע בו במפורש שכל מחלוקת תוכרע בבית דין של תורה ישמש הצבעת אמון במשפט העברי וידרבן את מקבלי ההחלטות לפעול ברוח זו. בחתימת חוזה במקרים רבים יש צד 'חזק' המכתיב את החוזה, כגון משכיר הדירה, ובמקרה כזה עליו לדרוש חתימה על חוזה על פי ההלכה, והכי חשוב – שלא להתנצל.

תובעים כהלכה

על פי החוק, במקרה של מחלוקת כספית יכולים הצדדים למחלוקת לבחור בורר שיכריע ביניהם. במסגרת זו אפשר וצריך לבחור בבית דין לממונות. בישראל יש עשרות רבות של בתי דין, וזה המקום להזכיר את הרב רצון ערוסי, שהיה מפורצי הדרך בתחום, ואת רשת 'ארץ חמדה-גזית' שהוא גורם מוביל ומוערך גם במערכת המשפט.

גם כאן מדובר לכאורה בהחלטה אישית, ולא היא. לכל תביעה כזו יש משמעות ציבורית, וככל שהתביעות יצטברו למסה קריטית יבוא שינוי גם במעמד הציבורי והחוקי של המשפט העברי. ולראיה, הכנסת העבירה בקריאה ראשונה החלטה לאפשר לבתי הדין הממלכתיים לדון בדיני ממונות אחרי כמעט 15 שנה של איסור על פי החלטת בג"ץ.

תורת המדינה

פעם בכמה שבועות אני נשאל האם אפשר לנהל מדינה על פי התורה, ובדרך כלל השואלים הם דתיים. ובכן התשובה היא: באופן עקרוני – כן. אבל עצם השאלה מלמדת שהציבור אינו מודע לעבודת המחקר העצומה שנעשתה מאז הקמת המדינה ועד היום, כעבודתם של הריא"ה הרצוג, הרב שלמה גורן, הרב אליעזר וולדנברג, הרב ח"ד הלוי, הרב שאול ישראלי ועוד רבים וטובים החיים עמנו היום. כולם עסקו בשאלת המשטר הראוי על פי התורה, בשאלת הדרך לממש את מדינת התורה בימינו, בשאלת המלוכה והדמוקרטיה ואפילו בשאלת המשטר הכלכלי הראוי.

משפט עברי

בו בזמן נעשתה עבודת מחקר תורנית רחבת היקף בשאלת יישום המשפט העברי וההלכה בימינו בעיקר במכוני המחקר התורניים: 'מכון צומ"ת', 'מכון פועה', 'מכון כת"ר', 'מכון משפטי ארץ', 'מכון התורה והארץ' ועוד. פרות המחקר מוצגים בפרסומים של המכונים ובכתבי עת מגוונים, ובראשם 'תחומין' ו'אמונת עתיך'.

לאחר שעבודת המחקר הגיעה לשלב ההבשלה הגענו לשלב שבו אפשר ללמוד את תורת המדינה בלימודי הישיבה הרגילים. מניסיוני, התלמידים אכן מוטרדים משאלת יישום המשפט העברי בימינו ושואלים על גרמא ועל עדות נשים וכיוצא בזה. במצב כזה, שבו התשובות נמצאות והשאלות נשאלות, התחום חייב להיכנס לתכנית הלימודים של הישיבות ושל המכינות

לצד העבודה התורנית עשו עבודת מחקר חשובה אנשי אקדמיה יראי שמים, כגון השופט מנחם אלון, פרופ' אהרן קירשנבאום ז"ל ואחרים. זה המקום לציין את סדרת ספרי המחקר המעולים בעריכת פרופ' נחום רקובר, הממשיך במלאכה, בספרים הבוחנים חוק אחר חוק לאור המשפט העברי.

לומדים את תורת המדינה

לאחר שעבודת המחקר הגיעה לשלב ההבשלה הגענו לשלב שבו אפשר ללמוד את תורת המדינה בלימודי הישיבה הרגילים. מניסיוני, התלמידים אכן מוטרדים משאלת יישום המשפט העברי בימינו ושואלים על גרמא ועל עדות נשים וכיוצא בזה. במצב כזה, שבו התשובות נמצאות והשאלות נשאלות, התחום חייב להיכנס לתכנית הלימודים של הישיבות ושל המכינות.

כך קורה שבישיבות מסוימות הבינו את הצורך הדחוף לעסוק בשאלות שבמרכז השיח התורני ולאומי, ומידע אישי אני יכול לומר שכל בקשה לשיעור או לסיוע בפתיחת תכנית נענית בברכת מכוני המחקר התורניים. בעניין הזה אפשר לצפות מהצעירים לתפוס יזמה ולדרוש מראשי הישיבה לעסוק בעניינים אלו, אין למה לחכות.

מחוקקים כהלכה

פרופ' אשר כהן סיפר שהזדמן לביתו של השר אורי אורבך ז"ל ומצא אותו יושב על הקלסרים של ועדת שרים לחקיקה. לדבריו אורי שאל אותו: "האם יש לתורה מה לומר על החוקים האלה?" את התשובה לשאלה זו נתנה שרת המשפטים איילת שקד, שהורתה לקבל את חוות הדעת של אנשי המשפט העברי במשרד המשפטים על כל חוק שעולה לוועדה.

כך ראוי שיעשה כל חבר כנסת בעת שהוא מנסח הצעת חוק – עליו לפנות לאנשי ההלכה והמשפט העברי ולהתייעץ אתם. תהליך כזה כבר מתרחש ויש להרחיב אותו ולהפוך אותו לשלב מובן מאליו.

שופטים כהלכה

גם משופטי בית המשפט יש לצפות לקדם את המשפט העברי בעזרת פסקי הדין שלהם. עמוד האש בעניין זה היה השופט מנחם אלון, וראוי לכל שופט ללכת בעקבותיו ללא חשש וללא מורא. השופט אלון סיפר שאמר לנשיא אהרן ברק שהוא בטוח שיבוא יום ומשפט התורה יהיה המשפט המחייב במדינת ישראל, ואז פסקי הדין שלו יתפסו מקום מרכזי, בניגוד לפסקי הדין של ברק. בדרכו של אלון הולכים רבים בתוך בית המשפט, וזה הזמן להצטרף אליהם ולהפוך את השביל לכביש מהיר.

גם משופטי בית המשפט יש לצפות לקדם את המשפט העברי בעזרת פסקי הדין שלהם. עמוד האש בעניין זה היה השופט מנחם אלון, וראוי לכל שופט ללכת בעקבותיו ללא חשש וללא מורא. השופט אלון סיפר שאמר לנשיא אהרן ברק שהוא בטוח שיבוא יום ומשפט התורה יהיה המשפט המחייב במדינת ישראל, ואז פסקי הדין שלו יתפסו מקום מרכזי, בניגוד לפסקי הדין של ברק
נלחמים כהלכה

מפעל המכינות פרץ את תקרת הזכוכית בפני אנשי אמונה בצה"ל והפך לזרם יציב את הטפטוף שקדם לו. בוגרי המחזורים הראשונים עונדים היום דרגות תא"ל, ואחריהם יש עוד רבים, זוטרים יותר. המכינות נטעו בבוגריהן את המוטיבציה ואת האמונה, אולם עם העלייה בסולם הדרגות נדרש משהו נוסף: כעת הגיע הזמן להקים מכון יהודי ללימוד ביטחון לאומי, שהרי בדרגות הגבוהות נדרש המפקד להפעיל שיקול דעת, ולצורך כך יש לתת לו את ארגז הכלים היהודי. גם כאן נעשתה עבודת מחקר מקיפה מאז ימי הרב גורן ועד ימינו (ראו למשל את הספר 'אתיקה צבאית יהודית', שהח"מ היה שותף בכתיבתו). עד להקמת המכון מחובתו של כל קצין מאמין ללמוד בכוחות עצמו, ובה בעת לדרוש מראשי המכינות לפתוח תכניות מסודרות.

לפתח את תורת המדינה

כל האמור לעיל אינו מסיר את האחריות הכבדה המוטלת על כתפי לומדי התורה וחוקרי המשפט העברי. הנחת העבודה צריכה להיות שקרוב היום שבו הם יישאלו כיצד יש לנהל מדינה על פי התורה, ולכן כבר עכשיו יש לפתח תשובות לשאלות כבדות המשקל המונחות לפתחנו, כגון: כיצד יש להסדיר את יחסי הרבנים והפוליטיקאים? מהו מעמד האישה הראוי? אילו שינויים יש לעשות במדינת רווחה? בו בזמן יש להכשיר את כוח האדם, את תלמידי החכמים ואת אנשי המעשה, כדי שיהיו ראויים לנטל האחריות הכבד של מדינת ישראל.

את כל השינויים האמורים עשו אנשים שלא חיכו לפקודה או להוראות; הם קמו ושאלו את עצמם מה הם יכולים לעשות למען מימוש חזון המדינה היהודית כאן ועכשיו. ומה אתכם?

צילום: דוד רובינגר ז"ל

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הנרות מלמדים

   סיון רהב על הרב...

איחוד הקדושות

   הרב מקובר לכינון בית...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם