אקדמיה ציונית, קדימה

B m 3 zionist

אלון מליק

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה שבה האקדמיה הישראלית הולכת ומידרדרת, ננעלת במגדל שן ייחודי, מעין פסגת אולימפוס שמנותקת מדאגות היומיום ומהאידיאולוגיה הרווחת בציבור. האקדמיה, כך נראה, שכחה שהיא חלק מהחברה הישראלית בכללותה ושעליה לשקף, לפחות באופן חלקי, את מארג הדעות הקיים.

פרופ' אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר ואחד מהאקדמאים המובילים בארץ, סבור כי האקדמיה חד-גונית ושומרת על צביונה במשך עשרות השנים האחרונות. הוא הגיע למסקנה כי יש לייצר רביזיה בכל הקורה בעולם האקדמי, וכי יש לייצר מציאות אחרת, שבה הגילדה האקדמית אינה שומרת על אנשיה אלא פועלת לחזק קולות אחרים ובהם המדיניות הציונית בישראל.

סטודנטים רבים החליטו להעמיק את הזהות ולבסס לעצמם סל כלים ראוי שבעזרתו יוכלו להכיר טוב יותר את ההיסטוריה הישראלית והציונית. הם עושים זאת ללא מורא ופחד, מתוך אמונה ברורה כי גם למסגרת שבה הם לומדים ראוי שייכנסו תכנים שמשקפים את עולמם

עם השנים נחשפנו למרצים רבים המתפרנסים מהמדינה ויוצאים גלויות נגדה ונגד ראשיה ושריה. זהו צעד תמוה של הלקאה עצמית, וכשהוא נעשה כקריאה לפגיעה בישראל, זו אינה רק כריתת ענף אלא ניסיון לחיסול העץ כולו. ההטיה הפוליטית החמורה שבאה לידי ביטוי מפי מרצים באוניברסיטאות ציבוריות בישראל, לא רק שאינה עולה בקנה אחד עם היושרה האקדמית אלא אף חוטאת לתפקידה כשהיא מציגה עמדה אחת וסותמת את פיותיהם של מבקריה בטענה ל"מקרתיזם" "פאשיזם" ועוד הגדרות חלולות שרחוקות מהאמת. המצוינות האקדמית נפגמת כאשר מרצים מקודמים רק על היותם חלק מהברנז'ה ה"נכונה" שמכפישה את ישראל בארץ בעולם, המקדמת חרם אקדמי על ישראל בשל מדיניות ה"אפרטהייד" ושקוראת להעמיד את חיילי צה"ל לדין בינלאומי על פשעי מלחמה כביכול.

אז מה עושים? עושים!

אחרי עידן שבו נחלשה הזהות הלאומית אצל הישראלי הממוצע, נראה שהרוחות הנושבות כעת שונות. סטודנטים רבים החליטו להעמיק את הזהות ולבסס לעצמם סל כלים ראוי שבעזרתו יוכלו להכיר טוב יותר את ההיסטוריה הישראלית והציונית. הם עושים זאת ללא מורא ופחד, מתוך אמונה ברורה כי גם למסגרת שבה הם לומדים ראוי שייכנסו תכנים שמשקפים את עולמם. הרבה מהשינוי נזקף לזכות תכניות חוץ-אקדמיות ותכניות למחשבה ציונית שיזמו סטודנטים שהחליטו להוביל את המחנה כשאף אחד לא האמין שזה אפשרי.

בידי כל סטודנט וסטודנטית הכוח להוכיח שאפשר אחרת. חופש הביטוי אינו רק החופש להסית נגד מדינת ישראל, כפי שחלק מאנשי האקדמיה "הישנה" מבקשים להראות. כל אחד ואחת מאתנו חייב לפעול עוד קצת כדי להטמיע את הציונות במסגרת הלימוד שבה הוא לומד. עלינו לשאוף לאקדמיה פלורליסטית אמתית, לא כזו המבקשת להראות נרטיב של צד אחד, בטח לא את הצד האנטי-ציוני. אקדמיה במדינת ישראל צריכה להיות מכילה כלפי נרטיבים שונים אך לא לרמוס את הנרטיב הציוני אלא לטפח אותו, ללמוד אותו וללמד אותו. עלינו הסטודנטים המשימה לדאוג שייכנסו תכנים ציוניים לתכניות הלימודים, ואף לארגן כנסים בנושאים ציוניים (ולהגיע אליהם).

אם יסירו אפילו לרגע את תקרת ההשתקה שיצרה הקליקה האנטי-ציונית באקדמיה, קליקה שכוחה אינו אחיד ושאיננה מאורגנת תחת ארגון ברור אלא תחת שותפות רעיונית, במהירות מפתיעה נגלה שרבים מאוד באוניברסיטאות של מדינת היהודים אכן תומכים בה ואוהבים אותה. בין המרדף אחר הציונים והעבודות האקדמיות, ראוי שנזכור כי הדרך לא פחות חשובה ועלינו להמשיך ולהראות שהציונות לא תמה. גם - ובעיקר - באקדמיה. ייקח זמן עד שהאקדמיה תהפוך להיות פתוחה ומכילה באמת, אבל אין אנו רשאים להתעלם מהמהפכה הציונית שנמצאת לפתחנו ועלינו לפעול למענה בכל דרך.

אלון מליק, סטודנט למדעי המדינה ותקשורת וראש תא תנועת "אם תרצו" באוניברסיטת חיפה.

 

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ניגון העשבים השוטים

  דספסיטו שלא הכרתם ואתם...

רוצים לחיות – לא להתמגן

   הרבנית נעמי שחור במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם